נודע ביהודה (קמא)/חושן משפט/לז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן לז
עריכהתשובה להרב אב"ד דק"ק האזין פוט:
מכתבו מן ג' דנא לא הגיע לידי עד שבוע זו ולא ידעתי למה נתאחר כל כך על הבי דואר:
בדבר שאלתו, הנה מה שכתב מעלתו ששמעון דין מזיק בידים יש לו ואין לו ענין לדינא דגרמי כיון שלקח הקאנסימענט של ראובן הוי כלקח גוף הסחורה:
אני אומר שבזה שגג מעלתו כיון שבכל זה אין גוף הקאנסימענט ממון והוא רק סימן למי שייכים הסחורות לא עדיף משטר חוב שיש בו ראיה על גוף החוב וגם שיעבוד נכסים ואפ"ה אין השורף חייב רק מדינא דגרמי כיון שאין גופו ממון. וכבר עלה בלבי שדעת מעלתו ששט"ח שאני שאי אפשר לגבות בו אדם אחר רק מי שנכתב על שמו או ע"י כתיבה ומסירה ולכן אינו חייב רק מדינא דגרמא אבל קאנסימענט אין צריך כתיבה ומסירה ולפ"ז יהיה צריך לחלק בשטר חוב עצמו שמתחילה נכתב לך ולכל מי שמוציאו שאז אינו צריך כתיבה רק מסירה לחוד ומי שהוא בידו גובה בו כמבואר בסימן ס"ו סעיף א' בהג"ה, ויאמר מעלתו בזה שהשורפו חייב מדינא אף למאן דלא דאין דינא דגרמי וזה דבר חדש לא שמענו מדברי הפוסקים. ועוד אף שאין צריך כתיבה מסירה צריך כמבואר בסמ"ע שם וצריך שיבא מכח המוכר וגם בנכתב סתם לכל מי שמוציאו וצריך עכ"פ לבוא מכח המוכר וכן הקאנסימענט צריך שיבוא מכח בעל דבר הראשון, הגע בעצמך אם יבוא אחד ויאמר שמצא הקאנסימענט בשוק וכי יתנו לו הסחורות, ועוד שהרי בעובדא דידיה הקאנסימענט נכתב מתחילה על שם ראובן ופוק חזי ששמעון הוצרך לכתוב אגרת בשם ראובן כדי לקבל הסחורות ולכן זה דבר פשוט שקאנסימענט לא עדיף משטר חוב. אמנם אעפ"כ דברי מעלתו דברי תורה הם ודבר גדול דיבר בזה והם דברי מהרש"ל הביאם הש"ך בסימן שפ"ו ס"ק י"ג, אמנם הרי הש"ך חלק עליו. גם דברי מהרש"ל דוקא אם הנייר ש"פ לצור ע"פ צלוחיתו. אבל אינני יודע מי הכניסו לרום מעלתו לפרצה דחוקה זו והלא בלא"ה חייב משום דינא דגרמי:
ומה שטוען שמעון שהוא שגג ולא ידע שיש שם סחורות של ראובן ולא כיון להזיק. אני תמה וכי עדיף זה ממראה דינר לשולחני שכתב הש"ך בריש סימן שפ"ו דלא מיחשב שוגג כיון שלא גמר כל צורכו פושע ומזיק הוא וקל וחומר נידון דידן שהיה לו לשמעון להעלות על הדעת שיש בו גם סחורות של ראובן ועוד שאין לך פושע גדול מזה לכתוב אגרת על שם ראובן לזייף חתימתו הכל זה יחשב שוגג בתמיה, באופן שמדינא דגרמי אין מקום לפוטרו. אבל מה שיש לעיין בזה הוא מה שכתב הש"ך בס"ק ג' שה בסימן שפ"ו בשה בעה"ת דגורם דגורם פטור והסכים עמו הש"ך וכאן שמעון שלח הרשימה עם קאנסימענט להסוחר בעיר ליגאוי ובזה עדיין אין גרם היזק אלא מה שהראה הסוחר שם רשימה להמוכס זה היה גורם היזק א"כ הסוחר בעיר ליגאוי הוא הגורם ושמעון גרם להסוחר הנ"ל שיגרום והוי גורם דגורם. אלא דנראה לי לדעתי דכאן לא מחשב גורם דגורם והסוחר בעיר ליגאוי שליחותו דשמעון עביד ואף שאין שליחות לא"י מ"מ נלפענ"ד כמו שאמרו במס' ב"מ דף י' ע"ב לענין אין שליח לד"ע דהיכא אמרינן אין שליח לד"ע היכא דאי בעי עביד ואי בעי לא עביד אבל חצר דבע"כ מותיב בה מחייב שולחו, כן אני אומר היכי אמרינן גם אתם לרבות שלוחכם בני ברית לאפוקי א"י היכא דאי בעי עביד וכו'. אבל בנדון זה דע"כ מראה הסוחר רשימה להמוכסין הוי כמו חצר ומיחשב שלוחו כמותו. ויש בזה אריכות דברים כי בזה נחלקו שם רבינא ורב סמא בב"מ ע"ש. וגם כאן לא שייך כ"כ בע"כ שאם לא היה הסוחר בעיר ליגאוי רוצה לשלוח הסחורות כלל לא היה מראה הרשימה וגם אם היה רוצה שלא להראות שום רשימה אלא לפתוח הפאק שבידו אך שמסתמא יעשה הסוחר כפי הנכתב אליו אלא כיון שאינו יודע משום רעותא ולהיות זה מיחשב בודאי עביד זו דעת התוס' דבשוגג לא שייך אין שליח לדבר עבירה כי בודאי עביד עיין תוס' ב"ק דף ע"ט ע"א ד"ה נתנו וכו' ולא אכניס עצמי בזה כעת שיש בזה פלפול ארוך מאוד. אבל כיון שראובן מוחזק יכול לומר קים לי כהרמב"ן שחולק על בעל התרומות וסובר דגורם דגורם ג"כ חייב. אמנם מה שיש עוד לפקפק בזה הוא מה שהאריך הסמ"ע שם בריש סימן שפ"ו לחלק בין גרמא לגרמי, ואחד מן הפרטים הוא דלא מקרי גרמי אלא כשעושה מעשה בגוף דבר של חבירו. והנה באמת שהשורף שטר חוב מקרי עושה מעשה בגוף של חבירו שהרי עשה מעשה בשט"ח שהוא של חבירו וגם כאן שמעון שלח יד בקאנסימענט של ראובן אבל אם ירצה שמעון לפעול שהסוחר בליגאוי יחזיר הקאנסימענט לידו ויחזירנו לראובן א"כ שוב לא עשה מעשה בגוף הדבר של ראובן שהרי בסחורות עצמן לא עשה שמעון שום דבר אלא שאולי כיון שכבר בא ההיזק ע"י קאנסימענט כבר נתחייב שמעון ומה שמחזיר עתה הקאנסימענט חספא הוא דמחזיר. אמנם כיון שכתב הסמ"ע דלרמב"ן אין חילוק בין גרמא לגרמי בכולהו חייב שכן דעת ר"ח וההלכות לדעת המ"מ א"כ כאן שראובן תופס ומוחזק יכול לומר קים לי. זה הנראה לענ"ד פשוט שראובן כדין מחזיק בשל שמעון ויפה דן רום מעלתו. זולת זה שלום: