נאום נשיא אוקראינה זלנסקי לכבוד חג המולד (2022)
|
אנשים יקרים!
בימים אלו, מיליוני אזרחי אוקראיניה ובני אדם מהעולם כולו חוגגים את חג המולד. הופעתו של בן האלוהים העניקה לבריות תקווה לגאולה, אמונה בניצחון הטוב והרחום.
למרבה הצער, לכל החגים השנה נוסף טעם מר. אנחנו יכולים לחוש את רוח חג המולד המסורתית השנה באופן שונה. ארוחת הערב המשפחתית סביב שולחן החג לא יכולה להיות כה טעימה ומלבבת כבכל שנה. יתכן שיהיה כיסא שישאר מיותם, מאב או מבן, והבתים והרחובות שלנו לא יכולים להיות מקושטים וצבעוניים כרוח המסורת. פעמוני חג המולד לא יוכלו לצלצל כה חזק ובאופן כה מעורר השראה. באוויר ישמעו סירנות האזעקה, או גרוע מכך - רעש יריות הרובים והתפצצויות. וכל זה גם יחד מציב סכנה גדולה אף יותר, סכנת האכזבה. האכזבה מכך שעוד קיימים בעולם כוחות החזקים יותר מרוח החג הטובה, כוחות המבצעים פעולות באי צדק ובאכזריות, איבוד תקווה, איבודה של האהבה, איבוד העצמי...
אבל זכרו, האין אלו הדברים בדיוק שכוחות הרוע והאופל רוצים לגרום לנו לחוש כשהם מפעילים את תותחיהם כלפינו?
אנחנו מתנגדים לכוחותיו של הצורר הרוסי כבר מעל לשלוש־מאות ימים ושמונה שנים. האם נעניק להם את העונג הזה, להרוס לנו את החג, להשיג את מבוקשם?
בקרב הזה, יש לנו נשק חזק ואפקטיבי יותר, הפטיש והחרב של רוחנו והרגישות שלנו זה למצוקותיו של זה. חוכמת האל. אֹמֶץ לֵב וגבורה. הסגולה הטובה, הממריצה אותנו לבצע את הטוב ולהיאבק ברע.
הצעד הראשון לאומץ הלב הוא עמידה בנחישות ובגבורה עד הסוף, למרות הכל. האמת מדריכה את דרכנו. אנחנו יודעים זאת. אנחנו מגינים על כך. האמת שלנו היא המאבק לחופש. חופש מגיע במחיר כבד. אבל שיעבוד ועבדות הם מחיר כבד הרבה יותר.
הדרך שלנו תלויה בנחישות שלנו ובסבלנות, סבלנות ונחישות - אלו הם כוחות תאומים. כפי שנאמר: "האחד ששולט ברוחו הוא טוב יותר מהאחד השולט בעירו". לחוות את הסבל אין פרושו לקבל את נסיבותיו. סבלנות דורשת מאיתנו נחישות, שכן יש להבטיח כי לא נהסס ולא נפחד. סבלנות היא האמונה בכוחו של היחיד להשפיע על הכלל.
לרוע אין נשק חזק מספיק על מנת לפרוץ את ההגנה שנתן לנו האל. הרוע מתרסק לתוך המגן הזה כבחומה בצורה. חזינו בכך יותר מפעם אחת. החזקנו מעמד בפרוץ המלחמה. החזקנו מעמד מול התקפות, איומיום, סחיטה בנשק אטומי, טרור, התקפות טילים. הבא נמשיך ונחזיק מעמד גם בחורף הזה, כי אנו יודעים מה עומד על הכף, ולמען מה אנו נלחמים.
אנו צועדים קדימה דרך אור הכוכבים, ביודענו מה ממתין לנו בקצה הדרך. האל יתגמל את הצדיקים ויעניש את הרשעים. באיזה צד אנחנו במשוואה הזאת, זה מובן מאליו. מי מצוי באיזה צד במלחמה הזאת, גם זה ברור כשמש. יש לכל הפחות שבע הוכחות לכך, הידועות לכל בר דעת:
- מבט גאה
- לשון כוזבת
- ידיים המגועלות בדם חפים מפשע
- לב הבודה כזבים מרושעים
- רגליים הדוהרות אל עבר מעשה עוול
- עדות שקר
- זריעת מחלוקות אלימות בין אחים
אנחנו מתנגדים לכל אלה. אור לגויים. המאמין, כלומר, המאמינים בכל מועדם, הם החייבים לשאת את האור אל שאר העולם. למעלה משלוש־מאות ימים, האוקראינים חותרים למען מטרה זו, מוכחים שניתן אחרת, משמשים דוגמה לכל עמי־תבל.
