פתיחת התפריט הראשי

ויקיטקסט β

נאום הוועידה התשיעית של הנוער העובד והלומד, 1994 (יצחק רבין)

"מה אני מצפה מכם? נאמר לי על ידי מזכיר התנועה שהנושא לדיון: החברה הישראלית בעת שלום." כנס ה-70 לנוער העובד והלומד - הועידה התשיעית - 19/3/94

כבוד נשיא המדינה, מזכ"ל ההסתדרות, מזכיר מפלגת העבודה, מכובדי, ואחרונים חביבים צעירי הועידה של תנועת הנוער, תנועת הנוער העובד והלומד.
אני דווקא הייתי חבר בנוער העובד והלומד. גדלתי בתנועה הזאת שחיינו כתנועה בצריפים, צריפים שחם היה בהם בקיץ והגשם חדר דרך הגגות בחורף, הייתי בין אלה שיצאו להכשרה והגעתי לפלמ"ח, לצה"ל, והיתר ידוע.
באתי לכאן לברך אתכם, אבל לא רק לברך אתכם, גם לדרוש מכם.
לא ארבה היום בדברים מסיבה אחת: אני צריך היום לתדרך את המשלחת שתצא מחר לתוניס לחידוש במשא ומתן לשלום. אני מאמין שבחודש הבא אחרי חג הפסח, יום הזיכרון לחללי צה"ל, חג העצמאות ה- 46 יחד לאחר מכן, יחודש המשא ומתן לשלום עם ירדן, סוריה ולבנון, אבל, אבל תזכרו, אין שלום בלי ביטחון כשם שאין ביטחון מלא בלי שלום. אני גאה שהדור שלנו דיבר כאן, נשיא המדינה עזר ויצמן שתרם תרומה משמעותית להשגת השלום עם מצרים, אנחנו הדור, הדור של תש"ח, הדורות שבאו אחרינו, שעברו את המלחמות, אבל תמיד היתה בהם, היתה בנו התקווה שיהיה להם סוף, שנגיע אל השלום. לחמנו משום שלא היתה לנו ברירה. במיטב יכולתנו ואפשרנו בזכות הישגי צה"ל, בזכות שינויים בינלאומיים גם להגיע לסיכוי, לסיכוי הגדול לשלום.
מה אני מצפה מכם? נאמר לי על ידי מזכיר התנועה שהנושא לדיון: החברה הישראלית בעת שלום. בוודאי צריך להסתכל לדמותה של החברה לכשנגיע לשלום. עדיין אנחנו במאבק על השלום. והדבר הראשון שאני מצפה מהתנועה הזאת ומרבים במדינה: התמודדו עם רוצחי השלום! התמודדו עם רוצחי השלום הערבים והיהודים. אם לא תקום תנועה של דור צעיר, ואני מתכוון לתנועת הנוער העובד והלומד ותדע להתייצב, לתמוך בשלום, אבל להתנגד גם לרוצחים במובן הפשוט שבמילה, לרוצחים הרוצים בחיסול הסיכוי לשלום, אתם חייבים להיות אלה, כי בכך עתידכם.
נשיא המדינה ואני כבר מבוגרים לנסח את דברי בזהירות, אתם, אתם בני הנוער, העתיד לפניכם, ואין עתיד יפה יותר מן השלום.
הדבר השני, הדבר השני, אל תקבלו מוסכמות קיימות, לא בחברה, לא בתחומים אחרים. חברה מדינה, כל גוף שאיננו יודע להשתנות, לשנות הוא גוף שהתנוון, המציאות איננה של מה שהיה לפני חמישים שנה בכל אחד מתחומי החיים שלנו. ואם יש משהו שצריך לייחד נוער זה מרדנות נגד מוסכמות, לא מרדנות אלא מרדנות לשם שינוי ולא כל מה שיש בתנועתנו איננו חייב בשינוי. לקיים את אשר ראוי לקיים, לשנות את אשר דרוש שינוי, והרבה דברים דורשים שינוי, התנועה ההתיישבותית שלנו במשבר, בעיית בריאות העם במצוקה, בעיות של חינוך לעבודה לא לאבטלה היא בעיה, ואתם, אתם נדרשים בצד שימור הקיים לא צריך לשבור כלים, צריך לשנותם, להתאימם למציאות המשתנה כדי שהחברה שלנו במעבר ממלחמה לשלום תהיה גם חברה שתדע לקיים את עצמה מיגיע כפיה ולא משנור בעולם, וזה לא משיגים בלי עבודה, עבודה יצרנית, לא אבטלות סמויות, יעילות בעבודה, יחס בין תמורה לפריון, לא סתם, לא סתם דברים בעלמא, אם לא נדע לשנות אלה, לא נבטיח שהחברה שלנו תעבור את התמורות הנדרשות מחברה שנתונה עדיין בסכנה מלחמה, בקיום אלימות וטרור, בתקווה לשלום, אבל גם בצורך לשנות, לשנות דברים, לא כל פרה היא קדושה, יש גם פרות לא קדושות. ולכן, אני מצפה דווקא מכם, מתנועות הנוער, כפי שהיו תנועות הנוער בזמננו, הקמנו את הפלמ"ח, הקמנו התיישבויות, כי זו היתה, זה היה צורך השעה. היום הם שונים, הם מגוונים יותר, יותר אתגרים עומדים בפניכם, ואתם, אתם תבחנו ביכולת שלכם להמשיך את אשר נדרש להמשיך ולשנות את מה שצריך לשנות. אני מאחל לכם שתהיו כאלה, אני מאמין שאתם יכולים להיות כאלה, ויחד מבוגרים וצעירים נצעיד את המדינה אל השלום, אל הביטחון, ואל הקידמה וההצלחה.
תודה רבה לכם.