משתמש:ירח אפל/חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים

<שם> חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים,תשי"ח-1957

<מאגר 2000499 תיקון 148395>

<מקור> ((ס"ח תשי"ח 24|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|3:209326)); ((תשי"ט 92|תיקון|3:209325)), ((33|ת"ט)); ((תשל"ב 97|תיקון מס' 2|7:209324)); ((תשל"ג 26|תיקוןו מס' 3|7:209323)), ((82|ת"ט)); ((תשל"ו 223|תיקון מס' 4|7:209322)); ((תשל"ז 34|תיקון מס' 5|8:209321)); ((תשל"ח 34|תיקון מס' 7|8:209320)), ((100|תיקון מס' 8|9:209318)), ((209|תיקון מס' 9|9:209317)); ((תשל"ט 32|תיקון מס' 10|9:209316)); ((תשמ"א 257|חוק הגנת הצרכן|9:209363)).

פרק ראשון

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל"ג, תשל"ח-2)

בחוק זה -

- "שר" - חבר הממשלה, במידה שהממשלה העבירה לו את הסמכות לבצע חוק זה;

- "מצרך" - כל חי, דומם או צומח, בין תלוש ובין מחובר,לרבות מים ומחצבים ולרבות מצרך דומה, אך למעט קרקעות ובנינים וכל דבר שדיני הפיקוח על מטבע חוץ חלים עליו;

- "מצרך דומה" - לרבות מצרך בעל תכונות דומות ביותר למצרך פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות עם אותו מצרך;

- "שירות" - לרבות כל שירות לזולת, וכן שעשוע ציבורי כמשמעותו בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935, וכל עשיה במצרכים למען הזולת, לרבות בניה, בין לצורך עצמי ובין לצרכי אחרים ולרבות שירות דומה, אך עבודתו של עובד שכיר אינה בגדר שירות למעבידו;

- "שירות דומה" - לרבות שירות בעל תכונות דומות ביותר לשירות פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות עם אותו שירותן;

- "עושה שירות" - לרבות העושה בידי אחר, ולגבי בניה גם לרבות הקבלן, האדריכל , המהנדס, וכל הממלא תפקידי השגחה בביצועה;

- "שכר" - כל תשלום כסף, או תמורה אחרת, בעד עשיית שירות;

- "אגירה" -

(1) החזקת מצרך לצרכי עסק בכמות העולה על הכמות הדרושה לניהול תקין של העסק;

(2) החזקת מצרך, שלא לצרכי עסק, בכמות העולה על הכמות הדרושה לצריכה עצמית.

- "מפעל" - כל מפעל של תועלת ציבורית וכל מיזם, או עסק, של תעשיה, מסחר, בניה, תחבורה או חקלאות;

- "בעל", כמפעל - לרבות אדם הממלא לגבי המפעל תפקידי הנהלה;

- "פעולה חיונית" - פעולה הנראית לשר כחיונית להגנת המדינה, לבטחון הציבור, לקיום אספקה סדירה או שירותים סדירים לקיום יציבות של מחירי מצרכים או שכר שירותים, להגדלת היצוא או להגברת הייצור, לקליטת עולים, או לשיקום חיילים משוחררים או נכי מלחמה;

- "מכירה" - עסקה במצרך כנגד תמורה, לרבות שכירות או מתן זכות שימוש, או הסכם על עסקה כזאת, בין שיש עמן עשיית שירות ובין שאיננה;

- "הצעת מכירה" או "הצעת שירות" - לרבות הודעה של אדם בכל צורה שהיא -

(1) על מחיר מצרך שהוא מוכן או מסכים למכור,

(2) על שכר בעד שירות שהוא מוכן או מסכים לעשות;

- "צרכן", במצרך - מי שקנה אותו מצרך, או רכשו כאופן אחר. לכל מטרה שהיא פרט לייצור או למכירה;

- "קמעונאי", במצרך - מי שעסקו, או חלק מעסקו, הוא למכור אותו מצרך לצרכן;

- "יבואן", במצרך - מי שמביא אותו מצרך מחוץ לארץ;

- "יצרן", במצרך - אדם העוסק, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, בייצורו של המצרך או בשינויו מבחינת הצורה, הטיב, האיכות או מכל בחינה אחרת שהיא, או העוסק באריזתו או במזיגתו, או המייצר או המגדל תוצרת חקלאית, חיה או דוממת, או גורם לייצורה או לגידולה;

- "סיטונאי", במצרך - מי שעסקו, או חלק מעסקו, הוא למכור אותו מצרך לקמעונאי;

- "צו אישי" - צו שניתן לאדם פלוני או למפעל פלוני, או למספר בני אדם או מפעלים שפורטו אחד אחד בצו;

- "צו כללי" - צו שאינו צו אישי;

- "חוק זה" - לרבות התקנות שהותקנו והצווים שניתנו על פיו.

@ 2. תחולת החוק

חוק זה לא יחול אלא בתקופה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף אכרזה לפי סעיף 9 (א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט,תש"ח-1948.

@ 3. היסוד לשימוש בסמכות (תיקון: תשל"ב)

לא ישתמש שר בסמכותו לפי חוק זה, אלא אם היה לו יסוד סביר להניח שהדבר דרוש לקיום פעולה חיונית, למניעת הפקעת שערים וספסרות או למניעת הונאת הציבור.

פרק שני: סמכויות פיקוח

@ 4. אכרזה על מצרכים ושירותים בני-פיקוח

(א) שר רשאי להכריז על מצרך מסויים כעל מצרך בר־פיקוח.

(ב) שר רשאי להכריז על שירות מסויים כעל שירות בר־פיקוח.

(ג) כל אכרזה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 5. פיקוח כללי על מצרכים ושירותים (תיקון: תשי"ט, תשי"ט-2, תשל"ב)

(א) שר רשאי להסדיר בצו -

(1) ייצורו של מצרך מסויים, שמירתו, החסנתו, הובלתו, העברתו ממקום למקום ומיד ליד, הפצתו, מכירתו, רכישתו, צריכתו, הטיפול בו והשימוש בו, לרבות שחיטת בהמות;

(2) פעולתו ודרכי הנהלתו של מפעל העוסק בפעולה חיונית;

(3) עשייתו של שירות בר-פיקוח.

(ב) כל מה ששר רשאי להסדיר לפי סעיף זה, רשאי הוא לאסרו, להגבילו, להטיל עליו פיקוח או בקורת, להתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון, כללי או מיוחד.

(ג) שר רשאי-לקבוע, בצו, הוראות בדבר -

(1) הטלת חובה על אדם העוסק בייצורם או במסחרם של מצרכים, או בעשיית שירותים - לנהל פנקסים, חשבונות, רשימות או תעודות אחרות ביחס למפעלו ולספק דינים וחשבונות כמתואר בצו;

(2) הטלת חובה על אדם למכור, או להוציא מרשותו בדרך אחרת, מצרך בר־פיקוח הנמצא בבעלותו, בחזקתו או בפיקוחו, באופן ובזמן שקבע בצו, וכן במחיר שלא יעלה על המחיר המכסימלי שקבע בצו;

(3) סגירתו של מפעל המתנהל ללא רשיון, כשדרוש רשיון להנהלתו לפי חוק זה או כשהורשע בעליו על עבירה לפי חוק זה, וכן הפסקתו של שירות בר־פיקוח הנעשה ללא רשיון, כשדרוש רשיון לעשייתו לפי חוק זה או כשהורשע עושה השירות על עבירה לפי חוק זה.

(4) איסור העלמתם של מצרכים בני־פיקוח או השמדתם.

(ג1) (((בוטל).))

(ד)

(1) צו לפי סעיף זה יכול להיות כללי, או לאדם מסויים או לסוג של בני אדם, או למפעל מסויים או לסוג של מפעלים או לחלק של מפעל או של מפעלים.

(2) צו כללי לפי סעיף זה יכול להיות מוגבל לחלק משטח המדינה.

(3) בצו כללי ובצו לסוג של בני אדם רשאי שר להורות כי הוראות הצו, כולן או מקצתן, לא יחולו על מי שפורש בצו; פטור כאמור יכול להיות לאדם פלוני או לסוג של בני אדם.

@ 6. קביעת מחירים (תיקון: תשל"ח-2)

(א) שר רשאי לקבוע בצו -

(1) מחיר מכסימלי למצרך בר־פיקוח;

(2) ריווח מכסימלי שמותר להפיק ממכירת מצרך בר־פיקוח אם לא נקבע לו מחיר מכסימלי;

(3) שכר מכסימלי לשירות בר־פיקוח או לסוג שירותים אלה;

(4) ריווח מכסימלי שמותר להפיק מעשיית שירות בר־פיקוח או סוג שירותים בני־פיקוח, אם לא נקבע להם שכר מכסימלי.

(ב) לענין סעיף זה, "ריווח" - כל אחד מהפרשים אלה, באחוז או בסכום:

(1) בין המחיר שבו קנה אדם מצרך לבין המחיר שבו מכר אותו;

(2) בין עלות המצרך למייצרו לבין המחיר שבו מכר אותו;

(3) בין עלות השירות לעושהו לבין השכר ששולם תמורתו לעושהו -

ובלבד שהשר רשאי לקבוע בצו כי ריווח יהיה אחוז פלוני או סכום פלוני הנוסף על המחיר או העלות הנקובים כאותו צו.

(ג)

(1) צו לפי סעיף זה יכול להיות כללי או לאדם מסויים או לסוג של בני אדם או לעסקה מסויימת או לסוגי עסקאות.

(2) צו כללי לפי סעיף זה יכול להיות מוגבל לחלק משטח המדינה.

@ 7. רכישת מצרכים

(א) שר רשאי להורות בצו (להלן - צו רכישה) על רכישתם של מצרכים בני־פיקוח, אם הוא סבור כי הדבר דרוש כדי למנוע אגירתם, העלמתם, עיכוב לא סביר בהוצאתם לשוק או לשימוש, או שימוש בלתי חוקי בהם, ומשעשה כן יעמדו המצרכים מכוח צו הרכישה לקנין המדינה' נקיים מכל משכון, שעבוד, עיקול או כיוצא באלה. וינהגו בהם כפי שיורה השר; היו המצרכים נתונים במשכון, בשעבוד, בעיקול או כיוצא באלה - יבוא במקום המצרכים, לענין זה, המחיר שהשר ישלם בעדם.

(ב) על מחירם של מצרכים שצו רכישה חל עליהם יחולו הוראות אלה:

(1) נקבע מחיר מכסימלי לאותו סוג של מצרכים - ישולם לבעליהם המחיר המכסימלי;

(2) לא נקבע מחיר מכסימלי - ייקבע מחיר כזה וישולם לבעליהם המחיר שנקבע;

(3) השר רשאי לנכות מהמחיר ניכוי שלא יעלה על שיעור הריווח שהמכר במחיר המכסימלי משאיר למעשה לבעל המצרכים או על 25% מהמחיר, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

@ 8. הפעלתו של מפעל

(א) מפעל העוסק, או הנועד לעסוק, בפעולה חיונית, רשאי שר להטיל על בעליו חובה להפעיל את מפעלו לפי הוראות השר או איסור להפסיק את פעולת המפעל.

(ב) על אף האמור בסעיף 3, לא יתן שר צו לפי סעיף זה, אלא אם יהיה סבור כי הדבר דרוש להגנת המדינה או לשם מניעת הפרעה בקיום אספקה סדירה או שירותים סדירים.

(ג) צו לפי סעיף זה יכול להיות כללי או למפעל מסויים.

@ 9. מינוי מפקח מורשה (תיקון: תשי"‏ט)

(א) שר שנתן צו לפי סעיף 8 ונוכח כי מטרת הצו לא הושגה בגלל הימנעותו או רשלנותו של בעל המפעל שעליו חל הצו, רשאי, בצו, למנות אדם (להלן - מפקח מורשה) לניהול המפעל או לפיקוח על הנהלתו, ורשאי הוא לפרט בצו את תפקידי הניהול והפיקוח.

(ב) העתק הצו יימסר לבעל המפעל, זולת אם הבטחת הגנת המדינה מחייבת לנהוג על דרך אחרת.

(ג) נגרם הפסד למפעל או לעושה שירות על ידי ביצועו של צו על פי סעיף זה, ישולם ההפסד מאוצר המדינה; לא קיבל השר, שעל ידיו ניתן הצו, את התביעה לתשלום ההפסד, כולה או מקצתה, יכריע בית המשפט.

@ 10. סמכותו של מפקח מורשה

(א) מפקח מורשה ינהל את המפעל או יפקח עליו לפי ההוראות שקיבל מהשר, וכל הנושא בתפקידי הנהלה באותו מפעל, או בחלק ממנו שהצו חל עליו, חייב למלא אחרי הוראות המפקח המורשה.

(ב) לא יורה מפקח מורשה הוראה הסותרת הוראת כל מסמך המחייב את המפעל, אלא במידה שהורשה לעשות כן בצו של השר.

@ 11. תקופת כהונתו ושכרו של מפקח מורשה

(א) מינויו של מפקח מורשה הוא לשלושה חדשים, אם לא הורה השר בצו על תקופה קצרה יותר, ואולם השר רשאי להאריך את תוקף המינוי לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חדשים, וכן רשאי הוא להחליף מפקחים מורשים,

(ב) מפקח מורשה שאיננו עובד מדינה, רשאי השר לקבוע לו שכר שישולם לו מאוצר המדינה, בעד מילוי תפקידיו לפי חוק זה.

@ 12. סמכות לדרוש שירותים

(א) שר רשאי בצו להורות לכל העוסק בשירות בר־פיקוח, לעשות כל שירות, נעצמו או על־ידי שליחיו, שבתחום עסקו או מקצועו כפי שיורה השר.

(ב) השכר שהעושה שירות לפי סעיף זה יהיה זכאי לקבל ייקבע: על־ידי השר בצו.

@ 13.עריכת בקורת

(א) שר רשאי בצו, אם הוא סבור שהדבר דרוש כדי להבטיח את ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה, להורות, שענין פלוני יבוקר על־ידי אדם (להלן - המבקר) במקום שפורש בצו.

(ב) למבקר יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי [[סעיף 5 לפקודת ועדות חקירה.

@ 14. החזרת הוצאות

(א) נתחייב אדם לפי חוק זה לבצע פעולה מסויימת, ונמנע מלבצעה, כולה או חלקה, ולדעת השר שנתן את הצו אין סיבה המצדיקה הימנעות זו, רשאי הוא למנות אדם לביצוע הפעולה, ולגבות מן החייב בביצועה כדרך שגובים חוב, את כל ההוצאות הסבירות שהוצאו לביצוע הפעולה ושלא היו מוציאים אילו נעשתה על ידי החייב לעשותה.

(ב) כל קביעה של שר לענין שיעור ההוצאות שיש לגבותן כאמור דינה, בכל הנוגע לזכות הערר על פי הפרק השלישי, כדין צו אישי; כדי למנוע ספק ייאמר כאן במפורש, כי החוב לא יהיה ניתן לגביה כל עוד לא חלפה התקופה להגשת הערר, ואם הוגש ערר - כל עוד לא ניתנה החלטת ועדת העררים.

@ 15. סמכויות עזר

שר רשאי בצו להורות כל הוראה משלימה וכל הוראת לווי הדרושות לביצוע סמכויות לפי פרק זה, לרבות הוראות בדבר דרכי אכיפתם של צווים.

@ 16. סמכות ליתן צווים שונים

מתן צו לפי סעיף אחד לפרק זה לא יגרע מסמכות של שר לתת צו לפי סעיף אחר לפרק זה.

פרק שני 1: יציבות מחירים (תיקון: תשל"ג)

@ 16א. הגדרות (תיקון: תשל"ג, תשל"ח-2)

בפרק זה -

- "מועד" - יום או פרק זמן;

- "המועד הקובע" - המועד שנקבע בצו לפי סעיף 16ב לענין מחיר יציב;

- "מחיר" - מחירו של מצרך או שכרו של שירות;

- "מחיר יציב" של מצרך או שירות -

(1) אם נקבע למצרך או לשירות מחיר מכסימלי לפי כל חיקוק - המחיר המכסימלי במועד הקובע;

(2) אם לא נקבע מחיר מכסימלי כאמור בפסקה (1) או אם הופחת מחיר לפי צו שניתן על פי סעיף 16ב(ג) - המחיר שבו היה על פלוני למכור את המצרך או לעשות את השירות במועד הקובע, לפי כל חיקוק שהיה כתוקף כמועד הקובע;

(3) אם לא נקבע מחיר מכסימלי כאמור בפסקה (1) ולא היה כל חיקוק בתוקף במועד הקובע לגבי מחירו של המצרך או השירות - המחיר שבו מכר פלוני את המצרך או עשה את השירות במועד הקובע.

- "מחיר העולה על מחיר יציב" - לרבות תנאי הספקה או אשראי שיש בהם, לגבי רוכש המצרך או מקבל השירות, משום הרעה בהשוואה לתנאים אלה שהיו במועד הקובע, ואין נפקא מינה אם הרעת תנאים כאמור היא על פי הסכם;

- "ממונה" - השר או מי שהשר מינה לענין הנדון;

- "תחשיב" - תחשיב המחיר היציב והמחיר שלאחר ההעלאה, לפי פרטים שהממונה קבע לענין זה;

- "השר" - שר המסחר והתעשיה וכן כל חבר אחר של הממשלה שהיא מינתה לענין פרק זה, כולו או מקצתו.

@ 16ב. איסור העלאת מחירים (תיקון: תשל"ג)

(א) השר רשאי להורות בצו -

(1) כי כל העומד להעלות את מחירו של מצרך או שירות מעל למחירם היציב ימסור תחילה לממונה הודעת העלאה בצירוף תחשיב, כאמור בסעיף 16ג;

(2) כי לא ימכור אדם מצרך לא יציע למכרו ולא יסכים לספקו ולא יעשה שירות ולא יציע ולא יסכים לעשותו במחיר העולה על מחירם היציב, אלא על פי היתר לפי פרק זה.

(ב) הצו יכול שיינתן לגבי מחיר בין כפי שהוא לפני מתן הנחה כמקובל בעסקאות באותו מצרך או שירות, ובין כפי שהוא לאחר מתן הנחה כאמור, ויכול שיינתן לגבי המחיר הנמוך מבין מחירים שונים שבהם מכר פלוני מצרך או עשה שירות במועד שנקבע לכך בצו.

(ג) הופחת מס עקיף או תשלום חובה אחר החלים על מצרך או עשיית שירות או על עסקה בהם, או היה לשר יסוד סביר להניח כי הוזלו הוצאות הייצור של מצרך או הוצאות ייבואו או שיווקו, או הוצאות עשייתו של שירות, רשאי הוא לקבוע בצו כי המחיר היציב של המצרך או השירות יופחת, מהמועד שנקבע בצו, בסכום פלוני או בשיעור פלוני.

(ד) הצו יכול שיהיה -

(1) כללי או לאדם מסויים או לסוג של בני אדם;

(2) לגבי מצרכים או שירותים בכללם, או לגבי מצרך מסויים או שירות מסויים, או לגבי סוג של מצרכים או שירותים;

(3) לגבי סוג של מפעלים לפי סוג המצרכים שאותם הם מייצרים או משווקים, או לפי ערך תפוקת המצרכים שלהם בפרק זמן מסויים, או לפי מחזור העסקים שלהם בפרק זמן

מסויים, או לפי מספר האנשים שאותם הם מעסיקים בפרק זמן מסויים, או לפי קנה מידה אחר.

(ה) צו כללי יכול שיהיה לכל שטח המדינה או לחלק ממנו.

(ו) בצו כללי רשאי השר לקבוע כי הוראות הצו, כולן או מקצתן, לא יחולו על סוג של בני אדם שפורש בצו.

(ז) בכל צו רשאי השר ליתן הוראות משלימות והוראות לוואי הדרושות לביצוע סמכויות לפי פרק זה, לרבות הוראות בדבר דרכי אכיפתו של הצו.

(ח) מתן צו לפי סעיף זה לא יגרע מכוחו של השר להפעיל את סמכותו לפי הוראה אחרת של חוק זה.

@ 16ג. הודעה על העלאה (תיקון: תשל"ג, תשל"ח-2))

נתן השר צו לפי פסקה (1) של סעיף 16ב(א) לגבי מצרך פלוני או שירות פלוני, לא ימכור אדם כאמור בפסקה האמורה את המצרך, לא יציע למכרו ולא יסכים לספקו ולא יעשה את השירות ולא יציע ולא יסכים לעשותו במחיר העולה על המחיר היציב של המצרך או השירות, אלא אם חלפו שלושים יום מיום מסירת הודעת ההעלאה לממונה, ואם ביקש הממונה תוך פרק הזמן האמור פרטים או מסמכים נוספים לבדיקת התחשיב - אלא אם חלפו עשרים יום מיום מסירתם לממונה; שיעור ההעלאה לא יעלה על השיעור הנקוב בהודעה.

@ 16ד. בקשת היתר (תיקון: תשל"ג)

המבקש להעלות את מחירו של מצרך או של שירות שניתן לגביהם צו לפי פסקה (2) של סעיף 16ב(א) מעל למחיר היציב, יגיש לממונה בקשה מנומקת להיתר בטופס שקבע הממונה, בצירוף תחשיב.

@ 16ה. סמכות כללית לדרוש תחשיב (תיקון: תשל"ג)

היה לממונה יסוד סביר להניח כי יש לאדם ידיעות בדבר תחשיב מחירו של מצרך או שירות, שמבקשים להעלות מעל למחירם היציב, רשאי הוא לדרוש מאותו אדם שיגיש לו את התחשיב לשם הפעלת סמכויותיו לפי פרק זה, ורשאי הוא לדרוש מאדם שמסר לו תחשיב כאמור, כי ימציא לו נתונים נוספים ומסמכים הדרושים לדעתו לענין התחשיב.

@ 16ו. אישור קבלת בקשה (תיקון: תשל"ג)

(א) נמסרה לממונה בקשה לפי סעיף 16ד, יאשר את קבלתה תוך חמישה עשר יום מיום מסירתה לידיו.

(ב) לא יאוחר מששים ימים מיום אישור קבלת הבקשה לפי סעיף קטן (א) או משבעים וחמישה ימים מיום שנמסרה לממונה הבקשה, הכל לפי המועד המוקדם יותר, יודיע הממונה למבקש ההיתר את החלטתו בבקשה; לא הודיע הממונה כן, רשאי מבקש ההיתר - כל עוד לא הודיע הממונה על החלטתו - להעלות את מחיר המצרך או השירות שלגביהם ביקש היתר, כדי המחיר הנמוך ביותר שנקב בבקשתו.

@ 16ז. היתר להעלאת מחירים (תיקון: תשל"ג, תשל"ח-2)

(א) הממונה רשאי לתת או שלא לתת היתר לענין פסקה (2) של סעיף 16ב(א) או להתיר שיעור קטן מן הנקוב בבקשת היתר.

(ב) היתר יכול שיהיה בתנאים, ורשאי הממונה לשנות את התנאים, להוסיף עליהם, להאריך את תקופת ההיתר, להתלותו, לשנותו או לבטלו.

(ג) על היתר כאמור יחולו הוראות סעיף 16ב(ב) עד (ז), בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ד) ניתן היתר להעלאת מחירו של מצרך במכירה מאת יצרן או יבואן ולא ניתן היתר כאמור למכירה מאת סיטונאי או קמעונאי, יראו את ההיתר שניתן כאמור גם כהיתר להעלאת מחירו של המצרך במכירה מאת סיטונאי או קמעונאי, כשיעור שאינו עולה על שיעור ההעלאה שהותר במכירה מאת יצרן או יבואן.

@ 16ח. ועדת מייעצת (תיקון: תשל"ג)

השר רשאי למנות ועדה מייעצת לממונה.

@ 16ט. כופר (תיקון: תשל"ג)

ראה הממונה כי אדם עבר על הוראה מהוראות פרק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגש כתב אישום על האדם בשל עבירה לפי פרק זה, אין לקבל כופר בשל העבירה כל עוד היועץ המשפטי לממשלה לא הסכים בכתב לעכב את הליכי המשפט.