אנחנו לא צדיקים, אף לא קדושים, אבל אנחנו בהחלט לוחמים למען הטוב ולוחמים למען האור, תוך אמונה בנבואה התנכ"ית:
יד הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד. טו אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת וְכָל עֶשְׂבָּם אוֹבִישׁ וְשַׂמְתִּי נְהָרוֹת לָאִיִּים וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ. טז וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ בִּנְתִיבוֹת לֹא יָדְעוּ אַדְרִיכֵם אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים.
אנחנו מאמינים כי דמעות־העצב יוחלפו בדמעות־שמחה, התקווה תגיע לאחר היאוש, והמוות יובס על ידי החיים.
אוקראינים יקרים!
את היום וכן את כל החגים בחורף הקרוב אנחנו פוגשים בנסיבות קשות. מישהו יפגוש היום את שלושת הכוכבים בשמיים מעל באחמוט, רוביז'נה וקרמינה, היכן־שהוא לאורך אלפי הקילומטרים של קו החזית. מישהו המצוי בדרך יראה זאת בדרך, מגבול אוקראינה-פולין לחרסון ולזפוריז'יה. מישהו יצפה בכוכבים המבשרים את בוא החג דרך החור שהותיר כדור־המוות שפגע בביתו. מישהו יחגוג את החג בביתם של אחרים וזרים - הרי אלו הם האוקראינים שפתחו את דלת ביתם לפליטים. בזקרפטיה, בוקווינה ובלביב, באיבנו-פרנקיבסק ובמקומות רבים אחרים. מישהו ישמע את השדריק (אנ') בשפה אחרת - בוורשה, בברלין, בלונדון, בניו-יורק, בטורונטו ובערים וארצות רבות אחרות. ומישהו יעביר את חג המולד בשבי, אך מי יתן והם יזכרו שלא נשכח אותם ונגיע גם אליהם. אנחנו נשיב הביתה את כל האוקראינים הכלואים בידי הצורר, נעניק חופש וחירות לכל איש ואישה באוקראינה.
אין זה חשוב היכן אנו שוהים כעת, היום כולנו ביחד. ויחדיו נביט אל שמי הערב. ויחדיו נזכור את בוקר 24 בפברואר. מי ייתן ונזכור כמה עברנו מאז. הבא נזכור ולא נשכח את אזובטל (מפעל הפלדה במריופול), יירפין, בוצ'ה, קרמטורסק, אי הנחשים, צ'ורנוביייבקה, איזיום, חרסון. אנו נביע משאלה. אחת לכולנו. ואנחנו נחוש רוממות רוח. אחת לכולנו. ואנחנו נבין את האמת. אחת לכולנו. לגבי העובדה שהמלט"ים האיראנים המתאבדים לא יוכלו לכבות את עלות השחר של בוקר חג המולד. אנו נצפה בזוהר אפילו אם נשהה במקלטי־ההפצצות התת־קרקעיים. אנו נמלא את ליבנו בחום ובאור. אף קינז'אל לא יוכל לפגוע בהם. הם ישברו מול רוח הלחימה שלנו, המחושלת ברזל. והמאבק שלנו ימשיך ללא הרף. אין הוא מאוים על ידי הפסקות החשמל, הגז והמים. ולעולם לא נחוש בחוסר תקווה, בפחדנות או בחולשה.
חווינו הרבה חדשות מרות ואנו זכאים לשמוע כעת חדשות טובות. אנחנו נשיר את שירי הקארול של חג המולד - בשמחה גדולה יותר מאי פעם - בקול רם יותר מרחש הגנרטור. אנחנו נשמע את קולם של האושפיזין ואת ברכת קרובי המשפחה בליבנו, אפילו אם האב נמצא כעת בחזית, אפילו אם תקשורת האינטרנט לא תעבוד. ואפילו בחושך מוחלט - אנחנו נמצא אלו את אלו - על מנת לחבק זה את זה בעוצמה וברוך. ואם אין חימום, אנחנו נתחמם מחום ליבם של הורינו, ילדינו ובני משפחתנו המחבקים אותנו.
אנחנו נחגוג את החגים שלנו! כמו תמיד. אנחנו נחייך ונהיה שמחים. כמו תמיד. ההבדל הוא אחד. אנחנו לא נמתין לבוא הנס. אחרי הכל, אנחנו עושים זאת בכוחות עצמנו.
המשיח נולד! הבא נהלל אותו!