משתמש:Mimi4040/סיפור חייו של הרב יונה שטנצל זצ"ל

--Mimi4040 (שיחה) 23:56, 23 באפריל 2012 (IDT)

הולדתו של רבי יונה

רבי יונה שטנצל נולד בעיר סוסנוביץ שבפולין, בכ"ב אב תרס"ד (03/08/1904 לאביו הדיין רבי שלמה שטענצל הגאון מסוסנוביץ, שהתפרסם כראש ישיבת יגדיל תורה ודיין בעיר סוסנוביץ שבפולין, ולאימו הרבנית מריים ביילא צוויגנהפט ביתו של הרב אפרים מרדכי צוויגנהפט מו"צ ושו"ב דק"ק סוסנוביץ. משפחת שטנצל הינם חסידי רדומסק מספר דורות. סבא של סביו הגאון רבי דוב בעריש הרציגר רבה של בנדין הכתיר את הרבי הראשון התפארת שלמה לאדמו"ר מרדומסק הראשון.

רבינו יונה נגלה לאביו רבי שלמה בחלום

אביו הגאון מסוסנוביץ רבי שלמה שטענציל כשנולד בנו יונה, הברית התקיימה בער"ח אלול. בערב הברית הגיע אליו בחלום (ע"פ השמועה במשפחה) "רבינו יונה גירונדי" וביקש ממנו לקרוא את הנולד על שמו. בחשבון הנפש שלו שכתב לעצמו ופורסםם לאחר פטירתו בספרו קהלת שלמה הוא כותב: "קראתי שמו יונה על שם רבינו יונה החסיד מחבר שער התשובה, ושער היראה מטעם כמוס עמדי...." ואכן בנו רבי יונה שטנצל זצ"ל, נהפך לאחד הרבנים המובילים והמשפיעים בארץ ישראל של שנות החמישים והשישים והוא ייסד את לימוד "המשנה וההלכה היומית בארץ ישראל ומלוחמי משמרת השבת של העיר תל אביב. את ילדותו העביר בעיר טעשלאדז, ולאחר מכן בסוסנוביץ.

אביו הרב שלמה שטענצל הגאון מסוסנוביץ זצ"ל

מתייתם מאביו בגיל בר מצווה

רבי יונה שטנצל בילדותו כילד

אביו הגאון מסוסנוביץ נפטר בגיל 35 עקב מחלה קשה בעוד יונה בקושי בן 14 ילד קטן, והוא גדל אצל אמו הרבנית מרים ביילה, ואצל סביו הרב אפרים מרדכי צוויגנהפט מצד אימו, ואצל סביו הרב חיים דוב שטענצל

מסתגר מספר שנים בישיבה בקרקוב

כשהיה רבי יונה תלמיד ישיבה בן 16, הוא הסתגר במשך כמה שנים בישיבה בקרקוב מנותק מהעולם החיצון, ובמשך מספר שנים למד את כל הש"ס ישר והפוך, והיה ישן על ספסלי בית המדרש מתוך שקידה עצומה על התורה, עד שהגיע לבקיאות של הש"ס כמבחן סיכה.החברותא שלו היה הרבי הזקן מלעלוב רבי משה מרדכי בידרמן.

עובר לישיבת חכמי לובלין

רבי יונה למד בישיבה החשובה של ישיבת "חכמי לובלין" רבי מאיר שפירא מייסד לימוד הדף היומי ומגאוני פולין.

תלמיד של הגאון מקוג'יקלוב

רבי יונה היה ג"כ תלמיד של בן דודו של אביו, הגאון מקוג'יגלוב רבי "אריה צבי פרומר" שההתגורר בסוסנוביץ, והיה העורך העלום של ספרו קהלת שלמה של אביו הגאון מסוסנוביץ. בצעירותו מונה בידי ה"שם משמואל" להיות ממלא מקום אביו ה"אבני נזר" כראש ישיבת סאכאטשוב, ובשנת תרצ"ה רבי אריה צבי פרומר נתמנה להיות ממלא מקומו של הגר"מ שפירא כראש ישיבת חכמי לובלין. הסבתא שלו הרבנית פרעדיל געננדיל שטנצל אשת הרב חיים דוב שטענצל הייתה מהבית שוייצר, ואחותה של הרבנית מריים קיילא פרומר. הקשר המשפחתי בין רבי לייב הירש פרומר הפכה את רבי יונה לתלמידו של הרב פרומר, ונוצרה ביניהם קרבה גדולה, עד היום שמורים מכתבים מקוריים בין הרב פרומר לרבי יונה של חידושי תורה בין הרב לתלמידו. ורבי יונה הצליח לחולל ולהפוך את לימוד המשנה יומית שהתחיל הרב פרומר, למהפכה עולמית, של לימוד שנכנס בהסכמתם של גדולי ישראל. .

חתונתו בסוסנוביץ

הערש מאיר פישל זצ"ל ואשתו רחל מרים פישל לבית פלסנר

הוא התחתן ב 21/01/1932 י"ג בשבט תרצ"ב עם שבע פישל ביתו של הנגיד ר' חיים פישל ואשתו חנה לבית ינובסקי. חמיו רבי חיים, ניהל עסק בתחום הברזל, והיה גם מוהל שמהל ללא תשלום את התינוקות של סוסנוביץ לשם שמיים. רבי חיים היה איש חסד ורודף צדקה.הרב חיים פישל היה בנו של הערש מאיר פישל שהיה עשיר כקורח, ורכש קרקעות בסוסנוביץ עוד שסוסנוביץ הייתה פרדסים ולא מיושבת.הערש מאיר האריך ימים עד גיל 105 נפטר זקן ושבע ימים.

מקבל סמיכה מרבנים

הוסיפו כיתוב כאן

רבי יונה מקבל ממספר רבנים סמיכה לרבנות, כמו הרב מנחם צבי באמץ אב"ד טרוסקאלאס, כמו כן מהרב אברהם יצחק הכהן קוק, מקבל מכתב תמיכה מהרב משה טווערסקי מסוסנוביץ, מבית הדין של בנדין. רבה של בנדין הרב חנוך צבי הכהן לוין זצ"ל,\ כמו כן מהרבי מרדומסק רבי שלמה חנוך רבינוביץ,

מקבל סמיכת הוראה מאב"ד ורבה של טשענסטחוב בפולין הרב נחום אש

רבה של העיר טשענסטחובה בפולין

מכתב המלצה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק עבור הרב יונה שטנצל

הרב מנחם צבי באמאץ מכתב סמיכה עבור הרב יונה שטנצל

בתאריך כ' למר חשוון תרצ"ה קיבל תעודת סמיכה וכך כותב:

ב"ה,

האברך המופלג חו"ב מ' יונה שטענציל נ"י בן הרה"ג ומפורסם ר' שלמה שטענציל ז"ל מו"צ דק' סאסנאווצי עסק באורייתא תדירא, יגע ומצא כדי מדתו, והגיע להוראה, וכבר יש בידו, תעודת התרת הוראה מכבוד אהובי הרב הגאון הגדול, חו"פ האבד"ק בענדין שליטא, והנני אומר ג"כ לפועלא טבא, אשר חילו ונוצר תאנה ואכל פרי, וכל מן דין סמוכי לנא, יורה יורה בהוראת או"ח כדת של תורה, ויגיד ליעקב דבר חק ומשפט. בין איש לרעהו, לדעה מה יעשה ישראל.

אך בתנאי שלא יהי להורות שום הוראה שלא ברשות המרא דאתרא י"ד יתן הטוב.

"ובאתי על עה"ח כ לירח מר חשוון שנת תרצ"ד פה טשענסטחוב

: נחום אש אבד"ק טשענסטחוב

צוואתו של סביו הרב חיים דוב שטענצל זצ"ל

סביו הדיין של העיר טשעלאדז' הרב חיים דוב שטענצל התייחס אליו כבנו, ובמיוחד הקשר ביניהם התחזק לאחר התייתמותו כילד מאביו בגיל 13, רבי חיים דוב, כתב לו בשנת תרצ"ג את צוואתו לנכדו רבי יונה, שכבר היה לאחר נישואיו. וכך כתב לו הסבא הדיין:

סביו הדיין הרב חיים דוב שטענצל זצ"ל

צוואה לפני פטירתו:

צוואה שכתב לנכדו הרב יונה שטנצל זצ"ל

חלק שני של הצוואה של הרב חיים דוב שטנצל לנכדו הרב יונה שטנצל זצ"ל

בעה"י ער"ח ניסן פ' ויקרא תרצ"ג טשענסטחוב

החוה"ש והבריאות וכט"ס לאהובי נכדי היקר הנעלה מופלג בתו"י וכו

אחדשה"ט כמשפט הנני להודיעך שת"ל ית' אתנו החוה"ש והבריאות יזכנו השי"ת לשמוע מכם תמיד בשו"ט ע"ע

עתה הנני באתי להזהירך מחמת שכתבה התורה ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ד' אלוקיך, ראינו כי עיקר הכל הראשית.

ע"כ תראה להרגיל את עצמיך בראשית ימיך, וכולא בתר רישא גמירא, וכן כתיב ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה, הפירוש ראשית קומו ממטתו כי עריסה היא המטה בל' הכ' הנה ערשו ערש ברזל, דהיינו תיכף בקומו מנחלה תרימו לד', ראינו מכל זה, כי העיקר הכל התחלה והראשית.

ע"כ הנני לבקשך מאד שתדע ותזכור שעתה מבחר שנותיך, ובאם לא עכשיו אימתי. וכי איתא בש"ס אשרי איש ירא ד' אשרי למי שעושה תשובה כשהוא איש,

לכן תראה להרוג' את עצמך עפ"י שו"ע והפוסקים, ולא לילך בגדולות ובמוחין דגדלות, כמו שראיתי בכמה יונגע לייט, שמנהגים את עצמם בחסידות. והמה בוערים כאש, ולבסוף אחר איזה שבועות נשתכח הכל ולא נשאר מאומה בידם, וזה הכל מחמת שרוצים לעלות תיכף במדרגה עליונה, ולזה נופלים תיכף, ע"כ תראה לילך בהדרגה וכמאמר דהמע"ה לא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני, כי בדור היתום הזה לאו כל המוחא סביל לילך הגדולות רק בדרך פשוט לקיים דברי השו"ע והראשונים, כי הוא דבר השווה לכל נפש והוא דרך הישר לכל איש.

ותיכף בקומך ממטתך בבוקר תקבל עליך עול מלכות שמים שלימה, לא כמצוות אנשים מלומדה, ותתפלל מיד בתפילת שחרית בציבור, ותטעום מה תיכף אחר התפילה, כי פת של שחרית הוא סגולה לכמה דברים ומועיל מאד, עיין בגמרא, ע"כ תראה ליזהר בה.

והשיעורים תסדר לך כפי שכלך והבנתך, והעיקר שתעשה כל דבריך ומעשיך בהשכל ודעת, וכל מעשיך יהיו לשם שמים, אפילו דברי הרשות, ותהיה מאלו הנאמר עליו חכם עיניו בראשו, היינו שיראה בראשית הדבר מה שיצמח מזה לבסוף, והלימוד שלך יהי להבין בפשיטות דבר חכמז"ל, ולשמור ולעשות מה שאפשר.

ולא תעסוק בפלפול של הבל. לפעמים תחדש דבר מה אם יהיה באפשר, כי קב"ה חדי וכו',

ותלמוד בכל יום ויום איזו הלכות משו"ע או"ח והכל לשמור ולעשות ולקיים ולא להתפאר חלילה,

וכל לילה קודם השינה תראה ללמוד כמו 15 רגעים ספר ראשית חכמה שער הקדושה, ולא תאריך בדבר יותר מזמן הזה,
גם בס' תנד"א תלמוד מה קודם השינה, ובמוצש"ק תוכל ללמוד יותר מחצי שעה, כי במוצש"ק הוא מסוגל מאוד,

גם אל תדקדק מאוד בחומרות, כי הוא מעשה שר"ל שמחמיר מאוד על האדם, ועי"ז מחמת החומרות הגדולות בכבד עליו המשא – משליך מעליו הכל, ובמקווה תלך רק בעת הצורך.

