משתמש:כובש המלפפונים/חוקת מדינת ישראל
כובש המלפפונים/חוקת מדינת ישראל מתוך 
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.
חוקת מדינת ישראל
חוקת מדינת ישראל מושתתת על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין, והיא תכובד ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
תוכן עניינים
שער א': יסודות המדינה
פרק א': ישראל – מדינה יהודית ודמוקרטית
ישראל – מדינה יהודית
(א)
ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל.
(ב)
מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית.
(ג)
מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי.
ישראל – מדינה דמוקרטית
(א)
משטר המדינה הוא דמוקרטיה פרלמנטרית.
(ב)
מקור הסמכות של השלטון במדינה הוא רצונם הריבוני של האזרחים, כפי שהוא בא לביטוי בחוקה ובבחירות חופשיות.
(ג)
כל פעילות של מוסדות השלטון תהא מכוח חוקה זו או מתוקף חוק שייחקק מכוחה, ותהיה על פיו בלבד.
פרק ב': סמלי המדינה
שם
שם המדינה הוא ”ישראל“.
דגל
דגל המדינה הוא לבן, שני פסי תכלת סמוך לשוליו, ומגן דוד תכול במרכזו.
סמל
סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים, עלי זית בשני צדדיה, והמילה ”ישראל“ למרגלותיה.
המנון
המנון המדינה הוא ”התקווה“.
סמלים נוספים
פרטים לעניין סמלי המדינה ייקבעו בחוק.
פרק ג': עקרונות המדינה
בירה
(א)
ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל.
(ב)
ירושלים היא מקום מושבם של הכנסת, של הממשלה ושל בית המשפט העליון.
שפה
השפה העברית היא השפה הרשמית של המדינה ולצדה תשמש השפה הערבית כשפה רשמית; השימוש בשפה העברית ובשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם ייקבע בחוק או יהיה על פיו.
שבות
(א)
המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות.
(ב)
זכאי לעלות לישראל:
(1)
בן לאב או לאם יהודיים על פי ההלכה, ובלבד שלא המיר דתו מרצון;
(2)
מי שנתגייר;
(3)
אדם בעל זיקה מוכחת לעם היהודי, כפי שייקבע בחוק.
(ג)
עולה זכאי להתאזרח בישראל מכוח שבות במועד ובתנאים שייקבעו בחוק.
אזרחות
(א)
האזרחות הישראלית תוקנֶה למי שנולד כשאביו או אמו אזרחי ישראל ותושביה, למי שעלה מכוח שבוּת, לבן זוגו ולילדיו.
(ב)
חוק יכול לקבוע מתן אזרחות ישראלית לקרוביו של מי שזכאי לעלות לישראל.
(ג)
הוראות בדבר הענקת האזרחות הישראלית, ויתור עליה או ביטולה ייקבעו בחוק.
(ד)
ניתן לבטל אזרחות רק בהליכים ובעילות שנקבעו בחוק, ובלבד שבגלל הביטול לא יהיה אדם משולל אזרחוּת של מדינה כלשהי.
מיעוטים
מדינת ישראל תבטיח את מעמדם של המיעוט הערבי, הדרוזי ומיעוטים אחרים בתוכה.
הקשר עם העם היהודי
(א)
המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם.
(ב)
המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי.
(ג)
המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות.
התיישבות יהודית
המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה.
לוח
הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה ולצדו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי; השימוש בלוח העברי ובלוח הלועזי ייקבע בחוק.
יום העצמאות וימי זיכרון
(א)
יום העצמאות הוא יום החג הלאומי הרשמי של המדינה.
(ב)
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה הם ימי זיכרון רשמיים של המדינה.
ימי מנוחה ושבתון
שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה; למי שאינם יהודים זכות לקיים את ימי המנוחה בשבתם ובחגיהם; פרטים לעניין זה ייקבעו בחוק.
שמירה על הארץ ופיתוחה
המדינה תטפח את ערכי הנוף, את איכות הסביבה ואת משאבי הטבע ותפעל למניעת פגיעה בהם, תוך כדי שמירה על איזון עם הצורך בפיתוח הארץ.
שער ב': זכויות האדם
פרק ד': זכויות היסוד של האדם
פרק ה': הזכות לחיים ולביטחון
פרק ו': הזכות לחירות
פרק ז': הזכות לקניין
פרק ח': הזכות לכבוד
פרק ט': הזכות להליך משפטי הוגן
שער ג': הרשות המחוקקת
פרק י': הכנסת
פרק י"א: החקיקה
פרק י"ב: משאל עם
פרק י"ג: תיקון החוקה
שער ד': הרשות המבצעת
פרק י"ד: הממשלה
פרק ט"ו: ראש הממשלה
פרק ט"ז: שירות הציבור
פרק י"ז: רשויות מקומיות
פרק י"ח: משק המדינה
פרק י"ט: הצבא
פרק כ': כוחות הביטחון
פרק כ"א: מקרקעי ישראל
פרק כ"ב: אמנות
פרק כ"ג: שעת חירום
שער ה': הרשות השופטת
פרק כ"ד: השופטים
פרק כ"ה: בתי המשפט
שער ו': הרשות המבקרת
פרק כ"ו: ביקורת המדינה
שער ז': הוראות שונות
פרק כ"ז: הוראות מעבר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.
אתרים שימושיים:
המכון הישראלי לדמוקרטיה
הכנסת