פתיחת התפריט הראשי

נאום בטקס האזכרה הממלכתי לציון 14 שנה לרצח רבין (יונתן בן ארצי)

יונתן בן ארצי הוא נכדו של יצחק רבין ז"ל, בנה של דליה רבין-פילוסוף.

כבוד נשיא המדינה
ראש הממשלה
נשיאת בית המשפט העליון
יו"ר הכנסת,
הרמטכ"ל
מפכ"ל המשטרה,
מכובדים, כולם, משפחתי,

יום הזיכרון לרצח יצחק רבין הוא יום בו מתייחד עם ישראל כולו בזוכרו את האיש, מעשה הרצח המתועב, ואת הנסיבות שהביאו לקרות הדבר הנורא. רצח רבין האפיל במידה מסויימת על סיפור חייו. סיפור חייה של מדינת ישראל. יצחק רבין נולד בירושליים. הוריו – נחמיה ורוזה, היו ממקימי הארגונים העבריים הראשונים שלחמו להקמת המדינה ולזכותו של העם היהודי לחיות בה. יצחק רבין גדל בתל אביב. הוא סיים את לימודיו בבית הספר החקלאי "כדורי" בהצטיינות, וגוייס לשורות הפלמ"ח. במלחמת העצמאות כמפקד חטיבת הראל בפלמ"ח, לצד לוחמיו, פיקד ולחם על שחרור הארץ הזו, ובין השנים 48 עד 67 שימש בתפקידים שונים בצה"ל, בהם פעל לגיבוש ועיצוב דמותו של הצבא העברי, לשנים לבוא.

בשנת 67 סגר מעגל כאשר כרמטכ"ל, הוביל את צה"ל, הצבא אותו הקים ובנה בניצחונו הגדול במלחמת ששת הימים. ניצחון אשר סימל את השינוי ביחסי הכוחות באיזור, עד לימינו אנו. יצחק רבין השתחרר מצה"ל בסוף אותה שנה ומונה לשגריר ישראל בארצות הברית. בתפקידו זה תרם לחיזוק הקשרים עם ארצות הברית והוביל ליצירת הברית האסטרטגית, עליה נשענת מדינת ישראל גם היום. עם סיום כהונתו בוושינגטון שב לישראל, נבחר לראשונה לכנסת ומונה לשר העבודה בממשלת גולדה מאיר. בעקבות התפטרות ממשלת מאיר התמנה לתפקיד ראש הממשלה, וכיהן בתפקידו זה, עד לשנת 77. בתפקידו זה ניהל את המשא ומתן להסכם הביניים עם מצרים, הסכם שסלל את הדרך להסכם השלום ארבע שנים מאוחר יותר. אותו ההסכם הוא זה שפתח את הדרך להספקה מחודשת של נשק מטוסים לישראל. כראש ממשלה אף הורה והוביל את היציאה למבצע אנטבה. במהלכו חילצו כוחות צה"ל חטופי מטוס מאוגנדה.

יצחק רבין תמך והוביל את מהלך יצירת ממשלת האחדות בשנת 84. בה גם כיהן כשר ביטחון. כשר ביטחון ניווט את ההחלטה על יציאת צה"ל מלבנון והקמת רצועת הביטחון. בתפקידו זה נדרש להכיר ולהתמודד במציאות החדשה שנוצרה בשטחים הכבושים, עם פרוץ ההתקוממות העממית – האינתיפאדה. בגדה המערבית וברצועת עזה.

בשנת 1992 בהיותו בן 70 נבחר בשנית לתפקיד ראש ממשלת ישראל. מתוך אמונה כי יש צורך להתמודד עם המציאות החדשה, ומתוך הצורך להבטיח את בטחון ישראל ותושביה, ולדאוג לרווחתם, חתם עם יו"ר אשף בשנת 93 על הסכם אוסלו – הצהרת העקרונות על הסדרי ביניים של ממשל עצמי. ובשנה לאחר מכן חתם על הסכם "עזה ויריחו תחילה". באותה שנה חתם על הסכם השלום עם ירדן, ואף זכה בפרס נובל על מאמציו להשכנת שלום בין ישראל לשכנותיה במזרח התיכון. בשנת 95 תוך שימוש בכללי משחק תקשורתיים וחברתיים אותם לא הכרנו קודם, פעלו מתנגדיו הפוליטיים של יצחק רבין ליצירת אווירה אשר הביאה לרצח בנובמבר אותה השנה. ההסתה כנגד יצחק רבין, חברי ממשלתו, ואלה שתמכו בהסדרי אוסלו, הלכה וגאתה, ככל שתהליכים אלו התגברו והפכו למציאות ממש. במהלך ההפגנות בנושא רמת הגולן וסביב משא ומתן עם הפלסטינאים, התעצמה הסתה אישית נגדו, והוסרו כל העכבות. מנהיגים פוליטיים, ונבחרי ציבור, הובילו וצעדו בראש הפגנות בהן כונה ראש ממשלת ישראל בוגד ורוצח או שקרן. השלטים והכרזות ושאר אמצעי ההמחשה, מזעזעים, הפכו לדבר שבשגרת חיינו. מפגינים שעמדו ליד ביתו צעקו לו כי בקרוב יתלה יחד עם אשתו, בכיכר מלכי ישראל. ברבים מהאירועים שבהם השתתף השתרכו אחריו מפגינים משולהבים, שקראו סיסמאות כגון "בדם ואש את רבין נגרש", אנשי פמלייתו והוא עצמו הותקפו פיזית. בבתי הכנסת ברחבי הארץ הופצו עלונים שקראו להמון לקחת את החוק לידיים ו"להדיח" את ממשלת הדמים. בעיתוני נוער של תנועות דמוקרטיות ישראליות, לרבות תנועת הליכוד, נאמר על ממשלתו של רבין שהיא מבוססת על משטר שדרכו המוסרית מקורה בשפל, שקריות, רמיה, והולכת שולל. מטה המאבק לביטול תוכנית האוטונומיה השווה את רבין למארשל פאטן, ממשתפי הפעולה עם המשטר הנאצי. בהפגנה שנערכה בירושלים בה השתתפו גם מבין הנמצאים כאן היום, יצאה מכלל שליטה ובדומה באופן מחריד לליל הבדולח בגרמניה הנאצית יצא ציבור משולהב למסע אלימות והרס כמוהו עוד לא נראה קודם בישראל. למרות כל אלו לאורך כל אותה התקופה, על פי רוב משאלי הדעת של הקהל, תמך רובו הגדול של הציבור בישראל במעשיו של יצחק רבין. והוא אף נבחר לאיש השנה של כל אמצעי התקשורת הגדולים בישראל. תמיכה גורפת הגיעה מארצות הברית, אירופה, בירות מדינות ערב. דלתות העולם נפתחו לישראל ולאזרחיה, וסללו את הדרך להתפתחותה של ישראל למעצמה כלכלית, עד ימינו אנו.

מכובדי, יצחק רבין נרצח על ידי מתנקש יהודי-ישראלי שנולד בישראל, וגדל באותה העיר בה אני גדלתי כילד. כמו כולנו ממש גם הוא שמע את הקולות ואת הקריאות, אך בעוד שרובינו הגדול התעלם מהם, זלזל במשמעות – לרוצח אחד, יד מחזיקה אקדח, הם שימשו דלק למדורה שביקש להבעיר ואיתה לכלות אותנו ואת הדמוקרטיה שלנו.

יום הזיכרון לרצח רבין הוא איננו יום קל לאיש מאיתנו. אסור, כי יום הזיכרון יהפוך לעוד יום בשנה, לאיש מתושבי מדינת ישראל. יום הזיכרון לרצח הוא יום בו אנו נדרשים להסתכל בעצמנו, בתוכנו. לחשוב על מה עשינו, ואיך הגענו למקום השפל והנמוך באותו יום מר ונורא.

יום הזיכרון לרצח רבין אינו יום מפלג – למרות שאיננו יכול להיות יום מאחד. הוא יום של הלקאה על חטא, הוא יום של בקשת מחילה. בקשת מחילה של כולנו. כי אנחנו כולנו עם שלם, חייב להזכר כיצד נהגנו, מה אמרנו, וכמה קלי דעת היינו לחשוב שאיש לא ייקח את הדברים ברצינות, ולא יחתור כאן תחתינו ותחת קיומנו כעם דמוקרטי.

מתוך חשבון נפש אישי שלי אני נזכר היום במפגש אחד משנת 95, היו אלה ימי השירות הצבאי שלי, היה זה בזמן בו חטיבת "הצנחנים" בה שרתתי יצאה, סיימה, תעסוקה מבצעית בלבנון, וירדה, קראנו לזה ירדה לאימון ברמת הגולן. אני נזכר, נוסע בכביש בדרך, ורואה את השלטים הנוראיים האלה, ואני נזכר במפגש אחד, בבסיס, חבר, עם חבר, מפקד וקולגה בן רמת הגולן. ואני זוכר את הכעס שהיה בו אגור על סבא, ואני זוכר שהוא אמר לי אז, יונתן אנחנו נעצור את הסבא שלך. אני נזכר היום בקלות הזאת של המילים – אבל אני גם לא יכול לשכוח את התגובה שלי: אני צחקתי. כל כך היינו בטוחים כי דבר כזה לא יכול לקראת כאן.

מכובדי, יום הזיכרון לרצח רבין הוא אינו יום חגה של משפחת רבין, המבקשת להנציח את זכרון יקירה, משפחתי שלמה מחיר כבד כאשר לאורך כל שנים ויתרה על היקר לה מכל – אבי משפחתינו, ואיפשרה לו להשקיע את כל כולו, זמנו ומרצו, במדינה הזאת, מדינה שכה אהב. עליה לחם, ועליה נפל. רצח ראש משפחתינו השאיר אותנו בני משפחתו חשופים בחזית, הותיר לנו תפקיד קשה ולא פופולארי, להזכיר לכל את מה שאירע כאן. אנחנו בני השפחה, סבתא לאה היקרה, שהלכה לעולמה בדיוק חמש שנים לאחר הרצח... אנו נזכרים גם בה היום כאן, רחל ודליה ויובל ונועה ומיכאל ועומר ורעות, הנינים והדורות הבאים, אנחנו כולנו נמשיך לשאת את לפיד הזיכרון גם בשנים לבוא. אנחנו בני המשפחה מבקשים שתזכרו, וזיכרון הרצח ישמור עליכם ועלינו. את המחיר האישי ששלמנו אנחנו – אסור שאיש ישלם כאן עוד,

יהי זכרו ברוך.

קישורים חיצונייםעריכה