משתמש:קפטן משוגע/טיוטה/יד עם קודש (זרעים)
יד עם קודש עריכה
הלכות פאה עריכה
סימן א' ובו י' סעיפים עריכה
א. מצוות פאה מהתורה שנאמר (ויקרא י"ט ט') ובקצרכם את קציר ארצכם וגו', ונאמר (שם כ"ג כ"ב) וקצרכם את קציר ארצכם וגו', ושני בספרא על פסוק זה למה נאמר כאן (בפרשת המועדות)מצוות פאה ללמדך שמי שמקיים לקט ושכחה ופאה ומעשר-עני מעלים עליו כאילו בית המקדש קיים והוא מקריב קרבנות לתוכו
ב. בכרם יש ארבע מתנות לעניים ואלו פרט ועוללות ושכחה ופאה (חולין קל"א). ונאמר (דברים כ"ד כ')כי תחבוט זיתך לא תפאר אחריך. ודורשים בספרי אחריך מלמד שיש לו שכחה, אחריך מלמד שיש לו פאה. לא תפאר אחריך לא תיטול תפארתו מכאן לומדים שיש פאה באילן
ג. בתבואה יש ג' מתנות והן לקט ושכחה ופאה. ובאילנות יש שתיים שחכה ופאה(חולין שם). (שנוי בתוספתא פאה פרק ב') וכן כתב הרמב"ם בספר זרעים הלכות מתנות לאביונים פרק א' דין ז'
ד. ויש שאלה לגבי זה שחיוב בפרט ועוללות בכרם לא תקף על שאר אילנות, ושכחה ופאה בזיתים הוא חיוב לכל האילנות. ור"ת פירש שמהתורה חייבים פאה רק בדגן תירוש ויצהר, וזה שבואר בתורת כהנים ששאר אילנות חייבים בפאה. אבל דעת (הרמב"ם והסמ"ג) מפרשי המשניות שכל האילנות שווים לזית וחייבים בפאה מהתורה
ה. והטעם מה ששנו בתורת כהנים (פרשת קדושים) "ובקצרכם וכו'" אין לי אלא תבואה, קטניות מניין? תלמוד לאמר "בארצכם", אילנות מניין? ת"ל "שדך" וכו', והרבה פעמים בש"ס אילן נקרא שדה. וזית חייב פאה ושכחה ומכיוון שזית עץ חשוב לומדים ממנו על כל האילנות (פרט ועוללות מתקיים רק בכרם [ענבים])
ו. כל תבואה וקטניות שלקיתטן כאחת . ובאילן: האוג והחרובין, האגוזים והשקדים, הגפנים והרמונים, הזיתים והתמרים, חייבין בפאה וכן פסק הרמב"ם
ז. ועוד פסק הרמב"ם ז"ל ,כל אוכל שגידוליו מן הארץ ונשמר ולקיטתו כולו כאחת ומכניסין אותו לקיום חייב בפאה. כל הדומה לקציר בחמש דרכים אלו הוא שחייב בפאה כגון התבואה והקטניות והחרובין והאגוזין והשקדין והרמונים והתמרים והענבים והזיתים בין יבשים בין רכים וכל כיוצא באלו אבל אסטיס ופואה וכיוצא בהן פטורין מפני שאינן אוכל וכן כמהין ופטריות פטורין מפני שאין גידוליהן מן הארץ כשאר פירות הארץ וכן ההפקר פטור שאין לו מי שישמרנו שהרי הוא מופקר לכל וכן התאנים פטורין מפני שאין לקיטתן כאחת אלא יש באילן זה מה שיגמר היום ויש בו מה שיגמר לאחר כמה ימים וכן ירק פטור מפני שאין מכניסין אותו לקיום. השומים והבצלים חייבים בפאה שהרי מייבשין אותן ומכניסין אותן לקיום. וכן האמהות של בצלים שמניחין אותן בארץ ליקח מהן הזרע חייבות בפאה וכן כל כיוצא בהן. וכל הדינים האלה שווים בפאה לקט ושכחה . וכל אלו שפטורים מן הפאה מכיוון שכתוב בהן קציר וגם בשכחה כתוב קציר (כי תקצור קצירך ושכחת עומר וגו׳), ושכחה באילנות לומדים מזית כי בזית יש את כל הדינים האלה. והקטניות בכלל תבואה ככתוב בתורת כהנים קטניות מניין ת"ל בארצכם. ומכיוון שחייבים בלקט ופאה חייבים גם בשכחה
ח.