פרק שני 2: הפסקת בניה (תיקון: תשל"ו)

@ 16י. צו הפסקה זמני (תיקון: תשל"ו)

(א) ראה בית משפט שלום כי מתבצעת פעולת בניה בהפרת צו לפי חוק זה, רשאי הוא לצוות, על פי בקשתו של מי שרשאי להגיש תביעה כאמור בסעיף 41 ובמעמדו בלבד, כי פעולת הבניה תיפסק.

(ב) בצו לפי סעיף קטן (א) (להלן - צו הפסקה זמני) ייאסר על כל מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע הבניה, ועל כל מי שעובד בשירותו, להמשיך בפעולת הבניה, אף אם יש בידו היתר לכך לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.

(ג) תקפו של צו הפסקה זמני יפקע שלושים יום לאחר נתינתו, או לאחר תקופה קצרה יותר שקבע בית המשפט, אם לא הוגש כתב אישום על הבניה.

(ד) הרואה עצמו נפגע על ידי צו הפסקה זמני רשאי לפנות לבית המשפט שנתן את הצו ולבקש את ביטולו.

(ה) הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש לבטל צו ההפסקה הזמני או להאריך את תקפו, בתנאים או כלי תנאים; ועם נתינת פסק הדין רשאי בית המשפט לעשות את הצו לסופי, בשינוי או בלי שינוי, להאריך את תקפו לתקופה הנראית לו, או לבטלו.

@ 16יא. עונשין (תיקון: תשל"ו, תשל"ח)

(((בוטל).))

פרק שני 3: סייגים לעסקאות בציוד צבאי (תיקון: תשל"ז)

@ 16יב. הגדרות (תיקון: תשל"ז)

בפרק זה -

- "ציוד צבאי" - ציוד מסוגים אלה:

(1) מערכות נשק, רכב קרבי משוריין, כלי יריה, טילים, תחמושת;

(2) כלי טיס, כלי שיט, חמרי נפץ, ציוד אלקטרוני, ציוד קשר, ציוד אופטי, רכב שאינו רכב קרבי משוריין, ציוד צניחה, חגור, ציוד התגוננות אזרחית או כל ציוד אחר, ובלבד שנתמלאו בהם שני אלה:

(א) הציוד נועד לשמש את צבא־הגנה לישראל או שלוחה של מערכת הבטחון שקבע שר הבטחון באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת;

(ב) הציוד מיוצר או נועד להיות מיוצר לפי מפרט של צבא־הגנה לישראל או של צבא אחר;

(3) חלקים, חלקי חילוף, חלקי עזר ואבזרים של ציוד צבאי כאמור, חמרים לייצורו או להרכבתו, לרבות שירות בנוגע לאותו ציוד, הכל כמפורט בפסקאות (1) ו־(2);

- "סוכן" - לרבות מתווך במקח וממכר של ציוד צבאי, משווק ציוד צבאי או מי שפועל בדרך אחרת מטעמם או בהסכמתם של יצרן ציוד צבאי או משווקו, הכל בין דרך קבע ובין באקראי, אך למעט היצרן של אותו ציוד צבאי;

- "עמלה" - כסף, שווה כסף, שירות או כל טובת הנאה אחרת הניתנת בצורת עמלה או ריווח או בכל צורה אחרת.

@ 16יג. קבלת עמלה טעונה היתר (תיקון: תשל"ז)

(א) לא יקבל סוכן ולא יסכים לקבל, במישרין או בעקיפין, עמלה בנוגע לכל עסקה שלפיה הזמינה או רכשה מדינת ישראל מאדם בישראל או מחוצה לה, או התחייבה להזמין או לרכוש ממנו, ציוד צבאי שאינו מתוצרת ישראל, אלא בהיתר לפי פרק זה.

(ב) עמלה ששולמה לשלוחו של סוכן או למי שפועל מטעמו בכל דרך אחרת, אף אם הוא אינו תושב ישראל, יראו כאילו שולמה לסוכן.

@ 16יד. אין עמלה על תוצרת הארץ (תיקון: תשל"ז)

לא יקבל סוכן ולא יסכים לקבל, במישרין או בעקיפין, עמלה בנוגע לכל עסקה בציוד צבאי שהזמינה או רכשה מדינת ישראל בישראל, אם הציוד הוא מתוצרת ישראל, ולא יינתן היתר לקבל עמלה בעסקה כאמור.

@ 16טו. בקשה להיתר (תיקון: תשל"ז)

סוכן המבקש לקבל עמלה יגיש למי ששר הבטחון הסמיכו לכך בקשה בטופס שייקבע; בבקשה יגלה הסוכן, בין היתר, את שיעור העמלה שהוא קיבל, או זכאי לקבל, מיצרן של ציוד צבאי או ממשווקו, לפי הסכם, לפי נוהג או בכל דרך אחרת.

@ 16טז. היתר לקבל עמלה (תיקון: תשל"ז)

שר הבטחון רשאי להתיר לסוכן לקבל עמלה; ההיתר יכול שיהיה לעסקה מסויימת או לסוג עסקאות ומותר לקבוע בו תנאים וסייגים.

@ 16יז. שיעור העמלה (תיקון: תשל"ז)

משניתן היתר לקבל עמלה, יקבע שר הבטחון בצו, בהתייעצות עם שר האוצר, את שיעור העמלה, ורשאי שר הבטחון לקבוע את דרכי קבלתה.

@ 16יח. השיקולים במתן ההיתר (תיקון: תשל"ז)

בבואו להחליט בענין מתן היתר לסוכן, וקביעת שיעור העמלה יתן שר הבטחון דעתו בעיקר לאלה:

(1) הצורך בשירותיו של הסוכן לענין השגת הציוד הצבאי או הסיוע הדרוש להשגתו;

(2) מהות השירותים, היקפם וטיבם, שהסוכן נותן או עשוי לתת;

(3) סוג הציוד וההיקף הכספי של העסקה.

@ 16יט. מינוי ועדת ערר (תיקון: תשל"ז)

(א) שר המשפטים, בהתייעצות עםשר הבטחון, ימנה לענין פרק זה ועדת ערר של שלושה ובהם שופט בית־משפט מחוזי שיהיה יושב־ראש בה ולפחות חבר אחד שהוא נציג הציבור.

(ב) הודעה על מינוי ועדת הערר, על הרכבה ועל מענה תפורסם ברשומות.

(ג) לענין סעיף 18 יראו את החלטה שר הבטחון לפי פרק זה כצו אישי, אולם ערר עליה יוגש רק לועדת הערר שנתמנתה לפי סעיף קטן (א).

@ 16כ. סייגים לעיסוק כסוכן (תיקון: תשל"ז)

שר הבטחון בהסכמת שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הגבלות נוספות על המפורטות בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969, שיחולו על מי שמבקש להיות סוכן לענין ציוד צבאי, ובלבד שההגבלות לפי החוק האמור והתקנות לפיו יחולו עליו לתקופה של לא פחות משנתיים.

@ 16כא. החזרת עמלה שנתקבלה שלא כדין (תיקון: תשל"ז)

(א) קיבל סוכן עמלה או חלק ממנה שלא כדין, חייב הוא לשלמה לאוצר המדינה, תוך שלושים יום מיום קבלתה.

(ב) הסכים סוכן לקבל עמלה או חלק ממנה שלא כדין, יודיע על כך למי שהוסמך לקבל בקשה להיתר לפי סעיף 16טו תוך חמישה־עשר יום מיום הסכמתו.

@ 16כב. תחולה על תאגיד שלמדינה שליטה בו (תיקון: תשל"ז)

הוראות פרק זה יחולו בשינויים המחוייבים גם על סוכן הפועל בהזמנה או ברכישה של ציוד צבאי בשביל תאגיד שלמדינה שליטה בו.

@ 16כג. ראיה (תיקון: תשל"ז)

תעודה בחתימת שר הבטחון, או מי שהשר הסמיכו לכך, המאשרת שציוד פלוני הוא ציוד צבאי - תהא ראיה לכאורה לדבר.

@ 16כד. סודיות (תיקון: תשל"ז)

אדם שהגיעה אליו לפי פרק זה ידיעה בדבר ציוד צבאי, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות על פיו: ידיעה, בסעיף זה - כמשמעותה בחוק דיני העונשין (בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), תשי"ז-1957.

פרק שלישי: עררים

@ 17. פינוי ועדת עררים

(א) שר המשפטים ימנה ועדות עררים לענין חוק זה.

(ב) כל ועדת עררים תהיה של שלושה; ליושב־ראש הועדה ימונה שופט בית משפט מחוזי ובין יתר חבריה יהיה לפחות אחד שאיננו עובד מדינה.

(ג) שר המשפטים רשאי למנות חברים חלופים לועדה.

(ד) הודעה על מינוי ועדת עררים, על הרכבה ועל מענה תפורסם ברשומות.

@ 18. זכות ערר (תיקון: תשי"ט)

(א) הרואה עצמו נפגע על ידי צו אישי לפי חוק זה, רשאי, תוך חמישה־עשר יום מהיום שהצו הגיע לידיעתו, לערור עליו לפני ועדת עררים; יושב־ראש הועדה רשאי להאריך את התקופה להגשת הערר אם ראה סיבה מצדקת.

(ב) הגשת ערר על צו לא תעכב את ביצועו זולת אם החליט על כך יושב־ראש הועדה, לאחר שנתן הזדמנות לשר או לנציגו להשמיע את טענותיהם.

(ג) ועדת עררים רשאית לאשר את הצו, לבטלו או לשנותו או לאשרו בתנאים שתתנה או בסייגים שתקבע, ובכלל זה תנאים וסייגים שהועדה תהיה רשאית לשנותם מדי פעם בפעם. החלטת הועדה היא סופית; אולם רשאית היא לחזור ולדון באותם התנאים והסייגים שהיא רשאית לשנותם מכוח החלטה קודמת.

(ד) עברו תשעה חדשים מיום מתן הצו האישי והיה הרואה עצמו נפגע על ידיו סבור שחלפו הנסיבות שהצדיקו מתן צו אישי לפי חוק זה, רשאי הוא לפנות לשר שנתן את הצו, בבקשה לבטלו או לשנותו, ודין סירובו של השר, בכל הנוגע לזכות הערר, כדין צו אישי לפי חוק זה.

(ה) הוגש ערר על סירובו של השר וועדת העררים אישרה את המשך קיומו של הצו, עם שינויים או בלי שינויים, לא ייזקק השר לכל בקשה נוספת, לפי סעיף זה אלא כתום שלושה חדשים מיום החלטת ועדת העררים.

@ 19. ועדת עררים - סדרי דין

(א) לועדת עררים יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי סעיף 5 לפקודת ועדות חקירה.

(ב) היה עובד מדינה בין חברי הועדה, לא ישב בדיון על צו שניתן על ידי השר הממונה עליו.

(ג) שר המשפטים יתקין תקנות הקובעות את סדרי הדין בפני ועדת עררים, ובמידה שלא נקבעו תקבע אותן הועדה עצמה.

פרק רביעי: מניעת רווחים מופקעים והונאת הציבור (תיקון: תשל"ב)

סימן א': מניעת רווחים מופקעים במצרכים

@ 20. איסור על מחיר מופקע

(א)

(1) נקבע מחיר מכסימלי למצרך בר־פיקוח, לפי חוק זה או לפי כל חיקוק אחר, לא ימכור אדם אותו מצרך ולא יציעו למכירה, ולא יקנה אותו ולא יציע שימכרוהו לו, במחיר העולה על המחיר המכסימלי שנקבע,

(2) נקבע ריווח מכסימלי שמותר להפיק ממכירת מצרך בר־פיקוח, לא ימכור אדם אותו מצרך ולא יציעו למכירה, במחיר שיש בו למוכר יותר מהדיווח שהותר להפיק ממכירתו.

(ב) לא נקבע למצרך בר־פיקוח מחיר מסכימלי, לא לפי חוק זה ולא לפי חיקוק אחר, ולא נקבע ריווח מכסימלי שמותר להפיק ממכירתו - לא ימכור אדם אותו מצרך ולא יציע למכרו במחיר שיש בו למוכר יותר מריווח סביר.

(ג) לענין סעיף זה "נקבע" - נקבע בהוראה החלה על האדם שהוטלה עליו הגבלה לפי סעיף זה.

@ 21. הצגת מחיר (תיקון: תשל"ט)

(א) קמעונאי יציג תמיד, במקום הנראה לעין, את מחירו של כל מצרך בר־פיקוח שהוא מציע, מציג או מחזיק במלאי, למכירה, וכן של כל מצרך בר־פיקוח שהוצג לראווה, בין בחלון ובין שלא בחלון, באופן הנותן יסוד להניח שהוא מוכר, או מציע למכור, אותו מצרך, או מצרך הדומה לו בעיקרו, או שהוא מזמין הצעות לקנייתו, ושל כל מצרך אחר שהוצג כאמור ושר קבע לגביו, בצו, חובה להציג מחיר (בסעיף זה - צו הצגה); המחיר שיוצג כאמור יצויין בספרות ברורות לעין כל אדם.

(ב) שר רשאי להורות, בצו, שכל מי שאינו קמעונאי ועסקו, או חלק מעסקו, הואמכירת מצרך בר־פיקוח או מצרך אחר שצו הצגה חל עליו, יציג מחירו של אותו מצרך, כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) מחיר שהוצג כאמור בסעיף קטן (א) יהא המחיר הכולל שבו יימכר המצרך, כשכלולים בו כל מס, אגרה או תשלום חובה אחר החלים על המכירה וכל הוצאה אחרת שעל הקונה לעמוד בה.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג) רשאי המוכר, במשך שבעת ימים מיום שהוגדל שיעורו של מס ערך מוסף, שלא לכלול במחיר המוצג את שיעור ההגדלה, בתנאי שציין באופן בולט במקום העסק כי המחירים אינם כוללים את השיעור המוגדל.

@ 22. איסור סירוב (תיקון: תשל"ח-2)

לא יסרב אדם סירוב בלתי סביר למכור מצרך בר־פיקוח הנמצא במלאי שלו, ואם הוצג מחירו של המצרך לפי סעיף 21 - לא יסרב סירוב בלתי סביר למכרו במחיר שהוצג.

@ 22א. איסור אגירה (תיקון: תשל"ח-2)

(א) לא יאגור אדם מצרך בר־פיקוח, לא יעלימו ולא יעכב את הוצאתו לשוק.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על יצרן אותו מצרך, על עושה שירות המחזיק את המצרך לניהול תקין של עסקו ועל מי שמחזיק את המצרך כמלאי המשמש לו לייצור במפעלו.

(ג) היה לשר יסוד סביר להניח כי נסיבות הענין מצדיקות החזקת מצרך בר־פיקוח בכמות העולה על הכמות הדרושה לניהול התקין של העסק, רשאי הוא להתיר החזקה כאמור.

@ 23. איסור התנאה על מכר

לא יתנה אדם על מכירת מצרך בר־פיקוח תנאי שהקונה יקנה ממנו מצרך אחר, או שישלם למתווך פלוני דמי עמילות או שכר תיווך, או כל תנאי אחר, אלא אם הסיבה להתנאה היתה מילוי הוראה שניתנה כחוק.

@ 24. הצדדים במכירת מצרך בר־פיקוח

(א) לא יימכר מצרך בר־פיקוח -

(1) בידי יבואן ליבואן אחר או ליצרן;

(2) בידי יצרן ליבואן, או ליצרן אחר שעסקו, או חלק מעסקו, הוא ייצורו של אותו מצרך;

(3) בידי סיטונאי ליבואן, או לסיטונאי אחר;

(4) בידי קמעונאי ליבואן, ליצרן, לסיטונאי או לקמעונאי, שעסקם או חלק מעסקם הוא יבוא, ייצור, מכירה סיטונית או מכירה קמעונית של אותו מצרך, הכל לפי הענין;

(5) בידי צרכן לכל אדם אחר, להוציא מצרך בר־פיקוח שנרכש בכמות סבירה ובמשך תקופה סבירה לצרכי הצרכן או בני־ביתו והנמכר לצרכים סבירים של הקונה או בני־ביתו, אלא ששר רשאי, בצו, להורות שהקלה זו לא תחול על מצרך מסויים או עסקה מסויימת או סוג מסויים של עסקאות או מצרכים.

(ב) סעיף קטן (א) לא יחול על מכירה על פי היתר מאת שר ולפי תנאי כתב ההיתר.

(ג) לא יהיה אדם צד למכירה האסורה לפי סעיף קטן (א).

@ 25. חשבון וקבלה במכירת מצרכים בני־פיקוח

(א) מכר אדם מצרך בר־פיקוח לשאינו צרכן, יתן לה לא יאוחר משעת מסירת המצרך, חשבון חתום בידו או בשמו, שיפורטו בו:

(1) המספר הסידורי של החשבון;

(2) שם המוכר ומען מקום עסקו;

(3) שם הקונה ומענו;

(4) שיעורו ותיאורו של המצרך שנמכר:

(5) המחיר שבו נמכר המצרך, בפירוט חישובי התמורה בעד מסירה, אריזה, ביטוח וכיוצא באלה, במידה שנכללו בחישוב המחיר;

(6) תיאורו של כל שירות שנעשה לרגל מכירת המצרך;

(7) תאריך המכירה;

(8) תאריך החשבון;

(9) כל פרט אחר שייקבע על ידי שר בצו.

(ב) קיבל אדם מחיר של מצרך בר־פיקוח שמכר למי שאינו צרכן בלבד, יתן למשלם קבלה חתומה בידו או בשמו המפרטת את הסכום ששולם וכן את המספר הסידורי והתאריך של החשבון שבקשר אתו שולם הסכום.

(ג) שולם מחירו של המצרך במעמד מתן החשבון, רשאי המוכר לערוך את החשבון והקבלה בתעודה אחת.

(ד) מכר אדם מצרך בר־פיקוח לצרכן, יתן לקונה אם דרש זאת או אם קבע שר, בצו, חובה לעשות זאת, קבלה חתומה כאמור בסעיף קטן (ב), המפרטת את המחיר ששולם ואת שיעורו ותיאורו של המצרך שמכר.

(ה) אדם, למעט צרכן, שנתן או שקיבל חשבון או קבלה על פי סעיף זה, או גם זה וגם זה ישמור אותם או העתק מהם, עד תום ששה חדשים מיום נתינתם או קבלתם.

סימן ב': מניעת רווחים מופקעים בשירותים

@ 26. איסור עשיית שירות תמורת שכר מופקע

(א) נקבע שכר מכסימלי לשירות לפי חוק זה או לפי כל חיקוק אחר, לא יעשה אדם אותו שירות, ולא יציע ולא יסכים לעשותו, ולא יציע ולא יסכים שיעשוהו בשבילו, תמורת שכר העולה על השכר המכסימלי שנקבע.

(ב) נקבע ריווח מכסימלי שמותר להפיק מעשיית שירות בר פיקוח, לא יעשה אדם אותו שירות ולא יציע לעשותו בשכר שיש בו יותר מהדיווח שמותר לו להפיק מעשייתו.

(ג) לא נקבע כל שכר מכסימלי לשירות בר־פיקוח, לא לפי חוק זה ולא לפי כל חיקוק אחר, לא יעשה אדם אותו שירות, ולא יציע ולא יסכים לעשותו, בשכר שלמעלה מהסביר.

(ד) לענין סעיף זה "נקבע" - נקבע בהוראה שחלה על האדם שהוטלה עליו הגבלה לפי סעיף זה.

@ 27. הצגת תעריפי שכר בעד שירותים בני־פיקוח (תיקון: תשל"ט)

שר רשאי להורות בצו, שכל אדם שעסקו, או חלק מעסקו, הוא עשיית שירותים בני־פיקוח, יציג תמיד, במקום הנראה לעין, את שיעור השכר בעד כל שירות שבתחום עסקו, שכר שהוצג לשירות בר פיקוח יכלול מס ערך מוסף; השר יהיה רשאי להורות בצו, כי שכר שיוצג כאמור יכלול גם כל מס, אגרה או תשלום חובה אחר החלים על מתן השירות וכן כל הוצאה שעל הקונה לעמוד בה; שיעורי השכר שיוצגו כאמור יוכנו בספרות ברורות המאפשרות לכל אדם לברר בנקל את שכרו של כל שירות כזה.

@ 28. איסור לסרב לעשיית שירות בר־פיקוח

(א) מי שעסקו, או חלק מעסקו, הוא עשיית שירות בר־פיקוח לא יסרב סירוב בלתי סביר לעשיית אותו שירות, ואם ניתן עליו צו לפי סעיף 27, לא יסרב סירוב בלתי סביר לעשות את השירות בעד השכר שהוצג כאמור באותו סעיף.

(ב) לא יתנה אדם על עשיית שירות בר־פיקוח תנאי, שמבקש השירות יזמין שירות נוסף, או יקנה מצרך כל שהוא, או ישלם למתווך פלוני דמי עמילות או שכר תיווך, או כל תנאי אחר, אלא אם הסיבה להתנאה היתה מילוי הוראה שניתנה כחוק.

@ 29. חשבון וקבלה בעשיית שירות

(א) עשה אדם שירות בר-פיקוח יתן למקבל השירות. אם דרש זאת, או אם קבע שר, בצו, חובה לעשות זאת, חשבון חתום בידו או בשמו, שיפורטו בו:

(1) שם עושה השירות ומען מקום עסקו;

(2) שם האדם שבשבילו נעשה השירות ומענו;

(3) תיאור השירות ופרטיו;

(4) שכר השירות;

(5) תאריך השירות ומקומו;

(6) תאריך החשבון;

(7) כל פרט אחר שיקבע שר בצו.

(ב) קיבל אדם שכרו של שירות, יתן למשלם, אם דרש זאת, או אם קבע שר כצו חובה לעשות זאת, קבלה חתומה בידו או בשמו, המפרטת את השירות שנעשה ואת השכר ששולם בעדו.

(ג) שר רשאי לפטור, בצו, כל עושה שירות מהחובה המוטלת עליו לפי סעיף זה, ובלבד שיתן לאדם המקבל את השירות כרטיס המפרט את -

(1) שם עושה השירות;

(2) מקומה ותאריכה של עשיית השירות;

(3) סוג השירות;

(4) שכר השירות.

(ד) המוסר חשבון או קבלה לפי סעיף זה או גם זה וגם זה ישמור העתק מהם עד תום ששה חדשים מיום מסירתם.

סימן ג': מניעת הונאת הציבור (תיקון: תשל"ב)

@ 29א. הגדרות (תיקון: תשל"ב, תשל"ח-2, תשמ"א) :(((בוטל).))

@ 29ב. הצגת פרטים (תיקון: תשל"ב), תשמ"א) :(((בוטל).))

@ 29ג. הודעה וחשבון (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) :(((בוטל).))

@ 29ד. תשלום מראש ובטוחות (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"א) :(((בוטל).))

@ 29ה. ריבית מותרת (תיקון: תשל"ח-, תשמ"א) :(((בוטל).))

@ 29ו. ריבית מוגדלת (תיקון: תשל"ח-, תשמ"א) :(((בוטל).))

@ 29ז. הסכם בכתב (תיקון: תשל"ב, תשל"ח-2, תשמ"א) :(((בוטל).))

@ 29ח. הסכם בחוזה אחיד (תיקון: תשל"ב, תשל"ח-2, תשמ"א) :(((בוטל).))

@ 29ט. צווים (תיקון: תשל"ב, תשל"ח-2, תשמ"א) :(((בוטל).))

@ 29י. סייג לאספקה ושירותים למערכת הבטחון (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"א) :(((בוטל).))

פרק חמישי: הוראות כלליות

@ 30. חיפושים ותפישות

(א) מי שהוסמך לכך בכתב על ידי שר, רשאי, אם הוא משוכנע שהדבר דרוש כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או למנוע עבירה על הוראותיו -

(1) להיכנס לכל מקום ולערוך בו חיפוש; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך, והוראות הסעיפים 19 - 23 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים) יחולו בשינויים מחוייבים על חיפוש לפי פסקה זו;

(2) לתפוס דבר שיש לו יסוד סביר להניח שנעברה בו עבירה לפי חוק זה,או שעשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור.

(ב) דבר שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שלפניו הוגשה תביעה פלילית על עבירה שנעברה ביחס לאותו דבר, יחליט מה ייעשה בו; לא הוגשה תביעה כאמור תוך תשעים יום מיום התפיסה - יוחזר הדבר; נתעורר ספק למי להחזירו - יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס הדבר על פי בקשת אדם התובע טובת הנאה בו, או על פי בקשת שר.

(ג) המחזיק דבר שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והדבר נשמד או ניזוק - ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.

@ 31. מסירת ידיעות, תעודות ודוגמאות

(א) כל אדם חייב. לפי דרישתו של שר או של מי שהוסמך על ידיו בכתב, למסור לו או לשליחיו שהוסמכו לכך בכתב את הידיעות, הדוגמאות, הפנקסים ושאר התעודות שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה; דרשו שר או המוסמך מסירת דוגמאות - יימסרו הדוגמאות ללא כל תשלום.

(ב) הוראות סעיף30 (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחוייבים, על החזקתם והחזרתם של תעודות שנמסרו לפי סעיף קטן (א).

(ג) דוגמאות שנמסרו לפי סעיף קטן (א) או שנתפסו לפי סעיף 30, מותר לבדקן במעבדה ולנהוג בהן בכל דרך אחרת.

@ 32. חקירות (תיקון: תשל"ח)

(א) מי שהוסמך לכך בכתב על ידי שר, רשאי לחקור כל אדם, שיש לו לפי הנחתו ידיעה על עבירה לפי חוק זה, בכל ענין הנוגע לאותה עבירה.

(ב) (((בוטל).))

(ג) תשובות הנחקר לפי סעיף קטן (א) יירשמו וייחתמו כאמור בסעיף 3 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות), וסעיף 4 לפקודה האמורה יחול לגביהן.

@ 33. מכירת סחורות תפוסות

נתפס דבר כאמור בסעיף 30 (א) והדבר הוא בעל חיים או מצרך העלול להתקלקל אם לא יימכר מיד, בין בגלל טיבו המיוחד ובין מסיבה אחרת, או שהוא חיוני, לדעת שר, לקיום אספקה סדירה או שירותים ציבוריים סדירים, רשאי השר להורות שהדבר יימכר על ידי מכרז פומבי או במחיר המקובל באותו יום; דמי המכר יופקדו בידי השר ויחולו עליהם הוראות אלה:

(1) הוגשה תביעה פלילית נגד אדם על עבירה שעבר ביחס לדבר שנתפס, ינהגו בדמי המכר כפי שיורה בית המשפט;

(2) לא הוגשה תביעה פלילית כאמור תוך תשעים יום מיום שנתפס הדבר - יחליט בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס הדבר, על פי בקשת כל אדם התובע את הדבר או טובת הנאה בו או על פי בקשת השר, למי מגיעים דמי המכר או כל טובת הבאה בהם, והם יוחזרו בהתאם לכך;

(3) לא הוגשה כל תביעה לבית משפט השלום ביחס לדמי המכר תוך תשעים יום מתום תקופת תשעים הימים המפורשת בפסקה (2), יחולטו וינהגו בהם כפי שיורה השר שבידו הופקדו.

@ 34. תקנות סדרי דין

שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בבית משפט השלום בהליכים לפי סעיף30 (ב) וסעיף33(2) ופרסום הודעות על הפקדת דמי מכר לפי סעיף 33.

@ 35 הצגת רשיון או היתר

הטוען שיש בידו רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה חייב, לפי דרישה, להראות את הרשיון או את ההיתר לכל אדם שהוסמך לכך על ידי שר.

@ 36. תחילתם של צווים

(א) צו שאינו בר־פעל תחיקתי תחילתו ביום שנמסר לאדם הנוגע בדבר, אם לא נקבע בו תאריך מאוחר יותר, וצו שנשלח אל אדם בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הרגיל או מקום מגוריו האחרון, או מקום עסקו תרגיל או מקום עסקו האחרון, רואים אותו כאילו נמסר לו כתום ארבעים ושמונה שעות משעה שנמסר לדואר למשלוח.

(ב) בסעיף זה "צו" פירושו כפירוש הביטוי "תקנה" בפקודת הפרשנות.

@ 37. מסירת תפקידים לתאגיד

כל תפקיד ששר רשאי למסרו לפי חוק זה, רשאי הוא למסרו לתאגיד, ומשעשה זאת לא יהיה תוקף לכל הגבלה שהוטלה על אותו תאגיד בין על־פי דין ובין באופן אחר, במידה שהיא עלולה למנוע אותו מלמלא התפקיד שנמסר לו, וכל הגבלה כזו לא תפטור אותו מלמלא אותו; ובלבד שאם היה התאגיד אגודה שיתופית - לא ימסור שר תפקיד כאמור אלא לאגודה מרכזית, כמשמעותה בפקודת האגודות השיתופיות.

@ 38. אגרות

שר רשאי לקבוע, בצו, אגרות בעד מתן רשיון או היתר או בעד חידושים או הוצאת כל מסמך אחר הניתן לצורך חוק זה.

@ 39. עונשין (תיקון: תשל"ב, תשל"ג-3, תשל"ז, תשל"ח, תשל"ח-2, תשל"ח-3)

(א) מי שעשה אחת מאלה:

(1) עבר על הוראה מהוראות סעיפים 16יג, 16יד, 20, 22, 22א, 26 ו־28;

(2) לא קיים צו סגירה של מפעל שניתן לפי סעיף 39ד (א) (2) או לפי סעיף 39ה,

דינו - מאסר חמש שנים או קנס 200,000 לירות; ואם נעברה העבירה בתקופה שלפי צו של שר העבודה חל במדינה כולה פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1987, או בנסיבות מחמירות אחרות, דינו - מאסר שבע שנים או קנס 300,000 לירות.

(א1) על אף האמור בחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957, יהיה גם בית משפט השלום מוסמך לדון בעבירות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא יטיל עונש העולה על העונש שהוא מוסמך להטיל לפי החוק האמור.

(ב) מי שעשה אחת מאלה:

(1) לא קיים צו הפסקה שניתן לפי סעיף 16י;

(2) הפר תנאי של רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה;

(3) הרשה לאחר להשתמש ברשיון או בהיתר שניתן לו לפי חוק זה ושאינו ניתן להעברה;

(4) מסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לפי סעיף 16טו;

(5) עבר על הוראה מהוראות סעיפים 16ב, 16ג ו־23,

דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 100.000 לירות, ובעבירה נמשכת לפי פסקה (1) - קנס נוסף 1,000 לירות או מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכה העבירה; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שניט או קנס 200,000 לירות, ובעבירה נמשכת לפי פסקה (1) - קנס נוסף 2,000 לירות או מאסר נוסף כאמור.

(ג) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס 50,000 לירות:

(1) הפריע לאדם מוסמך לבצע את סמכויותיו לפי חוק זה או מנע זאת ממנו;

(2) סירב להראות לאדם מוסמך פנקס או תעודה אחרת הנוגעים לחקירה הנערכת לפי חוק זה;

(3) משנדרש למסור ידיעות או להמציא פנקסים או תעודות לפי סעיף 31 או משנחקר לפי סעיף 32 - לא השיב תשובות נכונות ומלאות או לא המציא תעודות נכונות;

(4) עבר על הוראה מהוראות חוק זה שאינה מפורטת בסעיפים קטנים (א) או (ב).

@ 39א. אחריותו של חבר בני־אדם (תיקון: תשל"ח)

נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר בני־אדם, יאשם בעבירה : גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה, באותו חבר בני־אדם, מנהל פעיל, שותף - למעט שותף מוגבל - או עובד מינהלי בכיר האחראי לאותו תחום.אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

@ 39ב. אחריותו של מעביד ומרשה (תיקון: תשל"ח) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד במהלך עיסוקו של מעבידו, או בידי מורשה כשהוא פועל בתחום תפקידיו, יאשם בעבירה גם מעבידו או מרשהו, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

39ג, הגנה לעובד ומורשה (תיקון: תשל"ח)

תהיה הגנה לעובד או למורשה הנאשם בעבירה לפי חוק זה, אם יוכיח שפעל בשם מעבידו או בשם מרשהו ובהתאם להוראותיו, וכי האמין בתום לב שאין במעשהו משום עבירה על חוק זה.

@ 39ד. סמכויות נוספות של בית המשפט (תיקון: תשל"ח)

(א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 39 עד 39ב, רשאי בית המשפט, נוסף לכל עונש אחר, לצוות -

(1) כי מצרכים של הנאשם שבהם נעברה העבירה או דמי מכרם יחולטו, כולם או מקצתם;

(2) כי מפעל של הנאשם, שבו או לגביו נעברה העבירה, ייסגר לתקופה שיקבע בית המשפט ובדרך שיקבע;

(3) כי רשיון שניתן לנאשם יבוטל או יותלה לתקופה שיקבע בית המשפט;

(4) כי ריווח בלתי סביר שבא לידי הנאשם בקשר לעבירה יוחזר לאדם שממנו נתקבל, או יחולט כולו או מקצתו, ובלבד שלפני שיצווה על חילוט ריווח כלתי סביר יתן בית המשפט, במידה שהדבר מעשי, הזדמנות לאדם שממנו נתקבל להשמיע את דברו;

(5) כי אמצעי הובלה, שהוא קנין הנאשם וששימש מכשיר לביצוע העבירה, יחולט.

(ב) הורשע אדם בעבירה על הוראה מהוראות פרק שני 3, יצווה בית המשפט, בנוסף לכל עונש שהוא רשאי להטיל, כי הנאשם ישלם לאוצר המדינה את סכום העמלה או שוויה שקיבל שלא כדין; הוראה זו לא תחול אם הגישה המדינה תובענה אזרחית על הסכום או השווי האמור לפני שנסתיימו ההליכים הפליליים, והיא אינה גורעת מכוח המדינה לתבוע את הסכום או השווי בדרך תובענה אזרחית אם לא ניתן לקיים את ההליכים הפליליים או אם הם נפסקו.

@ 39ה. סגירת מפעל לפני בירור משפט (תיקון: תשל"ח)

הוגש כתב אישום על עבירה של ניהול מפעל ללא רשיון הדרוש לניהולו או הפרת תנאי יסודי שברשיון, רשאי בית המשפט שמוגש לו כתב האישום לצוות, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או פרקליט מחוז, שהמפעל שלגביו נעברה העבירה ייסגר לתקופה שקבע בצו או עד לסיום בירור המשפט; לא יתן בית המשפט צו כאמור לתקופה העולה על חמישה ימים אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע טענותיו; ניתן צו סגירה, רשאי הנאשם לערער על הצו תוך שלושים יום מיום שניתן, כאילו היה פסק דין.

@ 39ו. פרסום פסק דין (תיקון: תשל"ח) בית המשפט רשאי לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו יפורסמו ברבים, בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; אם הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהיה דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.

@ 40. חובת הראיה

הטוען שיש כדיו רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה - עליו הראיה.

@ 41. הגשת תביעה

תביעה לדין לפי חוק זה לא תוגש אלא על־ידי היועץ המשפטי לממשלה או על ידי בא־כוחו, או בהסכמתו בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.

@ 42. אצילת סמכויות (תיקון: תשי"ט)

(א) שר רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות והסמכות לתת צווים בני־פעל תחיקתי או צו לפי פסקה (3) לסעיף 5 (ג).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר לאצול לאחר את סמכותו לתת צווים הקובעים את מנות המצרכים שיימכרו לצרכן.

(ג) הודעה על אצילת סמכויות תפורסם ברשומות.

@ 43. רשויות מבצעות

שר רשאי, בצו שניתן לפי חוק זה, למנות רשות מבצעת לביצוע הצו; והרשות המבצעת רשאית לתת כל הוראות שלדעתה יש בהן צורך לביצוע הצו.

@ 44. הוראות מעבר (תיקון: תשי"ט)

(א) בטלות -

(1) פקודת המצרכים ההכרחיים (מלאי), 1939;

(2) פקודת צרכי אוכל ומצרכים הכרחיים (פיקוח), 1942;

(3) פקודת הפיקוח על המזונות, 1942;

(4) תקנות־שעת־חירום (קיום האספקה והשירותים החיוניים), תשי"ז-1957;

(5) תקנות ההגנה (מניעת רווחים מופקעים), 1944;

(6) תקנות ההגנה (תיקון: פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1942;

(7) תקנות ההגנה (תיקון: פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1943;

(8) תקנות ההגנה (תיקון: פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1944;

(9) תקנות ההגנה (הטלת פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1942

(10) תקנות ההגנה (הפיקוח על המזונות), 1942,

(להלן בסעיף זה - "הדינים הפוקעים"); וכל מקום בכל חיקוק או בכל מסמך אחר שמדובר על אחד הדינים הפוקעים יראו אותו מיום תחילתו של חוק זה כמדובר על חוק זה.

(ב) כל צו שניתן לפי אחד הדינים הפוקעים ושהיה לו תוקף ערב תחילתו של חוק זה, יראוהו מאותו ירם ואילך, כאילו ניתן מאת שר ביום תחילתו של חוק זה.

(ג) מקום שצו כללי אשר סעיף קטן (ב) חל עליו קובע הוראות ביחס למצרך מסויים יראו אותו מצרך כאילו הוכרז כמצרך בר־פיקוח לפי סעיף 4 (א) ביום תחילתו של חוק זה.

(ד) כל מינוי של מפקח מורשה או של מבקר לפי אחד הדינים הפוקעים יראוהו כאילו נעשה על ידי שר לפי חוק זה.

(ה) כל מקום שמדובר בחוק על רשות מוסמכת, רשות מפקחת או מפקח, לצורך אחד הדינים הפוקעים, יראו אותו מיום תחילתו של חוק זה כאילו היה מדובר על שר.

(ו) בסעיף זה "צו" פירושו כפירוש הביטוי "תקנה" בפקודת הפרשנות.

(ז) הוראות סעיף זה באות להוסיף להוראות פקודת הפרשנות ולא לגרוע מהן.

@ 45. עררים תלויים ועומדים

ערר שהיה תלוי ועומד ערב תחילתו של חוק זה לפני ועדת עררים שהוקמה לפי סעיף 2 לחוק לקיום תקפן של תקנות ההגנה (הוראת שעה) (מס' 9),תשט"ו-1955, והועדה התחילה לדון בו, תוסיף הועדה לדון בו. אלא שהחל מיום תחילתו של חוק זה היא תתחשב בהוראותיו, למעט ההוראות הקובעות סייגים פורמליים לתקפם של צווים, שאין להם אח בדין הפוקע שלפיו ניתן הצו המעורר.

@ 46. תוקף החוק

(א) הגבלות שהוגבל בהן אדם בכל מסמך או התקשרות, אין בהן משום הגנה בפני הדרישה למלא הוראה על פי חוק זה.

(ב) כל מקום שהוראה בחוק זה סותרת הוראת כל חוק אחר, ההוראה שבחוק זה - עדיפה; אך אין הוראת סעיף זה באה לפגוע -

(1) בהוראת סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948;

(2) בהוראת סעיף11 לחוק העונשין;

(3) בכל הוראה מהוראותיו של חוק שירות בטחון, תש"ט-1949.

@ 47. ביצוע ותקנות

(א) הממשלה רשאית להעניק לכל אחד מחבריה את הסמכות לבצע חוק זה ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

(ב) הענקת סמכויות לפי סעיף קטן (א) יכולה להיות כללית או מסוייגת.

(ג) הודעה על הענקת סמכויות לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

@ 48. תחילה

תחילתו של חוק זה היא ביום ח' בטבת תשי"ח (31 בדצמבר 1957).

<חתימות>

• יצחק בן־צבי, נשיא המדינה
• דוד בן־גוריון, ראש הממשלה