משתמש:Mimi4040/הרב חיים דוב שטענצל
הרב חיים דוב שטנצל שימש כאב בית הדין של העיר צ'לדז בדרום מערב פולין. כמו כן שימש כרב חסידות רדומסק בעיר. נפטר בכ"א בשבט תרצ"ד).6-2-1934 בנו הגאון מסוסנוביץ הרב שלמה שטענצל שימש בחייו רבה של העיר צ'לדז
הקהילה היהודית בצ'לדז עריכה
אזור זגלמביה בדרום מערב פולין כלל מספר קהילות יהודיות כמו סוסנוביץ בנדין שנכחדו לאחר שהנאצים השמידו 2000 יהודי העיר כאשר היא נכבשה בשנת 1939 ע"י הגרמנים. עד שנת 1863 העיר צ'לדז או בשפת האידית טשעלאדז, לא הייתה מאוכלסת בידי יהודים עקב איסור השלטונות להתיישב בעיר. לאחר שגילו באזור 1850 מכרות פחם בעיר, הפכה העיר הזנוחה, מעיר בלתי מבוקשת, לעיר תעשייתית. ובשנת 1863 החלו ראשוני היהודים להגיע לעיר והם התניעו את הכלכלה המקומית. בספר סוסנוביץ והסביבה בזגלמביה שיצא ע"י מאיר שמעון גשורי ברוקנר בשנת 1973 מספר העורך בספרו כי היהודי הראשון שהגיע לעיר היה ראש משפחת שוויצר, שהיה אחד מעשירי אזור זגלמביה, ולדברי הסופר האנגלי אברהם נחום שטנצל, היה זה סבו שהגיע הראשון לעיר.
צעירותו עריכה
הרב חיים דוב שטנצל נולד למשפחת רבנים מיוחסת, בשנת 1855 בעיר צ'נסטוחובה לאביו הדיין רבי שלמה שטענצל ולאימו אסתר לבית הערציגר הבת של רב העיר בנדין רבי דוב בעריש הרציגר. בדרום מערב פולין הממוקמת וקרובה לעיר בנדין. הרב שטנצל היה חסיד רדומסק, ואביו הכתיר את רבי שלמה רבינוביץ מחבר הספר תפארת שלמה לרבי מרדומסק.
הוא התחתן עם פריידיל גענענדיל שהייתה בתו של הנגיד שוויצער שנחשב לאחד מהיהודים העשירים של אותה תקופה באזור זגלמביה. הנגיד שוויצער היה שולח מידי שבוע עגלות עמוסות תפוחי אדמה לרבי חיים מצאנז, על מנת שיחלק אותם לעניים. =
רבנותו בעיר צ'לדז עריכה
במשך כשלושים שנים שימש כפוסק ואב בין הדין של העיר. הסופר מאיר שמעון גשורי כותב בספרו: "ורק בערבי שבתות היו נזקקים לר' חיים בריש, שהיה ת"ח ובקיא בדינים. בהמצאו בבית המדרש בלילי שבת היה תמיד מוקף באנשים שהיה להם "שאלות" והוא ענה להם כיד ידיעתו הטובה. היה זה יהודי ת"ח שמחל על כבודו וכיהן כדיין בלתי מוכתר במקום" ונקרא בשם "המו"צ הזקן". כמאה ושלושים מכתבים עדיין קיימים, בין הרב שטענצל לבנו המשורר אברהם נחום שטנצל שזנח את דרך היהדות הדתית והפך לאיש בוהמה ומשורר יהודי מוביל. בסדרת מכתבים ששלח האב הדיין לבן המשורר ניסה הדיין לשדל את בנו להתקרב ליהדות, ולחזור לכור מחצבתו הדתית. אך ניסיונות אלה לא עלו יפה. ובנו המשורר חיבר עשרות ספרי שירה באידיש בברלין ובאנגליה וערך את העיתון היהודי בתחום השירה לשון און לעבן.
צוואתו לבנו הסופר אברהם נחום שטנצל עריכה
העתקה מהצוואה של הסבא רבי חיים דוב (בעריש) שטנצל בן רבי שלמה דיין זצללה"ה מטשענסטחוב אשר כתב צוואה לבנו הסופר אברהם נחום שטנצל ז"ל
- כתוב : "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ד'",
על כן בני אברהם נחום נ"י :
- שמע בני אהובי יקירי לאשר אני מצווה אותך, ושמרת את משמרת ד' א-לוקיך ללכת בדרכיו, ולשמור חוקותיו מצוותיו ומשפטיו ועדותיו, ככתוב בתורת משה: למען תשכיל את כל אשר תעשה, ואת כל אשר תפנה שם,מחמת שאינני יודע מדרגתך, האיך אתה עומד בענייני דת ואמונה, כי מעולם לא כתבת לי מעניינים אלו, ע"כ אל ירע בעיניך שהנני מצווה אותך בדברים פשוטים שכל יהודי פשוט עושה אותם. ומנהג בהם, כי מחמת המקום והזמן והחברים יש לחוש על ויתערבו בגויים וילמדו ממעשיהם,
- ע"כ הנני מצוך בדברים פשוטים כ"כ, אבל באמת אם הנך עומד במדרגה גבוהה, והינך באמת יהודי נאמן מחזיק בדת יהודית בלא צוואתי תראה להחזיק עצמך יותר ויותר לעשות לי טובה בעולם העליון, כי ברא מזכה אבא וברא כרעי דאבוה, הפירוש הוא אע"פ שבעולם העליון האדם הוא עצמו עומד ולא הולך, אעפ"כ ע"י בנו יכול להיות הולך גם בעולם העליון, כי ברא הוא כרעיה ורגלו שיכול להלוך על ידו, וכך ציווה דהמע"ה לשלמה בנו (שמע בני) הנני הולך בדרך כל הארץ ועתה שלמה בני דע את אלוקי אביך הפירוש הוא שע"י שאתה תשמע לי הנני אוכל להלוך אפילו אחר שאלך בדרך כל הארץ, גם אז הנני הולך ולא עומד, ע"כ תראה לחזק עצמך בכל אומץ שלא אהיה חלילה יורד על ידי מעשיך או אפילו עומד, רק תראה שאהיה הולך לאחר פטירתי.
- ומחמת שאינני יודע מדרגתך אבקשך:
- (א) לאמור קדיש אחרי בכל יום, ותכוין שיהיה לי עליה בזה.
- (ב) אם יהיה באפשר לך ללמוד איזה משנה משניות בכל יום תראה ללמוד, ותכוין ג"כ להעלות נשמת אביך חיים דוב בן ר' שלמה.
- (ג) תהיה נזהר להניח תפילין בכל יום, ולא תהיה חלילה בכלל קרקפתא דלא מנח תפילין.
- (ד) תזהר מאד מאד במצוות שבת שלא לחללו חלילה, ודע ליזהר בג' סעודות בשבת, כי מצוות שבת הוא יסוד התורה להאמין שהעולם הוא מחודש ולא להאמין חלילה להכופרים שהעולם קדמון, ע"כ תראה בכל עוז לחזק עצמך בזה, ואולי תוכל לפעול אצל חבריך הכוחים שישמרו את השבת, ולהסביר להם הדבר בשכל ישר שתהיה ממזכי הרבים מה טוב, אבל לא חלילה בדרך ויכוח, כי כתוב אל תען כסיל.
- (ה) כשיזדמן לך השי"ת זיווגך הטוב, תראה להתנות עימה בתחילה בתנאי כפול שתתנהג בדת יהודית בענייני נדה, כי הוא מאיסורי כרת ר"ל , ומזה נולדו בנים משחיתים וזרע מרעים ר"ל והרבה רעות ר"ל גורם דבר זה, ע"כ תתנה בתחילה עם זיווגך שתקבל עליה דבר זה.
- (ו) כשיעזור לך השי"ת שתזכה לבנים, תראה לחנכם ולהדריכם בדרך היהודית, ותכניס בליבם אהבת הבורא, ואהבת הבריות כולם מכל הכיתות וחברת בני אדם, חוץ ממורדים ופושעים שכוונתם להשחית ולהזיק, וחץ מאלו , תכניס בליבם אהבת כל אדם שיקבלו אותם בסבר פנים יפות.
- אבקשך מאוד בני אהובי שאל יהיה לך חלילה קושיא על השי"ת והנהגתו את העולם, כי באמת יש תירוץ על כל קושיא, אך מי שעיני שכלו עיוורים אינם מוצאים התירוץ ונשארים בקושיא,ובאמת אם לא יהיה לך קושיא על השי"ת תמצא תיכף התירוץ, וירווח לך.
- תהיה נזהר במאכלות אסורות בכל מה דאפשר.
- אל תצער עצמך בשום דבר מענייני עולם הזה, רק אם אפשר הדבר לתקן- תשתדל בעצמך לתקן הדבר, ובאם אי אפשר לתקן הדבר – תאמין שהכל בהשגחה פרטית.
- כשיעזור לך השי"ת לקיים מצוות צדקה תראה ליתן כדין וכדת, שלא לפזר במקום שאינו צריך, ושלא לקמץ במקום הצריך – ואשרי משכיל אל דל, שצריך לעשות צדקה בהשכל ובדעת, והעיקר לעשות על פי התורה, ומבשרך אל תתעלם כתוב.
- תרחק עצמך מכעס ומגאוה , כי הוא ממידות הגרועות שבעולם, גם תרחיק עצמך מעצבות וקנאה, כי רקב עצמות קנאה. תעיין בעיתות הפנאי באיזה ספר מספרי מוסר: חובת הלבבות, או ספר אורחות צדיקים, או ספר מסילת ישרים או שערי תשובה לרבנו יונה זצללה"ה.
- תזהר בנטילת ידים שחרית סמוך למיטה שלא לילך ד' אמות בלי נטילת ידים.
- גם אחיך הרב ר' שלמה זצללה"ה (הגאון מסוסנוביץ)ראיתי בחלום ופקד עלי לצוותך על גלוח הזקן בתער מחמת פקודת אחיך זצללה"ה, ובטח תשמע ע"ז
- אך למותר אצלי להזהירך על החנופה, כי הנני מכירך שאינך מן החנפים אך מחמת שיצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ופעמים גם הטבע של אדם נשתנה אצלו, ע"כ הנני להזהירך גם על החנופה שאל תחניף לשום אדם אפילו לאדם גדול.
- יש אתי דברים הרבה שרציתי להזהירך עליהם, אך תפסת מרובה וכו' העיקר שתזכור תמיד מי אתה, ותזכור ג"כ את אחיך זצללה"ה ואת מידותיו ואת מסירות נפשו אפילו על מנהג ישראל, תראה לזכור את אימך ואחיותיך שיחיו, ותעמוד לימינם בכל עת, ותכתוב להם מכתבים עכ"פ מכתב בכל חודש. עכ"ז הנני לבקשך שתקיים את צוואתי, ובאמת אינני גוזר עליך על הנ"ל בתורת גזירה שאולי תהיה אנוס באיזה דבר ולא תוכל לקיימם, שלא תהיה חלילה נענש בסיבתי, אך עכ"ז הנני לבקשך בתורת בקשה למען יטב לך, וגם להעלות נשמתי עי"ז, וכשיעזור לי השי"ת אהיה מליץ יושר עבורך, ובטח תהיה לך שמחה מזה שתקיים דברי אביך המצפה הרמת קרנך למעלה עם הרמת קרן ישראל במהרה.
- (-) חיים דוב בעריש בן ר' שלמה דיין זצללה"ה
- מטשענסטוב
צוואה לפני פטירתו לנכדו הרב יונה שטנצל זצ"ל עריכה
- בעה"י ער"ח ניסן ד ויקרא תרצ"ג טשענסטחוב
- החוה"ש והבריאות וכט"ס לאהובי נכדי היקר הנעלה מופלג בתו"י וכו
- אחדשה"ט כמשפט הנני להודיעך שת"ל ית' אתנו החוה"ש והבריאות יזכנו השי"ת לשמוע מכם תמיד בשו"ט ע"ע
- עתה הנני באתי להזהירך מחמת שכתבה התורה ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ד' אלוקיך, ראינו כי עיקר הכל הראשית.
- ע"כ תראה להרגיל את עצמיך בראשית ימיך, וכולא בתר רישא גמירא, וכן כתיב ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה, הפירוש ראשית קומו ממטתו כי עריסה היא המטה בל' הכ' הנה ערשו ערש ברזל, דהיינו תיכף בקומו מנחלה תרימו לד', ראינו מכל זה, כי העיקר הכל התחלה והראשית.
- ע"כ הנני לבקשך מאד שתדע ותזכור שעתה מבחר שנותיך, ובאם לא עכשיו אימתי וכי איתא בש"ס אשרי איש ירא ד' אשרי למי שעושה תשובה כשהוא איש,
- לכן תראה להרג' את עצמך עפ"י שו"ע והפוסקים, ולא לילך בגדולות ובמוחין דגדלות, כמו שראיתי בכמה יונגע לייט, שמנהגים את עצמם בחסידות. והמה בוערים כאש, ולבסוף אחר איזה שבועות נשתכח הכל ולא נשאר מאומה בידם, וזה הכל מחמת שרוצים לעלות תיכף במדרגה עליונה, ולזה נופלים תיכף, ע"כ תראה לילך בהדרגה וכמאמר דהמע"ה לא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני, כי בדור היתום הזה לאו כל המוחא סביל לילך הגדולות רק בדרך פשוט לקיים דברי השו"ע והראשונים, כי הוא דבר השווה לכל נפש והוא דרך הישר לכל איש.
- ותיכף בקומך ממטתך בבוקר תקבל עליך עול מלכות שמים שלימה, לא כמצוות אנשים מלומדה, ותתפלל מיד בתפילת שחרית בציבור, ותטעום מה תיכף אחר התפילה, כי פת של שחרית הוא סגולה לכמה דברים ומועיל מאד, עיין בגמרא, ע"כ תראה ליזהר בה.
- והשיעורים תסדר לך כפי שכלך והבנתך, והעיקר שתעשה כל דבריך ומעשיך בהשכל ודעת, וכל מעשיך יהיו לשם שמים, אפילו דברי הרשות, ותהיה מאלו הנאמר עליו חכם עיניו בראשו, היינו שיראה בראשית הדבר מה שיצמח מזה לבסוף, והלימוד שלך יהי להבין בפשיטות דבר חכמז"ל, ולשמור ולעשות מה שאפשר.
- ולא תעסוק בפלפול של הבל. לפעמים תחדש דבר מה אם יהיה באפשר, כי קב"ה חדי וכו',
- ותלמוד בכל יום ויום איזו הלכות משו"ע או"ח והכל לשמור ולעשות ולקיים ולא להתפאר חלילה,
- וכל לילה קודם השינה תראה ללמוד כמו 15 רגעים ספר ראשית חכמה שער הקדושה, ולא תאריך בדבר יותר מזמן הזה,
- גם בס' תנד"א תלמוד מה קודם השינה, ובמוצש"ק תוכל ללמוד יו מחצי שעה, כי במוצש"ק הוא מסוגל מאוד,
- גם אל תדקדק מאוד בחומרות, כי הוא מעשה שר"ל שמחמיר מאוד על האדם, ועי"ז מחמת החומרות הגדולות בכבד עליו המשא – משליך מעליו הכל, ובמקווה תלך רק בעת הצורך.
- והעיקר שתעשה הכל לש"ש ובהשכל ודעת, כי יצר א בת' דליבא יתיב, והרבה פעמים מראה לו שהוא מצוה, ובאמת הוא מן העבירות החמורות, ע"כ תעשה בדעת והשכל, ולחשוב בכל דבר תכליתו, ותזכור ג"כ כי יצר תינוק ואשה תהיה שמאל דוחה וימין מקרבת.
- אבקשך מאוד שתודיעני מבריאותך הטוב ומבריאות זוג' תחי' , ותכבדה יותר מגופך, כי היא סגולה לעשירות, כמאמר הגמ': אוקירו לנשייכו וכו', ותהיה אוהב שלום ורודף שלום, ותהיה מהנעלבים ואינם עולבים וד"ל, אין לי להאריך יותר.
- ממני אביך זקנך המברכך שתצליח בכל אשר תפנה, ומצפה הצלחתך והרמת קרנך למעלה עם הרמת קרן ישראל במהרה.
- הק' חיים דוב
- הנני דורש שלום חותנך ידי"נ החסיד מפורסם לשבח ולתהלה מהור"ר חיים נ"י ולכל ב"ב היקרים, והנני מברכם בכל טוב.
- הנ"ל
ילדיו עריכה
נולדו לו שני בנים ושתי בנות
- בנו הגדול ידוע בכינוי הגאון מסוסנוביץ הרב שלמה שטענציל וראש ישיבת יגדיל תורה בסוסנוביץ.
- בנו הצעיר אברהם נחום שטנצל, היה משורר מפורסם ביידיש , וחיבר עשרות ספרי שירה ביידיש. כמאה ושלושים מכתבים עדיין קיימים, בין הרב שטענצל לבנו הסופר אברהם נחום שטנצל שזנח את דרך היהדות הדתית. במכתבים אלה מנסה האב הדיין לשדל את בנו להתקרב ליהדות, ולחזור לכור מחצבתו הדתית. אך ניסיונות אלה לא עלו יפה.
[[קובץ:STENCEL Chaim Dow Boris.jpg|שמאל|
- בת צימא שטענצל.
- בת נוספת אסתר שטנצל
קבורתו עריכה
הרב שטנצל קבור בעיר הולדתו צ'נסטוחובה ובאידיש טשענסטחוב . נפטר בכ"א בשבט תרצ"ד רוב בית העלמין נחרב ע"י הנאצים. אך מספר מאות קברים שרדו, ואיחוד הקהילה היהודית איתרה את קברו.
צאצאיו עריכה
- נכדו הגדול, יעקב יוסף שטנצל, נרצח עם אשתו מירל ברקוביץ וחמשת ילדיהם בשואת אירופה.
- נכדו השני הרב יונה שטנצל עלה לארץ ישראל ב-1935 והתגורר בתל אביב. שימש כמייסד לימוד משנה יומית ולימוד הלכה יומית.
- נכדו השלישי הערש לייב שטנצל נרצח בשואה.
- נכדו הרביעי נחום שטנצל היגר לאנגליה לפני המלחמה.ביתו מרים בקר מתגוררת במנצ'סטר שבאנגליה.
- נכדתו החמישית רחל שטנצל נרצחה בשואה.
- אסתר שטנצל שהייתה נשואה לרב שלמה זאב צוויגנהפט נרצחה בשואה עם 2 ילדיה.
- שרה שטנצל נרצחה בשואה.
- נינו הרב שלמה שטנצל, יו"ר מפעל המשנה וההלכה היומית, אסתר רובינסון ורחל קליקשטיין.