והעיקר שתעשה הכל לש"ש ובהשכל ודעת, כי יצר א בת' דליבא יתיב, והרבה פעמים מראה לו שהוא מצוה, ובאמת הוא מן העבירות החמורות, ע"כ תעשה בדעת ובשכל, ולחשוב בכל דבר תכליתו, ותזכור ג"כ כי יצר תינוק ואשה תהי' שמאל דוחה וימין מקרבת.

אבקשך מאוד שתודיעני מבריאותך הטוב ומבריאות זוג' תחי', ותכבדה יותר מגופך, כי היא סגולה לעשירות, כמאמר הגמ': אוקירו לנשייכו וכו',

ותהי' אוהב שלום ורודף שלום, ותהיה מהנעלבים ואינם עולבים וד"ל, אין לי להאריך יותר.

ממני אביך זקנך המברכך שתצליח בכל אשר תפנה, ומצפה הצלחתך והרמת קרנך למעלה עם הרמת קרן ישראל במהרה.

הק' חיים דוב

הנני דורש שלום חותנך ידי"נ החסיד מפורסם לשבח ולתהלה מהור"ר חיים נ"י ולכל ב"ב היקרים, והנני מברכם בכל טוב.

הנ"ל

עלייתו של רבי יונה לישראל והצלתו משואת אירופה

רבי יונה שטנצל עזב את סוסנוביץ בשנת 1935, נפרד מאמו הרבנית מרים ביילא, ומחמיו ר' חיים פישל, ומסבו הרב אפרים מרדכי צוויגנהפט ועלה לישראל בגיל 30 בשנת תרצ"ה 1935 למניינם. את הדרך באוניה העביר ביחד עם רבי דוד בורנשטיין האדמו"ר מסוכוטושוב, מחבר הספר "חסדי דוד" ועם רבו אריה צבי פרומר ראש ישיבת חכמי לובלין, שהגיעו לביקור בארץ ישראל, שניהם חזרו לפולין ונרצחו ע"י הצוררים הנאצים ימ"ש והוא ואחיו נחום שהיגר לאנגליה שרדו מתוך שבעת אחיו ואחיותיו. מי שנרצח היו: כשרבי יונה הגיע לישראל, שרר עוני גדול בישוב בישראל, זוהי הייתה תקופה של 4 שנים לפני תחילת שואת אירופה, העוני היה גדול, הוא פתח עם אשתו מפעל בשם "דבק יונה" על מנת להביא פרנסה לילדיו, אשתו בת שבע ניהלה את המפעל הקטן, ודרך זה הם התפרנסו בשנים הראשונות לבואם.

סביו הרב אפרים מרדכי צוויגנהפט זצ"ל

משפחתו של הרב שטנצל נרצחת ע"י הנאצים

השמועות על הזוועה המתרחשת באירופה מגיע גם לאוזני רבי יונה, מאות מבני משפחתו נשארו באזור סוסנוביץ, טשעלאדז, טשענסחובה, בנדין, וכמעט כולם הושמדו ע"י הנאצים ימ"ש.

אימו הרבנית מריים ביילא שטענצל הי"ד

חמשת מאחיו ואחיותיו וילדיהם גם מהנרצחים,

ר' יעקב יוסף שטענצל ואשתו מירל ברקוביץ וארבעת מילדיהם הי"ד
אחותו שרה אשת ר' יצחק יונתן פוקס הי"ד.ושני ילדיהם מטשענסטחוב
ר' צבי יהודה (הערש לייב) שטנצל ואשתו מינה בת אהרון ו יוכבד מנדלבוים וביתם טובה. הי"ד
אחותו אסתר הי"ד אשת הרב שלמה זאב צוויגנהפט זצ"ל ושני ילדיהם ציפורה ומשה הי"ד.
ואחותו הרווקה רחל. הי"ד
אחיו נחום שטנצל ניצל מאחר והיגר לאנגליה קודם המלחמה. השאיר בת מרים בקר במנצ'נסטר ושני נכדים ונכדה.

פותח מפעל קטן לדבק

המצב הכלכלי בישראל שהוא מגיע בכי רע, עוני ורעב מלווה את יושבי ארץ ישראל, חלופת מכתבים ממשיכה בינו לבין בני משפחתו שנשארה מאחור בסוסנוביץ. את מפעל הדבק הוא פותח וקורא לו דבק יונה הוא מפעיל מספר שנים בעיקר דרך אשתו הרבנית בת שבע, אולם לאחר מכן כנראה שהוא מבין, שתחום הרבנות, והפצת יהדות יותר מדברת אל ליבו, הוא מעביר את הבעלות של המפעל לגיסו משה פישל, והוא נכנס להנהיג את קהילתו בתל אביב, וחבר הנהלת רבנות תל אביב.

הקפיצה לעשייה הציבורית

הרב משה פיינשטיין מימין עם הרב יונה שטנצל משמאל

רבי יונה שטנצל, איש מעשי ויוזמתי, הבין כי יהודי ארץ ישראל נמצאים במצב נפשי קשה מנשוא, בדידות, דיכאון, שברון לב, פנים נפולות, השבר היה גדול.

ייסוד המשנה היומית

בחג השבועות תש"ז מקים רבי יונה, את קביעותא השם של הארגון הממשיך את הוועד העולמי ללימוד המשנה היומית, לעילוי נשמת ששת המיליונים אחינו ואחיותינו שנספו בשואת אירופה. הוא פונה לכל גדולי האדמו"רים והרבנים, להצטרף ליוזמה, להצטרף ללימוד 2 משניות ליום. של לימוד המשנה היומית שיזם רבו הרב פרומר בפולין, יוזמה זו של הרב פרומר, נשכחה ע"י העולים החדשים, ועל מנת ליצוק תוכן אקטואלי של לימוד משנה יומית, הוא מחליט לשלב את הנצחת קדושי השואה בלימודמשנה יומית, הרבנים מצטרפים ליוזמה של רבי יונה, והם חותמים על התקנה ללימוד "המשנה היומית" ביניהם הרבי הישיש מגור ה"אמרי אמת, רבי איסר זלמן מלצר, האסיר יעקב רבי אברהם מסדיגורא, הגאון מטשעבין רבי דוב בעריש ויינדפעלד, האדמו"ר רבי ישראל מאוסיאטין, ראב"ד העדה החרדית רבי זעליג בענגיס,

