משתמש:David7031/תוספתא פסחים מדעית/אקלקטית
במקרה ששיניתי מצוקרמנדל, כתבתי בהערה את כתבי היד שעל פיהם עשיתי את השינוי, מ, ואחריהם את הגרסא ב"צ". במקרה שגם שיניתי וגם יש גרסא מוצעת, כתבתי את כתבי היד שעל פיהם השינוי, ואחריהם את "צ", ואחריהם את ההצעה.
המשפט הקודם לא תקף במקרים שבהם פתחתי קיצורים (כגון א' אמר, ר' רבי וכו'. אם היה לי ספק איך פותחים, ציינתי את האפשרויות על פי כתבי היד)
כשכתבתי את כתבי היד שעל פיהם השינוי, כתב היד הראשון הוא זה שממנו נלקח הכתיב של השינוי, ולעיתים כתבי היד שאחריו תומכים במילים אבל עם כתיב קצת שונה, אבל בכל זאת העדפתי לציין אותם, כדי להראות שזו לא גרסא יחידאית.
ל = לונדון
וה= וינה
א= ארפורט
צ= צוקרמנדל
ג = גניזה
וא = וילנא
ד = דפוס ראשון
א 1 אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר אין בודקין לא לאור החמה ולא לאור הלבנה אלא לאור הנר לפי שאור[1] הנר יפה לבדיקה אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר "והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות" ואומר "נר אלהים נשמת אדם חופש כל חדרי בטן" :
2 בית שמאי אומרים שתי שורות על פני כל המרתף שורה החיצונה רואה את הפתח והעליונה רואה את הקורות[2] אבל שלמטה הימנה ושלפנים הימנה אין צריך לבדוק בית הלל[3] אומרים שורה החיצונה היא העליונה הרואה את הפתח ואת הקורות[4] שלמטה הימנה אבל של מטה הימנה ושלפנים[5] הימנה[6] אין צריך לבדוק :
3 חורי הבית העליונים והתחתונים היציע והדות וגג הבית וגג המגדל ובית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית[7] האוצרות ואוצרות של יין ואוצרות של שמן ואוצרות תבואה אינו צריך לבדוק רבן שמעון בן גמליאל אומר מיטה החוצצת את כל הבית והיו תחתיה עצים ואבנים בודק את הצד[8] החיצון[9] ואין צריך לבדוק את הצד[10] הפנימי:
4 היוצאין בשיירה והפורשין בספינה לפני שלשים יום אין צריך לבדוק בתוך שלשים יום בודק ומשכים והולך לדרכו[11] רבי יהודה אומר משום רבן גמליאל שתי חלות של תודה פסולות מונחות על גג האיצטבא כל זמן שמונחות כל העם אוכלין חולין ניטלה אחת מהן כל העם אוכלין תרומה ניטלו שתיהן שורפין[12] אילו ואילו:
5 שורפין תרומה טהורה וטמאה ותלויה כאחד דברי רבי מאיר וחכמים אומרים טהורה בפני עצמה תלויה בפני עצמה וטמאה בפני עצמה אמר רבי שמעון לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על התלויה[13] ועל הטהורה ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה על מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה שרבי אליעזר אומר תישרף זו לעצמה וזו לעצמה ורבי יהושע אומר שתיהן כאחת:
6 אמר רבי יוסי אין הנדון דומה לראיה בשר שניטמא באב הטומאה עם הבשר שניטמא בולד הטומאה שניהם טמאים אלא שזה טמא טומאה קלה וזה טמא טומאה חמורה וכן[14] שמן שנפסל בטבול יום בנר שניטמא בטמא מת שניהם טמאים אלא שזה טמא טומאה חמורה וזה טמא טומאה קלה ואני אומר ששורפין תרומה שניטמאת בוולד הטומאה עם תרומה שניטמאת באב הטומאה אף על פי שמוסיפין לה טומאה על טומאתה ותלויה וטמאה אומר אני שהתלויה טהורה ואם נשרפת עם הטומאה נמצאת זו מטמאתה בית שמאי אומרים אין שורפין בשר טהור עם בשר טמא ובית הילל מתירין:
7 בראשונה היו אומרין אין מוכרין חמץ לנכרי ואין נותנין לו במתנה אלא כדי שיאכלנו עד שלא תגיע שעת הביעור עד שבא רבי עקיבא ולימד שמוכרין ונותנין במתנה אף בשעת הביעור אמר רבי יוסי אילו דברי בית שמאי ובית הילל הכריע רבי עקיבא לסייע דברי בית הילל:
8 האוכל חמץ אחר חצות וחמץ שעבר עליו הפסח הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת דברי רבי יהודה וחכמים אומרים כל שאין בו כרת אין בו בלא[15] תעשה:
9 האוכל כזית חמץ בפסח[16] חייב על זדונו כרת ועל שגגתו חייב חטאת ועל לא הודעו אשם תלוי:
10 האוכל תרומת[17] חמץ בפסח אינו[18] משלם דמי עצים לכהן אמר רבי יוחנן בן נורי אמרתי לו לרבי עקיבא מפני מה האוכל תרומת[19] חמץ בפסח אינו[20] משלם דמי עצים לכהן מה נשתנה פסח[21] משאר ימות השנה שבשאר ימות השנה משלם דמי עצים לכהן אמר לי לא אם אמרת בשאר ימות השנה שמשלם שאף על פי שאין לו בה היתר אכילה יש לו בה היתר עצים תאמר בזו שאין לו בה לא[22] היתר אכילה ולא היתר עצים למה זה דומה לתרומת תותים ואבטיחים ומלפפונות שניטמאת[23] שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר עצים במה דברים אמורים בתרומה שהפרישה חמץ[24] קודם לפסח לשום[25] תרומה אבל הפריש תרומה חמץ בפסח אינה תרומה:
11 האוכל קודש חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש ואשם ודאי[26] ואשם תלוי במזיד פטור במה דברים אמורים בקודש שהקדישו חמץ קודם לפסח[27] שהוא קודש אבל אם הקדישו קודש חמץ בפסח אינו קודש:
12 אחד האוכל ואחד ממחה ושותה אכל חזר ואכל אם יש מתחילת אכילה ראשונה ועד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין שתה חזר ושתה אם יש מתחילת שתייה ראשונה ועד סוף שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין כשם שאכילה בכזית כך שתייה בכזית ואכילה ושתייה אין מצטרפין אכל כזית אפילו מחמשת מינין הרי אלו מצטרפין אכל כחצי זית ונודע לו וחזר ואכל כחצי זית אחר אפילו הן ממין אחד אינן מצטרפין חמץ של נכרי מותר אחר הפסח מיד[28] רבן שמעון בן גמליאל ורבי[29] יוחנן בן ברוקה אומרים[30] אף של הקדש מותר אחר הפסח מיד:
[1] שבדיקת הנר יפה מרובה: וה, שב[?/די/הקת] הנר יפה ומרובה: ל [2] ל וה, הקורה: צ [3] ל וה וא, וחכמ': צ
[4] ל וה וא, רואה את הפתח היא העליונה ואת הקורה: צ א [5] ל, -: צ [6] ל, -: צ [7] ל וה וא, והאוצרות: צ [8] ל וה וא, -: צ [9] ל וה וא, החיצונה: צ [10] [10] ל וה וא, -: צ [11] ב "ל" הגרסא לפני שלשים יום בודק ומשכים והולך לדרכו [12] ל וה וא, :אילו ואילו שורפין: צ [13]הטהורה ועל הטמאה: ל וה וא [14] ל וה וא, -: צ [15] ל וה וא, לא: צ [16] ל וה וא, -: צ [17] תרומה: א ל וה [18] ל, אין: צ וה וא [19] תרומה: א ל [20] ל, אין: צ וה וא [21] זה: ל [22] ל וה, -: צ [23] וה וא, -: צ ל [24] ל וה וא, -: צ [25] שהיא: ל [26] ב"וה" "וא", הנוסח ואשם וד[י/א]י ואשם תלוי. ב"ל" הנוסח ואשם ודאי, ב"צ" הנוסח ואשם תלוי. בפנים כתבתי ואשם ודאי ואשם תלוי [27] "חמץ קודם לפסח שהוא" לא מופיע ב"צ", נמצא בשאר עדי הנוסח [28] " אכל כזית אפילו מחמשת מינין הרי אלו מצטרפין אכל כחצי זית ונודע לו וחזר ואכל כחצי זית אחר אפילו הן ממין אחד אינן מצטרפין חמץ של נכרי מותר אחר הפסח מיד" לא מופיע ב"צ", ונמצא ב"ל" ו"וא", והושלם על פיהם, בלי היצמדות לכתיב של אחד מהם, ובכל מילה כתיב של אחד מהם [29] ישמעאל בי רבי: ל וא, -: [30] וא ל וה, אמרו: צ