משתמש:זכרון משה/ספר יבנה המקדש/בית אבטינס

מדוע נקרא שמו בית אבטינס?

בית אבטינס הוא שם משפחה, ושם ראש המשפחה היה אבטינס, והגמ' ביומא (לח' ע"א) מביאה (תוספתא פ"ב) דמשפחה זו ידעו איך מפטמים הקטורת, וידעו על עשב מסוים שכשהיו מערבין אותו עם סממני הקטורת כשהיו מקטירים מעל הגחלים במזבח הקטורת בהיכל , היה הקטורת מעלה עשן שמיתמר ועולה כמקל, דהיינו שהעשן היה עולה ישר עד התקרה של ההיכל, והגמ' ביומא (נג' ע"א) מביאה ברייתא, שעשב זה היה מעלה עשן שעולה כמקל וכשמגיע לשמי קורה שזה התקרה של ההיכל היה ממשמש ויורד בכתלים, ופי' רש"י שהיה מגיע לתקרה שאין לו מקום לצאת היה מתפזר לכתלים וכך נתמלא כל הבית עשן.

למה שימש בית אבטינס?

1. לשכה שהיו כותשין במכתשת את אחד עשר סממנין שהיו מערבבין בקטורת ורוקחין אותה ע"פ מה שלמדנו . שמפטמים בו את הקטורת, ומשהגיע חודש ניסן התחילו להקטיר הקטורת מתרומת מחצית השקל של השנה החדשה, (עי' רמב"ם שקלים פ"ד הי"א-י"ב), ובגמ' (כריתות ו ע"א) 'ת"ר קטרת היתה נעשית שס"ח מנה, שס"ה כנגד ימות החמה ושלושה מנים יתרים שמהם מכניס כהן גדול מלא חפניו ביום הכיפורים', ובבית אבטינס היו, (ראשונים).
2. לכאורה צריכים לקבוע שהירושלמי והבבלי חולקים האם לשכת כהן גדול הייתה בתוך בית אבטינס כשיטת הבבלי גמ' (יומא יט.) 'אמר רב פפא שתי לשכות היו לו לכהן גדול אחת לשכת פרהדרין ואחת לשכת בית אבטינס', ולשכה זו הייתה כדי ללמדו חפינה, (רש"י).או כירושלמי שלשכת הכהן גדול הייתה רק סמוכה ללשכת בית אבטינס ולא בפנים יומא רק א הלכה ה כ"על גבי שער המים היתה וסמוך ללישכתו היתה" אולם קרבן העדה מסביר שסמוך ללשכתו הכוונה ללשכת פרדהרין. ולפי זה נמצא שגם לשכת בית אבטינס וגם לשכת פרהדרין היו בדרום. וגם היפה עיניים הבין את הירושלמי כך ושואל שזה לא מסתדר עם הבבלי שהיו שתי הלשכות באותו צד. ולכן מסביר את הירושלמי שסמוך ללשכתו זהו המקווה שהיה מעל שער המים ולא
3. רבינו יהונתן על הרי"ף מסכת יומא משניות (לפי דפי הש"ס) דף ל עמוד א "חוץ מזו. דהיינו טבילה ראשונה שאותה היתה בחול על גבי שער המים, ובצד לשכתו ששוכב בלשכת פרהדרין היתה".
4. שלוחי בית דין היו מעלים את הכהן גדול מידי ערב יום כיפור ללא שכת בית אבטינס ומשביעין אותו שלא ינהג כמנהג הבייתוסין כמו ששנינו ביומא :"מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה והעלוהו לעליית בית אבטינס והשביעוהו ונפטרו והלכו להם ואמרו לו אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו ושליח בית דין משביעין אנו עליך במי ששכן שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך הוא פורש ובוכה והן פורשין ובוכין"

היכן היה ממוקם לשכת בית אבטינס?

הירושלמי מסכת יומא פרק א הלכה ה קובע שבית אבטינס היה בצד הדרומי של העזרה "על גבי שער המים היתה וסמוך ללישכתו היתה"

הבבלי מסתפק ולא מכריע האם היה ממוקם בצפון העזרה או בדרומה? (יומא יט.) "ולא ידענא אי לשכת פרהדרין בצפון ולשכת בת אבטינס בדרום או לשכת בית אבטינס בצפון ולשכת פרהדרין בדרום', והרמב"ם פוסק כמו הירושלמי אבל הרמב"ם (בית הבחירה פ"ה הי"ח) בציור הבית המקדש צייר את לשכת בית אבטינס בצד דרום, וגם כתב דלשכת פרהדרין היה בצד צפון, וזה פשוט בגמ' דבית אבטינס הוא בצד הנגדי של פרהדרין. עוד מבואר ברמב"ם בציורו שהיה בקיר הדרומי אצל שער המים למזרחו.

אמנם הראב"ד בתמיד (כה: ד"ה שומרי) לא הכריע בספק הגמ' אם היה בדרום או בצפון,

עוד מבואר מדבריו דהיה במזרח, וז"ל 'יכול להיות כי בית אבטינס היה כמו כן במזרח וכו' אלא בהא מספקא לן [ביומא] אם היתה משוך לצד צפון או לצד דרום', לדעתי הראב"ד קובע שהוא במזרח סמוך לניקנור בגלל הגמ' ביומא יא.: "כל השערים שהיו שם לא היה להם מזוזה, חוץ משער ניקנור, שלפנים ממנו לשכת פרהדרין"

ועוד כתב (כז ע"א ד"ה תלתא) שהיה בפינה ממש 'דמקום אבטינס היה מד' פינות העזרה או בקרן מזרחית צפונית או בקרן דרומית מזרחית ויכול להיות שבית אבטינס היה עומד בפנים מחומת העזרה וזה המקום שהיו הכהנים שומרים היה עשוי מבחוץ לחומות כנגד בית אבטינס שלפנים ממנו', ובהמשך דבריו כתב שאפשר שהיה קרוב לפינה ולא ממש בפינה 'איכא למימר דלאו דווקא בקרן הוה קיימא וכו' אלא סמוך לקרן', וברא"ש (כז. ד"ה על ה' שערי) גם כתב שהיה באחד מהפינות.

האם היה בנוי בתוך העזרה או בתוך החיל?

•

• במפרש ד"ה היו עליות משמע שהיו מקצת בעזרה וז"ל 'ואפי' היו אותן עליות בנויות מקצתן בעזרה' אבל הרע"ב ד"ה בית אבטינס כתב 'בנויות בצד שערי העזרה'
• הרמב"ם בית הבחירה פרק ח-ה: מתאר את הלשכות האילו בנויות בצד העזרה "בית אבטינס ובית הניצוץ היו עליות בנויות בצד שערי העזרה" ומצד שני כותב בפירוש המשניות לרמב"ם מסכת תמיד פרק א-א "כאשר נצייר את המקדש במדות יתבאר לך שהמקומות הללו מחוץ לעזרה",
• המאירי בבית הבחירה מסכת תמיד דף כה עמוד ב "שהכהנים היו שומרים בבית אבטינס ובבית הנצוץ ובבית המוקד ושלשתם חוץ לעזרה היו בנויות כנגד שערי העזרה כמו שיתבאר ומתוך כך היו יכולין לשמור בתוכם שאלו היו מן העזרה לא היו יכולין לשמור בתוכם שאין ישיבה בעזרה":

האם למרות שבית אבטינס היה עליה היה לו קדושת העזרה?

הגמ' בפסחים (פה:) אומרת 'גגין ועליות לא נתקדשו' וא"כ כאן שהיו בנויות על עלייה אין זה קדוש, וכך כתב המפרש (ד"ה היו עליות), והראב"ד (ד"ה בשלשה) מביא שכך הוא שיטת הרב ר' שמואל החסיד והרב ר' יצחק ב"ר שמואל, אבל הראב"ד עצמו סובר שהיה קודש, ומה שהגמ' אומרת ש'עליות לא נתקדשו' כאן אינו שייך כיון דאינו נחשב עלייה, דהטעם שעשו אותו עלייה משום שכך היו אותם המקומות עומדין, דאם לא היו נבנות עליות היה מקומו צר ואין זה נוי לעזרה, אבל כשבנו אותו בעליות אז יכלו לעשותו מקום רחב ונאה, ולכן אין לו דין של עלייה, כיון שלא נבנה עלייה בתורת עלייה אלא שרק כך התאפשר בנייתו, דבלא זה היה מקום צר ודחוק ואין זה נאה לביה"מ.

האם מותר לדבר בגנותם של משפחת אבטינס?

תלמוד בבלי מסכת יומא דף לח. "אמר רבי יוחנן בן נורי: פעם אחת מצאתי זקן אחד ומגילת סממנין בידו, אמרתי לו: מאין אתה? אמר לי: מבית אבטינס אני. ומה בידך? אמר לי: מגילת סממנין. - הראהו לי! - אמר לי: כל זמן שבית אבא היו קיימין - לא היו מוסרין אותו לכל אדם, ועכשיו - הרי הוא לך והזהר בה. :וכשבאתי וסחתי דברי לפני רבי עקיבא אמר לי: מעתה אסור לספר בגנותן של אלו. מכאן אמר בן עזאי: בשמך יקראוך, ובמקומך יושיבוך,