מחנות העקורים רבבות פליטים החלו לראות את הכרוזים בחו"ל ששלח רבי יונה

כרוז שהפיץ הרב יונה שטנצל בקרב ניצולי השואה ללימוד משנה יומית על מנת שידעו שיש תקווה

התקבצו סביב הכרוזים וקראו בעיון את הנכתב:

קדיש על אביך לא אמרת

מצבה על קבר אימך לא הצבת

את יום השנה לפטירתם לא תדע

על קבר אביך אינך יכול להשתטח

על קבר אימך לא תוזיל דמעות

בחורבן בית ישראל נספו אחיך ואחיותך

שבעה אחריהם לא ישבת

קריעה אחריהם לא קרעת

מיליונים אחינו בית ישראל נחנקו ונשרפו לאפר

איזה זיכרון נצח תוכל לעשות להם במה תוכל לכבד את זכרם

במה תוכל לכבד את זכרם?

היכנס נא לבית הכנסת להשתתף עם הציבור בלימוד "המשנה היומית" לזכר קדושי השואה.

וועד הרבנים במינכן בזמנו התעוררו, והם הדפיסו ש"ס משניות מיוחד, והם הדפיסו את הכרוז הזה. אבא טוען שיש לו ש"ס יבמות מהש"ס הזה.

העם היהודי שהיו עקורים, ייכנס לבית כנסת ישב וילמד, האריז"ל כתב שמשנה זה אותיות נשמה, מדובר בתקנה שתקנו גדולי הרבנים, לימוד תורה לימוד השווה לכל נפש, וזה מאפשר לסיים את כל ש"ס המשניות, לאחר מכן הצטרפו רבי משה פיינשטיין,

נסיעתו לארצות הברית על מנת להחדיר את לימוד המשנה היומית שם

חלק ראשון של הראיון

חלק שני של הראיון

לאחר ההצלחה של הרב שטנצל להנחיל את לימוד המשנה היומית בקרב הציבור בישראל, מחליט הרב שטנצל לנסוע למספר חודשים לארצות הברית על מנת לעשות חיל למען לימוד המשנה היומית גם בקרב יהודי ארה"ב. הוא נפגש עם רבנים וקהילות, וערך ראיונות בתקשורת היהודית המקומית

ייסוד ההלכה היומית

בשנת תשי"ד תיקן את לימוד ההלכה היומית, של לימוד 3 הלכות מידי יום, וגייס את גדולי הרבנים ללימוד הלכה יומית בין החותמים על לימוד ההלכה היומית במשך השנים היו: הגאון רבי משה פיינשטיין, ראש ישיבת טשעבין הרב דוב בעריש וידנפלד, הפוסק החשוב הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב זלמן סורוצקין יו"ר מועצת גדולי התורה, רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק, הרב עובדיה יוסף, רבי ממודזיץ הרב שמואל אליהו טאוב, הרב עקיבא סופר אב"ד פרשבורג, הרבי מביאלא רבי יחיאל יהושע רבינוביץ זצ"ל, הגאון רבי שלמה זלמן אויירבך זצ"ל ועוד.

מקום מגוריו של הרב שטנצל

את ביתו קבע ברחוב נווה שאנן 42, בקומה הראשונה, מעליו גם רבי פישל כהן, הציבור החרדי של שנות החמישים והשישים, קבע את מרכזו בתל אביב. החסידויות שקבעו את מרכזן בתל אביב היו בעלז, ביאלא, מונקאטש, חסידות לעלוב הוסיאטין, סדיגורה, מודז'יץ, בוהוש, בויאן, אוז'רוב, סוכוטשוב, סטריקוב, וסלוי, ללוב, נדבורנה, קוז'ניץ, קוידינוב ועוד. לפחות ארבעים חסידויות שכנו במרכז העיר. הציבור החרדי בקום המדינה, התרכז בעיר תל אביב, והתגורר ברחוב נווה שאנן 42 לאחר מכן עבר לרחוב פינקר 25.

מתמנה לחבר הנהלת הרבנות בתל אביב ואחראי על מחלקת השבת של הרבנות

בשנת 1938 הוא מונה לתפקיד ברבנות בתל אביב, ע"י דניאל סירקיס, ולאחר שתושבי שכונת ברזילי שלחו עצומה לרבנות תל אביב, וזה נוסח העצומה:

לכבוד

משרד הרבנות ההנהלה והמועצה של הקהלה העברית

של יפו ותל אביב

רבנים ואדוני נכבדים

בשכונתנו הנ"ל תושבי שכונת ברזילי, פונים בזה לכ"ב הרמה ומקווים כי תשימו לבכם לבקשתנו.

בשכונתו הנ"ל של כמה מאות משפחות, מורגש הצורך לרב, ולדאבונינו לא נמצא עד עכשיו רב או מורה להורות לנו הוראה, וכאשר בזמן האחרון התיישב בשכונתנו הגאון רבי יונה שטנצל שליטא , שהוא גדול בתורה, ובכל כשרונות גדולים ואיש מוכשר ומתאים למשרה זו. וגם הוא ממלא תפקידים של רב בשכונתנו באמירת שיעורים בתורה בהוראה וכדומה, על כן אנו מבקשים את כ"מ לאשר את יונה שטנצל לרב בשכונתנו ובטוחים אנו כי ימלא את תפקידו באמונה לשביעות רצוננו ולשביעת רצון כבודכם.

מקווים אנו כי לא יגרע חלקנו מכל שאר השכונות שבעיר להן רבנים ומורי הוראה. תקוותנו חזקה כי תואילו נא בחסדכם הגדול למלאות את בקשתנו ודרישתנו הצודקת

בכל הכבוד הראוי

אנחנו חותמים מברכה ובתודה למפרע

הרב יונה שטנצל מתמנה לרב האחראי על השבת בתל אביב, אימו הרבנית מריים ביילא שטנצל ביתו של סביו הרב אפרים מרדכי צוויגנהפט , מגיע באוניה מיוחדת מפולין לנסות ולדאוג לו שיהיה לו תפקיד ופרנסה, עקב קשיי פרנסתו ביישוב, איש העסקים והציבור דניאל סירקיס מחיפה, ואדמו"ר מרדומסק מפולין מעורבים על מנת שיקבל תפקיד ברבנות, לאור המצב הקשה ביישוב ובבסוף 1938 מקבל הרב שטנצל את התפקיד ברבנות של תל אביב.

הוסיפו כיתוב כאן

הספסלים שחסמו את מעבר האוטובוסים של דן בתל אביב בשבת

הוא מתבלט באחריותו לשמירת צביונה של השבת בת אביב. ונושא על כתפו את השליחות לשמור על תל אביב מושבתת בשבת. נושא של חילולי השבת בתל אביב, היו אחד משיאי חייו, הוא הועמד למשפט ע"י המשטרה בכך שיצא עם מתפללי בית הכנסת ארלנגר הצמודה לתחנה המרכזית הישנה בתל אביב, ושמו שולחנות וספסלים על הכביש על מנת לחסום בגופם את חילוי השבת של האוטובוסים של דן שניסו להתחיל לנסוע בשבת. הוא עומד למשפט ויצא זכאי. כתבה שפורסמה בעיתון על מעצרו. http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28290&pgnum=34

זה נוסח הנאום שנשא הרב יונה שטנצל בפני השופט בעקבות העמדתו לדין על המחאה שארגון בתל אביב נגד חילולי השבת של חברת דן

כבוד השופט, בפעם הראשונה בחיים, אני מופיע לפני איזה בית משפט שהוא,, לא עמדתי אף פעם לא לפני בית משפט רבני, ולא לפני בית משפט לא דתי, באמת רואים אנו דבר הפוך בזמן שישראל היו במדבר נמצא איש מקושש עצים ביום השבת והביאו אותו אל משה והענישו בעונש הראוי לו, לא היה שם משטרת ישראל בוודאי היו אוסרים את המביאים, שהרי לא היתה לא להם זכות להתערב בענייניו הפרטיים של הפרט, כאן קרה משהו הפוך, לא מביאים למשפט אלו שמחללים את השבת, אלא דווקא את שומרי שבת את אלו אשר מצאו לנכון להגן על דת משה וישראל להגן על חלול מקום קדוש, על פגיעה והתגרות בבית המקדש המעט בזמן שמתפללים "ושמרו בני ישראל את השבת" עם מקדשי שביעי מנוחה שלמה שאתה רוצה בו, באים אוטובוסים של חברת דן, חברה יהודית בארץ ישראל, ביום השבת, שעה לפני יציאת השבת, ובקול רעש גדול, מעמידים את האוטבוסים ליד בית הכנסת, ממול (בתוך ד' אמות, ומורידים את הנוסעים, נוסעים יהודים, שהעלו אותם כשעתיים לפני יציאת השבת. כבוד השופט, האפשר ליהודי מאמין שומר שבת, שהשבת בקודש אצלו בכל נימי נפשו, לא להגיב? ומה הייתה התגובה? לא התנפלנו ח"ו על מישהו רק חסמו את הכביש מול בית הכנסת, מחאה נגד העירייה ונגד אילו אשר בידם וברשותם האפשרות לסדר את דבר זה, שדעת בית המשפט צריך להסביר שגם יהודי דתי צריך להרגיש את עצמו במדינת ישראל בביתו הוא ולא כיהודי גלותי. ובזמן שדתי נפגע ע"י מישהו צריך הוא להגיב, המדובר בתגובה שקטה. רואים אנו רואים שבזמן שנפגע או שחשבו שנפגע איזה מקום קדוש של הגוים ???????? ועד היום האומות דנים על מקומות הקדושים??????????? הרגשתנו נפגע מקום קדוש, המותר לנו להבליג ולהבליג??? כבוד השופט, השבת הוא הקודש קדשים של כל התורה, ?????? יהודי כשעובר ע כל התורה ??????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????

רב שכונת ברזילי ורב בית הכנסת ארלנגר בתל אביב

הרב יונה שטנצל ברגע של שמחה

הרב שטנצל משמש בתפקיד רב שכונת ברזילי, היום זה מוכר יותר כשכונת סחרוב, מעבר לתפקידו ברבנות, מרביץ תורה בעצמו, אומר מידי יום במשך כמעט 40 שנים, שיעור בדף היומי, ומשנה יומית והלכה יומית בבית הכנסת ארלנגר. הרב שטנצל משמש כרב בית הכנסת ארלנגר, יהודים תלמידי חכמים כמו הרב אברהם אבא פסרמן זצ"ל, ותלמידי חכמים ביחד עם פשוטי העם ישבו והקשיבו במשך 36 שנים יום יום לשיעוריו הברורים והמעניינים בגמרא משנה והלכה.

יוזמתו להקמת מכון המקדש

מצאתי מכתב של הרב יונה שטנצל זצ"ל מייסד לימוד המשנה יומית הלכה יומית עותק ממכתב ששלח אל גדולי ישראל. מה תשובות גדולי ישראל על המכתב, לא ידוע, אך יוזמה זו לא התרחשה בחייו.

זה נוסח המכתב המקדים ששלח לגדולי ישראל על יוזמתו להקמת מכון המקדש

ו' כסלו תש"ט.

לכבוד.....

הנני מבקש מכב' לעיין בתשומת לב בהצעה המצורפת ולהודיעני את הערותיו והשקפתו בנידון זה, אין להסכים עכשיו שנמשיך בשגרה ומושגים קדומים בזמן שהשתנו את האתחלתא בגאולה מוכרחים להתחשב ברצינות למה שנזכר בהצעה . לדעתי צריכים למנות שתי וועדות ועדה כספית לדאוג בעד החומר מקור הכספים לממן את המפעל. ולדאוג להמחריות של העניינים. וכן וועדה רוחנית לטפל בכל העניינים הרוחניים של מוסד זה. אולי יש לאסו; כנס של רבני הארץ שבכינוס זה יכריזו על הקמת מוסד זה, וכן יש להתווכח על נושא זה לכל פרטיו אין לדחות את הדבר, צריכים לפעול תיכף.

המצפה לגאולה במהרה

הרב יונה שטנצל

זה נוסח ההצעה שצורף למכתב להקמת מכון המקדש

בעזרת ההשגחה העליונה שהראתה לנו נסים ונפלאות, שהדבירה עמים תחתנו ונתן לנו את נחלתנו, את גאון יעקב בבניין מלכות ישראל, מקווים אנו שבקרוב בימינו גם מקום מקדשינו הר האלוקים יהיה בחלקנו.

רואים אנו את צעדי הגאולה שמתקרבין והולכים בקצב של כדרך הטבע, והיינו כחולמים. אין שיעבוד מלכות בחלק גדול של הארץ ולפי מהירות דרכי הגאולה, אפשר שבעוד זמן קצר נעמוד בפני מאורעות כבירים אשר לא עמדו לפנינו מימות חורבן בית מקדשינו, הנו מקום המקדש ה' ברשותנו והנה השאלה מה לעשות?
אז לא נסתפק רק לשפוך שיחתנו לפני הכותל המערבי, העם ירצה לעלות את הר ה' וקמת ועלית אל המקום.... לבנות בית המקדש על מקום מקדשנו שנחרב, הרי מאות בשנים התפללנו שנוכל לשוב לארצנו, לא רק בכדי שנוכל לחדש את המלכות בישראל, אלא לבנות מחדש את בית ה' הוא המקדש שנחרב לפני קרוב לאלפיים שנה, ולחדש את הקרבת הקרבנות כימי עולם וכשנים קדמוניות. מאות בשנים התפללנו ומתפללים " ומפני חטאינו נתרחקנו על אדמתנו.... ואין אנו יכולים לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך, יהי רצון כו' ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו.
אם ברצון ה' שהעלינו לארצנו ונעשינו שוב בעלים על מקום מקדשנו חובה עלינו לבנות בית ה'.
לפני יותר ממאה שנה בזמן הגאון רבי עקיבא אייגר היה ויכוח בין גאוני הזמן, האם יתנו רשות לישראל על מקום מקדשינו, אם יש חובה לבנות בית מקדש ולהקריב קרבנות היו מחייבים ושוללים ידוע שיטת רש"י ותוס' בשם המדרש שמקדש העתיד ירד מן השמים "מקדש ה' כוננו ידיך" ידוע גם הירושלמי מובא בתוס' מעשר שני שהמקדש ייבנה לפני ביאת המשיח ע"י עם ישראל גמר סנהדרין וגם פסק הרמב"ם שלשה מצוות נצטוו ישראל שנכנסו לארץ ואחת מהם היא לבנות בית הבחירה ועיין בח"ס יור"ד שמפלפל בר' יחיאל מפריס שעלה לישראל בשנת י"ז לא' השישי ופסק שמקריבים אע"פ שאין בית ורצה להקריב קרבנות, מובא בספר כפתור ופרח (לרבינו אישתורי הפרחי עמוד תשצ"ו). אין הדבר פשוט אם בדורות קדומים ישבו על מדוכה זו ולא באו על עמק השווה מכ"ש בדורינו , דור יתום בוודאי יהיו בעיות שונות בין גאוני הזמן, אבל דבר אחד ברור הגיע הזמן להעלות את השאלה לפני גדולי התורה שבדורינו ואין לאחרה יותר.

זכורני כשביקרתי ברדין אצל הסבא קדישא החפץ חיים זצ"ל, זה היה בשנת תר"ץ וזה היה תיכף אחרי חג הפסח יום או יומיים, בבקר הכירו שיש לו מה לומר. וכשגמרנו את התפילה בישבנו ע"י שלחנו נתן דפיקה בשלחן ודממה השתררה בחדר.

פתח ספר מלכים והתחיל לדבר לאנשים שעמדו אז סביבו. זה לשונו

שואלים: בקרוב נבנה בית המקדש איך? אין חכמים, אין נביאים, מי יבנה בית ה'? והתחיל לשאול שאלות ותיכף נתן תשובות לזה ותיכף התחיל לקרוא פסוק בפסוק מלכים ז' וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצור. בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ויהיה איש צרי. חרש נחושת וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל מאלה בנחושת ויבוא אל המלך שלמה ויעש את כל מלאכתו, והמשיך, הנה בן אשה אלמנה, אביו בעל מלאכה צורף נחושת, וה' נתן בו חכמה ובינה ודעת לעשות את מלאכת המקדש. אין צורך בנביאים אין צורך במיוחסים אין צורך בחכמים רק שיגיע זמן בניין בית המקדש ה' נותן תבונה ודעת לבנות בית המקדש למי שיש בו לב שלם ותם, בן אלמנה, בן לאיש בלתי מוכר בעל מלאכה. את זה שמעתי מפי קדשו בעמדי אז על ידו, דמעות זלגו מעיני ואינני שוכח את הפרט הזה, וזכורני שבזמן שקרא את הפסוקים הנ"ל הי' בעיני כאילו אנו שומע אותם מאת נביא בישראל, ואולי הגיע הזמן שיתקיימו דבריו של אותו צדיק.

בוודאי חובה עכשיו על עם ישראל ומח"ש על אנשי שלומי אמוני ישראל שנהי' מוכנים לזמן הגדול הזה, שנהיה' ראויים ונזכה בקרוב בימינו לחידוש בית מקדשנו ולא יהי' עיכוב מצדנו בזה שלא נהיה מוכנים מבחינה מעשית לכל האחריות אשר בניין בית המקדש מחייב אותנו.

מה יש לעשות בכדי שנהיה מוכנים לבניין בית מקדשינו?

בכדי שנהיה מוכנים ומוכשרים לכל זה, הנני מציע להקים בניין גדול למטרה זאת, רצוי שמכון זה יימצא בירושלים עיר המקדש

א ייתכן גם באחת הערים מערי הארץ אשר בתוכו ירוכזו צעירים מופלגים בתורה ת"ח גדולים, יש לבכר פרחי כהונה צעירים כוהנים מאחרים, ובאם לא יימצא מספר מספיק של ת"ח מבין הכהנים יש לצרף גם ישראלים עילויים ושמה יתעסקו רק בענייני בית המקדש וקרבנות וכל העניינים הנוגעים להנ"ל.

במכון הנ"ל יש לייסד מספר מחלקות לחלוקת הלימודים לכמה מקצועות בכדי שהעוסקים בענייני קדשים יוכלו להתרכז במקצוע אחד ולדעת אותו על בוריו וכל היקפו ובכל פרטיו.

א. מחלקה למקצוע בניין בית המקדש, ששמה יתעסקו רק במקצוע זה ויהיו בקיאים בכל פרטי בניין בית המקדש, מקום המזבח, היכל, קודש הקודשים, הר הבית, העזרות, הלשכות,. את המתמחים במקצוע הנ"ל יש ג"כ ללמדם הנדסאות בניין, ולהשתלם בכל חכמת הנדסאות בניין: מדידה כל עבודה שידעו את הלימוד הזה ביסודיות לכל ענפיה אדריכל, ארכיטקטורה מובן שיהי' צורך להתקשר בעניין עם מומחים גדולים במקצוע זה.
ב. מחלקה למקצוע בית המקדש ובגדי כהונה. במחלקה זו לעסוק בדין כלי המקדש לכל ענפיה, ידיעה ברורה לברר את המידות של כל הכלים וכל סוגי הכלים במקדש, החומר, הגודל, כן בכדי כהונה תכלת וכל החומרים הנחוצים לזה חלזון לתכלת, שלפי גמר' מנחות עולה אחת לשבעים שנה, ארגמן מהו, תולעת שני, ויהי' צורך לעסוק בלימוד מעשי ולהתקשר עם מומחים לימאות וזואולוגיה לקבל השגה מעשית בעניינים הללו ללבן ולחבר את כל הפרטים בלימוד זה גם עם אנשי מדע מהמקצועות הנ"ל
ג. מחלקת ייחוסי כהונה ופסולי כהונה לברר את כל דיני טומאה וטהרה וכהנים פסולים שהכהנים נפסלים על ידיהם לעבודה מימי כהנים בזה יהיה צורך להיוועץ עם מומחים במקצוע הרפואה וכהני חזקה מותרים לעבודה והאם נמצא בתוכינו כהנים מיוחסים וכל מיני פסול בכהנים.
ד. מחלקת הקרבנות לדעת את כל דיני הקרבנות ביסודיות, קרבנות יחיד וציבור, קרבנות תודה ונדבה, וכל ההלכות הקרבת הקרבנות, וכל עבודה הקדשים, פסולי הקדשים, מומים בקודשים מנחות, לכל פרטיהם, של הקרבת קרבנות, כן ללמוד דיני המעשה פרה אדומה דיני לויים, קול שפוסל הלויים לשיר, וכן דיני שקלי ישראל שכל עם ישראל צריך לתת שקלים במשקל של שקלים, ולוחות בשקלים לכל מיניהם.

בכדי שנוכל להוציא אל הפועל את המפעל הזה, על היהדות הנאמנה לייסד "קרן המקדש". קרן המקדש יהיה מוקדש להקים את המפעל הזה והחזקתו.

ראשי היהדות הנאמנה וגאוניה האדמורי"ם בני כל הארצות פונים בקריאה יהדות עולמית לתרום לטובת קרן המקדש. וכן להטיל חובה לתרום תרומה שנתית מטבע או שקל מינימום לכל יחיד וייתרם לטובת קרן זה.

לדעתי יש לקשר את יסוד הקרן הנ"ל לאסון הנורא שקרא לעם ישראל בהשמדת יהדות אירופה, גדוליה, גאוניה, צדיקיה, ישיבות גדולות, רבבות לומדי תורה, ובוודאי האסון הזה קירב את הגאולה, יש להמליץ את מאמר חז"ל "אין משיח בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות בגוף".

ששמה בארצות ההן הייתה נשמת האומה וכילו על הנשמות שבגוף הנקרא ישראל ונשאר רק הגוף. ויש להנציח את חורבן יהדות אירופה והקמת מוסד כזה על שמם בוודאי הולם אותם ואת רוחם, גם יהדות העולם תשתתף יותר בהקמת מפעל זה באם ייקרא על שמות הקדושים. ואולי להכריז שאפשר להשתתף בהקמת חדרים על שם משפחות שנעקרו וייקרא על שם המשפחה של התורם סכום כסף להקמת חדר. היהדות התורנית שמתאבלת על חורבן המקדש קרוב לאלפיים שנה, בוכה שנה שנה על חורבן בית תפארתנו מתפללת על : "והשב את העבודה לדביר ביתך, לסדר העבודה בירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות" מובן שאנו צריכים לראות את שיבת ישראל לארצנו כאות והקדמה לבניין מקדש ה'. שהרי ברור שאנו יהודים מאמינים לא ביקשנו רק על מלכות ישראל, צבא ישראל, עצמאות, מדינה משלנו, חכמינו קבעו את אבל העם ולא לחורבן הארץ, רק על חורבן המקדש וע"כ יש לנו לראות את שיבת ציון לארצו כהכנה לשיבת השכינה לציון.

והשבת שכינתו לציון ואין אבלינו פסק עד הקמת מקדש ה'. בתוך הקלחת של מאורעות גדולים אשר מתרחשים יום יום, למרות השמחה הגדולה לעמינו, שאפנו להשתחרר משעבוד מלכויות, אין לשכוח את העיקר שבתורתינו הקדושה תופס מקום רחב, מקדש, קרבנות, תורת כהנים, סדר קדשים, וחובה עלינו להתעסק בזה למעשה.

בכסף שיתאסף ע"י קרן המקדש יש להקים בית המדרש לתורת קדשים בשם "היכל הקדשים" (ע"ש הקדושים) שנוסף ללימודים הנזכרים לעיל עליהם לחקור את הבעיה של סנהדרין. עכשיו, שהגענו לזמן הזה שהננו יושבים על אדמתנו בביתנו, ונזכה בעזרת שוכן השמיים לשכון לבטח בארצינו באין פחד בפני האויב עלינו. לבנות בית לשכינה, שמואל ב' פרק ז' ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב אויביו ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלוקים יושב בתוך היריעה. כי בעזרת ה' יתברך ננוח מכל אויבינו ונקים ארמונות לבנייני הממשלה ולמלכות ישראל, יש להקים בית לה' ואז "ואהי' עימך ואכריתה את כל אויבך מפניך ועשית לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ"...

המפגש שלו עם הרבי מליובוויטש שהתוודה עשיתי טעות שלמדתי באונברסיטה

סיפר המשפיע החב"די מזקני חסידי חב"ד הרב יעקב יהושע לאופר מבני ברק, כאשר עשה שבע ברכות לגיסו הרב שלמה שטנצל מבני ברק, זה היה בשבת שבע ברכות שהוא ערך לגיסו בביתו ברחוב הראשונים בבני ברק, היה שם אב החתן יוזם לימוד המשנה היומית וההלכה היומית, הרב יונה שטנצל והוא סיפר למשתתפי השבע ברכות סיפור אישי ומפגש יוצא דופן שהיה לו עם הרבי. בעת שהוא הגיע לארה"ב לבקר את שתי בנותיו רחל ואסתר, הוא היה נוהג נכנס לרבי מליובוויטש.

כשעשה שידוך לביתו הגדולה רחל, עם פרופ' הרב אברהם קלמן קליקשטיין זצ"ל הוא נכנס לרבי לספר לרבי שהוא עשה שידוך לביתו.

הרבי התעניין מי החתן? רבי יונה ענה לו: שהוא פרופסר מדען .

הרבי נופף לו בידיים במין תנועות כאלה של פלא, איך לקח הרב שטנצל חתן מדען??? אז רבי יונה זצ"ל ענה לו: "הוא תלמיד חכם גדול". הרבי ענה לו: "מדען תלמיד חכם, זה כמו אתרוג המורכב, זה לא אתרוג מלא, מאחר והוא יונק מלימון, אולם הוא בכל זאת אתרוג".

אז רבי יונה הרים את ראשו ובתנועות רמז כיוון כלפי הרבי, הרבי בחיוכו הבין את הרמז מאחר והיה ידוע שהרבי למד בעצמו מחבד למד באוניברסיטה בסורבון שבצרפת.

הרבי הבין היטב את פליאתו של הרב שטנצל זצ"ל וענה לו: "איך וייס דס טקא פון זיך" בתרגום "אני יודע את זה מעצמי"

חיללו שבת בתל אביב ובניין תחנה האוטובוסים של דן קרס

בחודש אב תשכ"ט גיסו הרה"ג רבי שלמה זאב צווייגענהאפט זצ"ל היה בארץ ישראל ביחד עם בתו מרת שרה מיכלא עדעלשטיין שתחי', והם נפגשו עם יהודי אחד שסיפר להם מעשה נוראה שהיה עם רבי יונה זצ"ל.

היהודי סיפר להם, שפעם אחת בשבת קודש הוא היה יושב בחוץ מול בניין של תחנת אוטבוסים בת"א שהיתה באמצע בניה, והוא ראה שגם בשבת הם בנו שם, פתאום הוא ראה שהרה"ג רבי יונה צעד לכיוון התחנה וצעק על חילולי השבת, והאנשים שהיו בבניית התחנה הסתכלו עליו בבוז על ניסיונו למחות על חילול השבת.

לאחר מספר דקות יצא רבי יונה, ואמר 3 פעמים את המשפט הבא:

דבר שבונים בשבת אין לו קיום

דבר שבונים בשבת אין לו קיום.

בשבת קודש בשבוע הבא פתאום נפל כל הבנין ונהרג כל העובדים שם!

חידושי תורה שהוציא

רוב כתביו וחידושי התורה שלו הלכו לאיבוד, אולם נמצאו כמה חידושי תורה בודדים שכתב תוך כדי לימוד הלכה יומית, וזה ההערות שהוא כתב לעצמו, לא מתוך כוונה לפרסם ברבים. אולם על מנת שיהיו שפתותיו דובבות בקבר הועלה החומר לכאן. חידושי רבי יונה שטנצל

ילדיו

הוסיפו כיתוב כאן

רבי יונה שטנצל עם שלושת מילדיו רל קליקשטיין, אסתר רובינסון ושלמה שטנצל

בנו של רבי יונה, הרב שלמה שטנצל, חתנו של הרב משה לינשה זצ"ל משמש כיום יו"ר המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית, וחתנו ר' ישעי' המאירי מנהל את הארגון בהצלחה רבה בימים אילו.
רחל קליקשטיין ובעלה פרופסור הרב קלמן קליקשטיין זצ"ל
אסתר רובינסון ובעלה פרופסור מאיר רובינסון

פטירתו

לאחר ששמע שראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר החליטה לפתוח את שידורי הטלוויזיה הישראלית הערוץ הראשון, בזמנו היה קיים ערוץ טלוויזיה אחד, וההחלטה להתחיל את שידוריו בשבת, גרם לחלחלה גדולה ומאחר ונושא חילולי השבת היו בדמו, ליבו לא עמד לו, והוא חטף דום לב, לאחר שחזר מבית הכנסת בליל שבת. הלוויתו נערכה בתל אביב ובבני ברק, ונקבר בבית העלמין שומרי שבת, בבני ברק. נפטר י"ט תמוז תשכ"ט.

הספד לרב יונה שטנצל

ביום א' י"ט מנחם אב, בשלושים, התקיים הספד בבית חסידי רדומסק ברחוב בר כוכבא 31 בתל אביב, הספד לרבי יונה. הספידו אותוף

מרן הגאון הגדול הרב עובדיה יוסף הרב הראשי לתל אביב יפו
כ"ק האדמו"ר רבי מנחם שלמה בורנשטיין (זצ"ל) האדמו"ר מרדומסק סוכוטשוב
הרה"ג רבי דוד צבי זילברשטיין חבר הרבנות הראשית לתל אביב
הר"ר פנחס שיינמן יו"ר המועצה הדתית לתל אביב יפו

אילן יוחסין

אילן היוחסין של משפחת הרב שטנצל