נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/צו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן צו עריכה
תשובה
לכבוד אהובי תלמידי הרבני האלוף התורני כבוד מוהר"ר בער פערלש נר"ו:
על דבר השאלה אשת איש שזלזלה לאחד בדברים אם יכולים לעונשה בממון, יפה הורה שאין בעלה חייב לשלם עבורה קנס. ואני תמה מה ספק יש בזה ומשנה מפורשת בב"ק דף פ"ז העבד והאשה פגיעתן רעה הן שחבלו באחרים פטורים, ואין לך זלזול יותר מחבלה. ואל יטעה הטועה ממה שפסק רמ"א באהע"ז סי' נ"א סוף סעיף ד' בהג"ה קהל שעשו תקנות בקנסות ועברה אשה על התקנה בעלה חייב לשלם עכ"ל, הרי תברא בצדה דזה דוקא בעברה בשוגג אבל אם עברה מזידה בעלה פטור דא"כ אין לדבר סוף ע"ש בחו"מ ס"ק ז' וב"ש ס"ק י"ג, ואפי' בשוגג תמהו על רמ"א שהחליט כן והביא הב"ש בשם הט"ז שאין להוציא ממון מיד הבעל וגם כל זה בתקנות הקהל שכתב שם בתה"ד סי' רפ"ב וז"ל כיון שעברה על תקנת הקהל והוא עבירה גמורה כדאיתא בסמ"ג דהנשבע שלא ליכנוס בתקנת הקהל הרי זו שבועת שוא וכו' והקנס בא לכפרה ודמי קצת לקרבן וגם בזה סיים התה"ד וצ"ע אם הנדון דומה לראיה ע"ש. אבל בזלזלה לאדם יחיד או רבים מי יכול לסתור משנה ערוכה שהאשה שחבלה באחרים פגיעתה רעה, והמורה לכוף את בעלה ליתן קנס אינו אלא גזלן וגוזל ממון הבעל בזרוע כאיש זרוע. דברי הד"ש: