נודע ביהודה (קמא)/חושן משפט/יד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן יד
עריכהתשובה להרב המאוה"ג המפורסם מו"ה אלעזר אב"ד דק"ק רעכניץ:
מה ששאל בדברי הט"ז בח"מ סי' פ"ז וז"ל הט"ז שם בטור סעיף יו"ד, רש"י פירש שאין כופר הכל פטור מן התורה אלא בהלואה וכו' קשה דהא רש"י עצמו פירש והב"י הביאו בסמוך לענין הילך דדוקא לענין פקדון שייך הילך כמ"ש הר"ן בשמו וכו' וע"ז הקשה מעלתו ודלמא רש"י ס"ל כדעת החולקין על הראב"ד בסימן פ"ח וסבירא ליה לרש"י שתבעו מלוה ופקדון והודה בפקדון הוה מודה במקצת וא"כ משכחת שתבעו מנה לי בידך חמשים פקדון וחמשים במלוה וכפר במלוה והודה בפקדון ואמר הילך:
הנה אם אמינא לדחות קושייתו דרך דחיה יש בידי לומר דהרי טעמו של הראב"ד מפורש באורך משום דמלוה ופקדון חלוקים בדיניהם ולכך לא מיחשב זה על זה מודה במקצת וא"כ איכא למימר עד כאן לא נחלקו עליו אלא משום דהרי לענין דבר זה עצמו אינם חלוקים שהרי בין במלוה ובין בפקדון מודה במקצת הוא דחייב אבל אם נימא שגם בדבר זה עצמו חלוקים שבהלואה מודה במקצת חייב וכופר בכל פטור ובפקדון מודה במקצת וכופר בכל שווים א"כ כיון דלדין זה עצמו חלוקים איכא למימר שבזה כולהו מודים דלא מיחשב מודה במקצת:
אמנם זהו שנויא דחיקא ומנ"ל להט"ז סברא זו להקשות. ולא עוד אלא שלדעתי בודאי רש"י סובר כהחולקים על הראב"ד מסוגיא דגמרא פרק השואל בסוגיא דשאולה ושכורה דמוקי שה בדף צ"ח ע"א בשלש פרות והקשה הראב"ד למה ליה שלש פרות בתרי סגי אלא ודאי דשאלה ושכירות תרתי מילי ולא מיחשב מודה במקצת וק"ו למלוה ופקדון והחולקים עליו ס"ל בפקדון אם איתא בעינא אפילו עומדת באגם הילך הוא ולכך צריך להוסיף פרה שמתה בפשיעה, הובא דבריהם ברבינו אשר שם ובשיטה מקובצת באריכות. והראב"ד סובר דגם בפקדון לא מיחשב הילך בעומדת באגם. והרי בדברי רש"י מפורש בסוגיא בכמה מקומות דפקדון אפילו באגם הילך הוא והרז"ה שם בשיטה מקובצת כתב להראב"ד אפילו אתה מרבה תגא דמלכא ומריה דאברהם כל היום אין אנו שומעין לך שהרי הרב רבינו שלמה כתב בפירושיו בפרק שנים אוחזין וכו' לאתויי דקיימא באגם ועוד כתב בפרקין וכו' ע"ש. הרי הרז"ה מדברי רש"י סותר לדברי הראב"ד וא"כ קושייתו של מעלתו על הט"ז היא השגה גדולה. ואעפ"כ בני הרבני המופלג מוהר"ר יעקבקא סג"ל השיב בו דברים של טעם שכוונת הט"ז להקשות ע"פ מ"ש הב"י בשם בעה"ת בשם תוס' דרש"י גריס כיון דקמודה להו בגווייהו כמאן דנקט להו דמי והאי גרסא שייכא בפקדון ולא גריס רש"י כמאן דנקט מלוה ע"ש בב"י. ולזה שפיר הקשה הט"ז הא פקדון אפילו כופר בכל חייב ואי בתובעו מנה מחצה מלוה וכו' כמו שכתב מעלתו א"כ שפיר גרס כמאן דנקט מלוה דמי ולמה לא גריס רש"י מלוה. אלו הם דברי בני ויפה השיב: