Teshuva 1571

שאלת ממני אודיעך דעתי במה שנהגו מקצת בני אדם שמתעטפים כעטיפת האבילים ומשליכין שני הציציות לאחוריהם לצד שמאל ונמצא כל הד' ציציות לצד שמאל שתים לפניו ושתים לאחריו אם יש להם על מה שיסמוכו ואם יש בדבר צד איסור משום דמחזי כאבל בשבת:

תשובה הם סומכין בזה על לשון רבינו סעדיה ז"ל בפרשת בא אל פרעה וז"ל בלשון ערב ובהאלקי אל ציצית אדא תעטף בהא אל אסרא לי פי ייג"ב אין תקע דאטרפא עלי אל גב"ב אל איסר לא יכון מנהא עלי אל ימין שאי לתקאום יצר הרע בק"ו ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ע"כ. והעתק הלשון הוא זה כשיתעטף הישראל בטלית צריך שישליך ד' הכנפות על צד השמאלי לא יהיה מהם כלום על צד הימין לתקן את יצר הרע דכתיב ולא. תתורו וכו':

ולענין מה שאמרת דמחזי כאבל בזמן שמתעטף כן בשבת ודאי אם הוא עוטה על שפם ודאי הכי הוא דמחזי כאבל אבל אם מתעטף למטה מגרונו שפיר דמי. אתזה כתבתי לקיים מנהגם אבל אין אני רואה לסמוך על זה הלשון מכמה טעמים חדא שהרי היצר מתקן שפיר בין שיהיו הציציות על שמאל או על ימין שהרי הוא שולט בכל גופו ואדרבה צריך שיהיה מעוטר בכל צדדיו במצוה ולא שיהיה הכל לצד אחד. וכן נמצא בסילוק אחד לרבי יוסף טוב עלם שנותן ציצית אחד מלפניו ואחד מלאחריו מימין וכן משמאל עי.כ. וכן כתבו התוספות בסוף ערכין. ותו דאי לא הוה כתיב ידכה ודרשינן יד כהה הוה מניחין תפילין בימין ואע"ג דכתיב על לבבך ואיך יניח כל המצות והציציות לצד שמאל וישאר הימין ריקם בלי מצוה והתפילין והציצית לצד שמאל. ותו דגרסינן במדרש סוף דבר על פסוק כל עצמותי אמר דוד אני משבחך בכל איברי ומקיים בהם המצות. בראשי אני כופפו וכורע בתפלתי. בשערות ראשי אני מקיים לא תקיפו פאת ראשכם ותפילין אני מניח בראשי. בצוארי עטיפת ציצית. בעיני וראיתם אותו. בפי תהלת ה' ידבר פי. בשפתי תבענה שפתי תהלה בזקני ולא תשחית את פאת זקנך. בלשוני ולשוני תהגה צדקתך. בלבי בלבי צפנתי אמרתך. בחזה הציצית אני משים כנגד הלב כל זמן שאני קורא ק"ש שנאמר והיו הדברים האלה על לבבך. מאחרי ומלפני אני משליך שני כנפים של טלית כשאני עומד בתפלה. יד ימנית אני כותב בה ומראה בה טעמי תורה. יד שמאלית אני קושר תפילין של יד ובה אני אוחז הציצית בשעת ק"ש וכו'. הא הכא כי בשעת ק"ש צריך להשים הציציות כנגד לבו ולאוחזן בידו השמאלית וא"כ צריך שיהיו לפניו. ואם על שתי הציציות הוא אומר מה צריך להשים הרי הם על הלב ממש ובשעת התפלה צריך להפשיל שתים לפניו ושתים לאחריו כדי שיהיו שתי ציציות לפניו ושתים לאחריו. ואם כדברי רבינו סעדיה נהי שהם שתים לפניו ושתים לאחריו מ"מ חזה של צד ימין והגב של ימין אין בהם מצוה ולא מתקיים בהו כל עצמותי תאמרנה כו'. עוד כי בשעת ק"ש צריך שיהיו כל הד' ציציות לפניו לקיים וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' שכל המקיים מצות ציצית כאלו מקבל פני השכינה כתיב הכא וראיתם אותו וכתיב התם את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד והכי איתא בספרי ובירושלמי ובזמן שהד' ציצית לפניו יש רמז לזה שהרי ל"ב חוטין כפולים עולין ס"ד כנגד ס"ד פני המרכבה וכן תרגום יונתן וארבעה פנים לאחד מנין אפיא דארבע בריין שיתין וארבע אפין וכן תמצא ס"ד תיבות מן דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית עד אני ה' אלהיכם לרמוז כאלו השכינה כנגדווזהו שויתי ה' לנגדי תמיד. עוד אני אומר כי אפילו לפי שטת הרב ז"ל לתקן את יצר הרע צריך שיהיו לפניו שהרי סרסור הלב הם העינים דכתיב ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ואם הסרסור לא יראה הציציות איך יכנע הלב. הילכך מכל הני משמע כי בשעת ק"ש מיהת צריך שיהיו כל הציצית לפניו ואע"ג דאמרינן בצוארי עטיפת ציצית נהי דמשמע שצריך עטוף בצואר אבל לא שישליך הד' ציצית לצד שמאל אלא יתעטף ויחזיר שני קצות הטלית על הימין (ואם) [ואז]יהיו שתים בשמאל אחד לפניו ואחד לאחריו וכן לימין. ואני ראיתי שופטי ישראל וחכמיה מתעטפים כן ומקצתם ראיתי משליכין הטלית על ראשם כמנהגנו שאנו מתכסין בטלית ותולין ד' כנפות לד' לצדדין ונמצא מוקף מצות ומניח הציציות כנגד לבו בשעת ק"ש. והרוצה לקיים המדרש יתעטף וישליך השני כנפות אחד מלפניו ואחד מלאחריו מימין וכן משמאל כדברי רבינו יוסף טוב עלם ז"ל. אי נמי יתעטף בצואר בשעת ברכה. עוד אפשר שלא אמר הרב שישליך את קצה הטלית על כתפו ומלאחריו כאשר חשבו הם אלא שיפלו כל הציציות לצד שמאל והכל מלפניו. וזה לשון הטור ומחזיר שני הציציות לפניו ושני הציציות לאחריו כדי שיהיה מסובב במצות. ואיתא נמי במדרש שגבריאל היה מכריז ואומר למי ים סוף של אישטפו את ישראל חוזר ואומר [למים] של אחוריהם הזהרו שעתידין להתעטף מאחוריהם וכתב עלה הרמ"ה ז"ל לפי המדרש הזה צריך להשליך ציציותיו לאחוריו. ונ"ל דא"צ דהא דקאמר במדרש שעתידין ישראל להתעטף בציצית מאחוריהם בשעת העטיפה דבאותה שעה כל הטלית והציציות מאחוריו הם והמבין יבין ע"כ. והנראה לע"ד כתבתי: