אנחנו, אזרחי ישראל,
בזכרנו את דברי ימי העם היהודי, רצופי הרדיפות, הגירושים, האלימות והקטל שנעשו נגדו בכל ארצות פזוריו, שהגיעו לשיא בשואה שנתחוללה אך לפני דורות אחדים, והוכיחו מעל לכל ספק כי מדינה עצמאית, חופשית וריבונית ללאום היהודי היא הפתרון היחיד לרדיפת היהודים ברחבי העולם;
ובהכרתנו בחובתנו המוסרית וההיסטורית לכונן במדינתנו זו משטר דמוקרטי המגן על חירות האדם וזכויותיו; ולקיים בה שלטון תקין, יעיל ונקי המבוסס על ריבונות האזרחים, בחירות חופשיות ואחריות בפני העם;
ובשאיפה לקיים בארצנו ארץ-ישראל חיים של שיתוף וכבוד בין העמים והדתות אשר שוכנים בה, לטובתנו שלנו ולטובתם של צאצאינו;
קובעים ומכוננים למדינת ישראל חוקה זו:
מדינת לאום
(א)
מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, בה הוא מממש את זכותו הטבעית וההיסטורית להגדרה עצמית כעם בעל מדינה חופשית וריבונית במולדתו.
(ב)
מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי.
המשטר הדמוקרטי
(א)
מדינת ישראל היא דמוקרטיה המחויבת לזכויות האדם ולחירותו.
(ב)
הריבונות במדינה נתונה בידי אזרחיה; החוקה והחוק מבטאים את רצונותיהם ומוסדות השלטון יפעלו בשמם, עבורם ולטובתם.
(ג)
השלטון במדינה יפעל מכוח החוקה והחוק ויפעיל סמכויות על פיהם בלבד.
עיר הבירה
ירושלים השלמה והמאוחדת היא עיר הבירה של המדינה, ובה מחויבים לשכון כל מוסדות השלטון הכלל-ארצי.
סמלים לאומיים
(א)
הדגל הלאומי הוא מלבן לבן, שני פסי תכלת סמוך לשוליו המאוזנים והארוכים, ומגן-דוד תכול במרכזו.
(ב)
הסמל הלאומי הוא מגן תכול בעל שוליים לבנים, במרכזו מנורת שבעת הקנים בצבע לבן, משני צדיה ענף עץ זית לבן, ומתחתיה המילה "ישראל" בצבע לבן.
(ג)
ההמנון הלאומי הוא "התקווה".
(ד)
חוק יפרט את הסמלים הלאומיים לגווניהם, מידותיהם, אופן הצגתם והכבוד הנהוג בהם.
שפה רשמית
(א)
השפה העברית היא השפה הרשמית במדינה, ובה יתנהלו דיונים וייכתבו מסמכים ברשויות השלטון הארצי והמקומי.
(ב)
חוק יסדיר אפשרות לדוברי שפות מסוימות אחרות לקבל שירותים מאת המדינה בשפתם.
לוח רשמי
לוח השנה העברי הוא לוח השנה הרשמי במדינה; כל תקופות הזמן המנויות בחוקה ובחוק יימנו לפיו.
שבות
(א)
כל יהודי שחי בגולה יש לו הזכות לשוב למולדתו ארץ-ישראל ולקבל את אזרחות המדינה.
(ב)
המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ותפעל לקיבוץ גלויות ישראל.
נוקשות
תיקון לפרק זה יתקבל ברוב של שלושה רבעים מחברי הכנסת, ובכל מקרה אין מבטלים סעיף בפרק זה.
ערך האדם
זכויות האדם והאזרח בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין.
חירות האדם
האדם בישראל הוא בן-חורין; אין מטילים עליו מגבלות או חובות אלא מכוח החוק.
שוויון בפני החוק
הכול שווים בפני ותחת החוק; אין מפלים אדם על בסיס גזעו, דתו, אמונתו, דעתו, מינו או נטייתו; אבחנה בין אנשים תהיה על בסיס כישוריהם ויכולותיהם.
הזכות לחיים ולביטחון
(א)
לכל אדם הזכות לחיים.
(ב)
לכל אדם הזכות לביטחון אישי ולשלמות גופו.
ביטול עונש המוות והענישה הגופנית
(א)
לא יוטל ולא יבוצע עונש מיתה במדינת ישראל.
(ב)
לא תוטל ולא תבוצע ענישה גופנית, ובכלל זה עינויים שתכליתם ענישה.
חירות אישית
(א)
לכל אדם הזכות לחירות אישית.
(ב)
אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת; אלא מכוח חוק ובמידה המזערית הנדרשת לשמירה על בטחון הציבור והמדינה.
(ג)
לא יהיה אדם רכושו של אדם אחר, אדם לא יהיה נתון תחת משטר עבדות.
חופש התנועה
(א)
לכל אדם הזכות לנוע בחופשיות ברשות הרבים.
(ב)
לכל אזרח ישראלי הזכות לקבוע את מקום מגוריו בכל מקום יישוב ציבורי.
(ג)
לכל אדם הנמצא בישראל הזכות לצאת ממנה.
(ד)
לכל אזרח ישראלי הנמצא מחוץ לגבולות המדינה הזכות להיכנס לישראל.
חופש העיסוק
לכל אזרח או תושב המדינה הזכות לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד.
חופש המידע
(א)
לכל אזרח המדינה הזכות לדרוש מאת מוסדותיה מידע בדבר פעילותם.
(ב)
מידע שנקבע כי מסירתו עלול לפגוע בביטחון המדינה, באינטרסים החיוניים שלה או בשלום הציבור, לא יימסר לאיש אלא באישור הממשלה.
חופש המחשבה, הדעה והמצפון
לכל אדם הזכות לחשוב כרצונו, לפתח לעצמו דעה ומצפון עצמאיים ולפעול לפיהם.
חופש הביטוי, ההפגנה והעיתונות
(א)
לכל אדם הזכות להביע את דעותיו ומחשבותיו ברבים, וכן לפרסמן בכתב, בעל-פה ובכל אמצעי אחר העומד לרשותו; וכל זאת בדרכי שלום.
(ב)
לכל אדם הזכות להפגין ולמחות בדרכי שלום בעד דעותיו.
(ג)
לכל אדם הזכות לחקור את המציאות ולפרסם דיווחים עיתונאיים בכתב, בעל-פה ובכל אמצעי אחר העומד לרשותו.
(ד)
המדינה רשאית להטיל חיסיון על עניינים מסוימים, אם נקבע בהחלטת בית המשפט החוקתי כי פרסומם ברבים עלול לפגוע בביטחון המדינה, באינטרסים החיוניים שלה או בשלום הציבור.
חופש ההתאגדות, ההתאספות וההפגנה
(א)
לכל קבוצת אזרחים הזכות להתאגד יחדיו לשם קידום והשגת מטרות לגיטימיות, באמצעים חוקיים.
(ב)
לכל קבוצת אזרחים הזכות לקיים אספה, הפגנה ותהלוכה בדרכי שלום.
חופש הדת
(א)
לכל אדם הזכות להשתייך לדת, וכן להתפלל ולבצע טקסי פולחן בלא הפרעה או ביזוי, הן בבתי תפילה והן במקומות קדושים.
(ב)
לכל אדם הזכות שלא להשתייך לדת; אין כופים על אדם להשתייך לדת, להתפלל או לבצע טקס פולחן.
חופש הנישואים
לכל זוג אנשים בגירים יש הזכות להינשא.
הזכות לקניין
לכל אדם הזכות להחזיק בקניין גשמי ורוחני, וליהנות מרווחיו ומתוצריו כל אימת שנעשו באופן חוקי.
הזכות למסחר
לכל אדם הזכות לסחור בקניינו האישי, בין תמורת תשלום ובין תמורת קניין אחר.
חופש החוזה
לכל אדם הזכות להתקשר בחוזים עם אנשים אחרים.
הזכות לכבוד אישי
לכל אדם הזכות להגנה על כבודו כבן-אנוש; אין לבזות אדם ואין להשפילו.
הזכות לשם טוב
לכל אדם הזכות להגנה מפני לשון הרע ולהגנה על שמו הטוב; אין אדם חסין בפני האמת.
הזכות לפרטיות
לכל אדם הזכות לפרטיות ולצנעת חייו.
הזכות להגנה על רשות היחיד
(א)
אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו המודעת.
(ב)
אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
הזכות לסודיות ההתקשרות
אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.
חזקת החפות
כל אדם הוא בחזקת זכאי כל עוד לא נקבעה אשמתו בידי רשות שיפוטית, על יסוד הוכחה שמעבר לספק סביר.
הזכות לגשת לבית המשפט
לכל אדם הזכות לפנות לבית משפט לשם מימוש הזכויות הנתונות לו בחוקה זו ומכוח כל דין.
הזכות להיוועצות ולייצוג משפטי
(א)
לכל אדם החופש להיות מיוצג לפי בחירתו, בכל הליך שיפוטי שהוא צד לו, ולקבל ייעוץ משפטי בכל עניין הנוגע לו.
(ב)
לאדם שידו אינה משגת לממן לעצמו ייעוץ וייצוג משפטי יינתן ייעוץ וייצוג מטעם המדינה.
הזכות להליך משפטי הוגן
(א)
לכל אדם הזכות כי הליך שיפוטי שהוא צד לו יהיה הוגן, ינוהל ללא משוא פנים, יהיה מובן ויסתיים בהחלטה מנומקת בתוך פרק זמן סביר.
(ב)
אין כופים על אדם להעיד נגד עצמו. הודאה שתושג בכפייה, בעינויים או תחת איום, לא תתקבל כעדות. אדם לא יורשע ולא ייענש, אם העדות היחידה נגדו היא הודאתו.
זכות הערעור
לבעל דין הזכות לערער על פסק-דין של רשות שיפוטית, זולת על פסק-דין של בית המשפט העליון ובית המשפט החוקתי.
אין מענישים בטרם מזהירים
(א)
אין אדם אחראי אחריות פלילית בשל מעשה או מחדל אם בשעת התרחשותם לא היו אסורים לפי חוק ברור ומפורש.
(ב)
לא יוטל על אדם עונש החמור מזה שהיה קבוע בדין בשעת ביצוע העבירה, לעבירה שביצע.
זכויותיו של מי שחירותו נשללה ממנו
לכל אדם שחירותו נשללה ממנו, במעצר או בדרך אחרת, הזכות לכל אלה:
(1)
שיודיעוהו מיד עם שלילת החירות את העילה לכך ואת זכויותיו המפורטות בסעיף זה;
(2)
שתימסר ללא דיחוי הודעה לאדם הקרוב לו;
(3)
להיפגש ללא דיחוי עם עורך-דין לפי בחירתו ולהתייעץ עמו;
(4)
להיות מובא בהקדם בפני רשות שיפוטית ולטעון בפניה בעניין שלילת חירותו;
(5)
שינהגו בו כל העת בדרך שתבטיח שמירה מרבית על גופו, כבודו וזכויותיו.
הזכות להצביע
לכל אזרח שהוא תושב המדינה והוא בן 17 שנים לפחות, הזכות להצביע בבחירות ובמשאלי עם. אין מגבילים או משעים זמנית זכות זו של אזרח המדינה, לרבות של מי שנתון במעצר או במאסר.
הזכות להתמודד בבחירות
לכל אזרח שהוא תושב המדינה במשך 10 שנים ברציפות והוא בן 21 שנים לפחות, הזכות להתמודד בבחירות לכנסת ולנשיאות.
הגבלה על זכויות
(א)
ניתן לקבוע תנאים והגבלות על הזכות לחירות אישית, חופש התנועה, חופש המידע, חופש העיתונות, חופש ההתאגדות, הזכות לפרטיות, הזכות להגנה על רשות היחיד, הזכות לסודיות ההתקשרות והזכות להיבחר.
(ב)
כל הגבלה כאמור תיעשה בחוק, מכוחו או בתקנות לשעת חירום, במידה המזערית הנדרשת, ולשם הגנה על ביטחון המדינה, האינטרסים החיוניים שלה, שלום הציבור וזכויות האדם בה.
(ג)
דבר חקיקה הקובע תנאים או הגבלות על זכויות יהיה נתון לביקורת של בית המשפט החוקתי עם קבלתו בכנסת, ולאחר מכן אחת לחמש שנים. בית המשפט החוקתי מוסמך להכריז בטלות על דבר חקיקה אם מצא כי אינו עומד בתנאים המנויים בסעיף קטן (ב). הכל לפי הוראות
סעיף 148 בחוקה זו.
נוקשות
תיקון לפרק זה יתקבל ברוב של שלושה רבעים מחברי הכנסת, ובכל מקרה אין מבטלים סעיף בפרק זה.
המעמד
נשיא המדינה הוא ראש המדינה, והוא המגן העליון על החוקה.
תקופת הכהונה
נשיא המדינה יכהן כהונה אחת בת שבע שנים.
תפקידים וסמכויות
(א)
(1)
נשיא המדינה יחתום חתימת קיום על תיקונים לחוקה ועל חוקים, לאחר שנתקבלו כנדרש, בתוך שלושה ימים מיום קבלתם לכל היותר.
(2)
נשיא המדינה רשאי שלא לחתום על חוק ולהחזירו לכנסת לדיון נוסף, אם מצא שהוא עומד בניגוד לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. התקבל חוק בקולותיהם של שני שלישים מחברי הכנסת – לא יהיה רשאי נשיא המדינה להפעיל סמכותו זו.
(ב)
נשיא המדינה יאמין ויסמיך את נציגי המדינה בחוץ לארץ, ויקבל כתבי האמנה והסמכה מאת נציגים זרים.
(ג)
נשיא המדינה ימנה בעלי תפקידים בכפוף לאישור הכנסת או הממשלה לפי העניין ובהתאם לאמור בחוקה זו ובחקיקה אחרת.
(ד)
נשיא המדינה יקבל אחת לשבוע מאת הממשלה דין וחשבון על ישיבותיה ופעילותה.
(ה)
נשיא המדינה יפקח על קיומה התקין של החוקה, ובסמכותו לפנות בכל עת לבית המשפט החוקתי לשם הפעלת סמכותו זו.
(ו)
נשיא המדינה מוסמך לחנון חייבים בדין, נאשמים ועצירים וכן להמתיק עונשם, והכל לפי שיקול דעתו.
(ז)
נשיא המדינה מוסמך להורות בצו נשיאותי על פיזור הכנסת או על קיום משאל עם; בצו כאמור יקבע נשיא המדינה תאריך לקיום האירוע האמור בהתאם להוראות חוקה זו.
(ח)
כל תפקיד או סמכות שתוענק לנשיא המדינה בחוקה זו ובחקיקה אחרת רואים אותה כאילו הוענקה לו לפי סעיף זה.
בחירת הנשיא
נשיא המדינה ייבחר בבחירות כלליות, ארציות, חשאיות ושוות.
מועד הבחירות
(א)
הבחירות לנשיאות ייערכו ביום שלישי השלישי שלפני תום כהונת הנשיא היוצא.
(ב)
נתפנה מקומו של נשיא המדינה לפני תום תקופת כהונתו - יערכו בחירות לנשיאות ביום שלישי הראשון שלאחר 21 ימים.
הליך הבחירות
(א)
לנשיא המדינה ייבחר המועמד שקיבל יותר ממחצית ממספר הקולות הכשרים.
(ב)
לא קיבל שום מועמד מספר קולות כאמור בסעיף קטן (א) - ייערכו בחירות חוזרות ביום שלישי בשבוע שלאחר הבחירות; בבחירות החוזרות יעמדו לבחירה שני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול יותר של קולות כשרים – הוא הנבחר.
(ג)
היה מועמד יחיד, אם בבחירות הראשונות ואם בבחירות החוזרות - תהיה ההצבעה בבחירות בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים שניתנו בעדו עלה על מספר הקולות הכשרים שניתנו נגדו.
(ד)
היה מספר הקולות נגדו של מועמד יחיד גדול ממספר הקולות בעדו - ייערכו בחירות חוזרות ביום שלישי בשבוע שלאחר הבחירות כאמור.
פרסום תוצאות הבחירות
תוצאות הבחירות לנשיאות יפורסמו בתוך חמישה ימים מיום הבחירות.
מועד הכניסה לתפקיד
(א)
נשיא המדינה הנבחר ייכנס לתפקידו ביום סיום כהונתו של הנשיא היוצא.
(ב)
נתפנה מקומו של נשיא המדינה לפני תום תקופת כהונתו - ייכנס לתפקידו הנשיא שייבחר תחתיו בתוך שלושה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות.
הצהרת אמונים
ביום כניסתו לתפקיד יצהיר נשיא המדינה הנבחר אמונים בפני הכנסת בזו הלשון:
"אני [שם מלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולחוקיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כנשיאה, ולהגן ולשמור על חוקתה".
ומאותה עת יכנס לתפקידו.
ייחוד הכהונה
בעת כהונתו כנשיא המדינה לא ישמש בתפקיד או במשרה אחרת.
שכר ותשלומים אחרים
שכר ותשלומים אחרים ישולמו מאוצר המדינה לנשיא המדינה, כפי שייקבע בחוק.
חסינות
(א)
נשיא המדינה לא ייתן את הדין לפני כל בית משפט או בית דין ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, אף לאחר תום תקופת כהונתו, בשל דבר הקשור במילוי תפקידו כנשיא המדינה.
(ב)
נשיא המדינה אינו חייב למסור ראיה לשום גורם על דבר שנודע לו או שנמסר לו במסגרת מילוי תפקידו כנשיא המדינה, אף לאחר שחדל לכהן כנשיא המדינה.
(ג)
לא יתנהל הליך פלילי נגד נשיא המדינה.
(ד)
הוראות בעניין סייגים או תנאים למעצר של נשיא המדינה, או לגבי פעולת חקירה כלפי נשיא המדינה בתקופת כהונתו, ייקבעו בחוק.
סיום הכהונה
כהונת נשיא המדינה תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
(1)
בהתפטרותו - מקץ 48 שעות מעת שהגיש ליושב-ראש הכנסת כתב התפטרות חתום, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן;
(2)
מטעמי בריאות נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו – ביום שבו החליטה הכנסת על כך, בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה לפחות, בהליך שייקבע בחוק;
(3)
החליטה הכנסת או ועדה מוועדותיה בהליך ומטעמים שייקבעו בחוק כי נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו – ביום ה–61 שבו מכהן ברציפות ממלא מקום במקומו, זולת אם חזר נשיא המדינה לכהן קודם לכן;
(4)
בהדחתו בידי הכנסת, בהליך המפורט ב
סעיף 74 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שהתקבלה ברוב של שני שלישים מחבריה לפחות.
(5)
במותו.
נשיא בפועל וממלא מקום
(א)
נתפנה מקומו של נשיא המדינה וכל עוד לא התחיל לכהן נשיא חדש תחתיו - יכהן יושב-ראש הכנסת כנשיא המדינה בפועל.
(ב)
נבצר מנשיא המדינה באופן זמני למלא את תפקידו - יכהן יושב-ראש הכנסת כממלא מקום נשיא המדינה מיום החלטת הכנסת בדבר הנבצרות.
(ג)
במילוי תפקידו כנשיא בפועל או כממלא מקום, לא יפעיל יושב-ראש הכנסת את סמכויות נשיא המדינה בדבר מינויו של ראש הממשלה, פיזור הכנסת וחנינת עצורים.
המעמד
הכנסת היא הרשות המחוקקת של המדינה ובית הנבחרים שלה, וכן נתונה לה הסמכות לתקן חוקה זו.
החברים
בכנסת יכהנו מאה ועשרים חברים נבחרים.
תקופת כהונת הכנסת
כהונת הכנסת תימשך ארבע שנים.
בחירת הכנסת
(א)
הכנסת תיבחר בבחירות שוות וחשאיות.
(ב)
מחצית חברי הכנסת ייבחרו בבחירות ארציות רשימתיות יחסיות; מחצית חברי הכנסת ייבחרו בבחירות אזוריות.
(ג)
הבחירות לכנסת ייערכו ביום שלישי השלישי שלפני תום כהונת הכנסת היוצאת.
הבחירות הארציות
(א)
הבחירות הארציות יהיו בין רשימות מועמדים שיוגשו על-ידי מפלגות.
(ב)
רשימה תקבל בבחירות את מספר המושבים הדומה ביחסו למספר הקולות שקיבלה.
(ג)
פרטים נוספים בעניין הבחירות הארציות, ובכללם שיטת חלוקת המושבים ייקבעו בחוק.
הבחירות האזוריות
(א)
אחת לעשר שנים יכנס נשיא המדינה ועדה לחלוקת שטח המדינה לאזורי בחירה כמספר חברי הכנסת העומדים לבחירה בבחירות האזוריות. אזורי הבחירה כאמור יכללו מספר שווה ככל הניתן של אזרחים בעלי זכות בחירה.
(ב)
לחבר הכנסת ייבחר המועמד שקיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר באזור בחירה מסוים.
(ג)
היה באזור בחירה מסוים מועמד יחיד - תהיה ההצבעה בבחירות בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים שניתנו בעדו עלה על מספר הקולות הכשרים שניתנו נגדו.
(ד)
היה מספר הקולות נגדו של מועמד יחיד גדול ממספר הקולות בעדו - ייערכו בחירות חוזרות ביום שלישי בשבוע שלאחר הבחירות כאמור.
(ה)
פרטים נוספים בעניין הבחירות האזוריות ייקבעו בחוק.
שלילת הזכות להיבחר
(א)
רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת, ולא יהיה אדם זכאי להתמודד בבחירות לכנסת או להיכלל ברשימת מועמדים לכנסת, אם יש במטרותיהם או במעשיהם של הרשימה או האדם, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:
(1)
שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
(2)
הסתה לאלימות ולגזענות;
(3)
תמיכה במאבק מזוין, של מדינה או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
(4)
מסווה לארגון פשע.
וזאת על אף האמור ב
סעיף 39 בחוקה זו.
(ב)
מועמד יצהיר הצהרה לעניין סעיף זה כפי שייקבע בחוק.
(ג)
החלטה בדבר שלילת הזכות להיבחר כאמור בסעיף קטן (א) תהיה בידי בית המשפט החוקתי.
(ד)
חייל הנמצא בשירות פעיל לא יהיה זכאי להתמודד בבחירות לכנסת או להיכלל ברשימת מועמדים לכנסת.
פרסום תוצאות הבחירות
תוצאות הבחירות לכנסת יפורסמו בתוך חמישה ימים מיום הבחירות.
תחילת כהונת הכנסת
(א)
הכנסת הנבחרת תחל לכהן ביום בו ימלאו ארבע שנים לכהונת הכנסת היוצאת.
(ב)
התפזרה או פוזרה הכנסת לפני גמר כהונתה, או החליטה להאריך את כהונתה בנסיבות מיוחדות - תחל לכהן הכנסת החדשה בתוך 14 ימים מיום הבחירות.
כינוס הכנסת
(א)
הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום תחילת כהונתה.
(ב)
הכנסת תקיים שני כנסים בשנה; האחד - בין א' בחשוון לבין א' בניסן, השני - בין א' באייר לבין א' באלול.
(ג)
יושב-ראש הכנסת יכנס את הכנסת, שלא בתקופת הכנסים של הכנסת כאמור בסעיף קטן (ב), על-פי דרישה של רבע מחברי הכנסת או על-פי דרישת הממשלה.
הצהרת אמונים
ביום תחילת כהונתו יצהיר חבר הכנסת אמונים בזו הלשון:
"אני [שם מלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולחוקיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כחבר הכנסת ולהגן באדיקות על חוקת מדינת ישראל".
ומאותה עת ייכנס לתפקידו.
יושב-ראש הכנסת
(א)
בראש הכנסת יעמוד יושב-ראש, שיהיה מבין חבריה, וינהל את עבודתה ודיוניה לפי הוראות החוקה, החוק והדינים הנהוגים בה.
(ב)
בחירת יושב-ראש הכנסת תהיה בקולות רוב חבריה, ותיעשה בישיבה הראשונה של כנסת נבחרת או בישיבה הראשונה שלאחר סיום כהונתו של יושב הראש הקודם.
(ג)
כהונת יושב-ראש הכנסת תסתיים באחת מאלה:
(1)
בסיום כהונתו כחבר הכנסת, לפי האמור ב
סעיף 93 בחוקה זו;
(2)
בהדחתו בידי הכנסת, בהחלטה שתתקבל בקולות רוב חבריה.
(ד)
הכנסת תבחר סגנים ליושב-ראש למילוי מקומו בניהול ישיבותיה, ומביניהם תמנה סגן ראשון למלא מקומו של יושב-ראש הכנסת בעת שהוא ממלא את מקומו של נשיא המדינה לפי
סעיף 55 בחוקה זו, או אם הודח מתפקידו לפי סעיף קטן (ג)(2).
ועדות הכנסת
(א)
הכנסת תקים ועדות קבועות וועדות מיוחדות לעניינים מסוימים, ותבחר את חברי הכנסת שיהיו חברים בכל ועדה.
(ב)
סמכויות הוועדות וסדרי עבודתן ייקבעו בחוק, בחקיקת משנה מכוחו או בתקנון הכנסת.
סדרי עבודת הכנסת
הכנסת תקבע את סדרי עבודתה בחוק, בחקיקת משנה מכוחו או בתקנון.
פומביות הדיון
(א)
ישיבות הכנסת וועדותיה יהיו פומביות ופתוחות לצפיית הציבור. תיעודי ישיבות הכנסת וועדותיה יפורסמו לעיון הכול.
(ב)
הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולות שני שלישים מחבריה, לדון בישיבה סגורה, וזאת אך ורק לשם דיון בעניינים ששמירתם בסוד חיונית להגנה על ביטחון המדינה; החלטה כאמור טעונה אישור בית המשפט החוקתי.
מניין ורוב לקבלת החלטות
הכנסת תדון בכל מספר חברים ותחליט בקולותיהם של רוב המשתתפים בהצבעה, אלא אם ניתנה הוראה אחרת בחוקה או בחוק. ניתן לקבוע בחוק מניין או רוב לדיון או להחלטה, ובלבד שמניין לדיון כאמור לא יעלה על רוב חברי הכנסת, והכל אם אין הוראה אחרת בחוקה זו.
נושאי משרות
הכנסת תמנה נושאי משרות בשירות המדינה, תפקח על עבודתם, ובסמכותה להדיחם.
מינוי נושאי משרה
(א)
הכנסת היא המאשרת מינוי נושאי משרות בכירות בשירות המדינה, ובכלל זה:
(1)
מבקר המדינה;
(2)
שופטים;
(3)
שגרירים;
(4)
מפקדיהם הכלליים של הצבא, המשטרה ושל גופי הביטחון של המדינה;
(5)
בעלי תפקידים אחרים ככל שייקבע בחוקה ובחוק.
(ב)
נושאי משרות זוטרות ימונו בידי הממשלה או שר משריה, כפי שייקבע בחוק. חוק כאמור לא יגביל את סמכותה של הכנסת לקבוע בהחלטה שתתקבל בקולות רוב חבריה כי מינוי נושא משרה מסוימת יהיה טעון אישורה.
(ג)
מועמד למילוי משרה בשירות המדינה יוצע לכנסת על-ידי הממשלה, לא יאוחר מ-21 ימים לפני סיום כהונת נושא המשרה היוצא, או בתוך 21 ימים מיום שנתפנה מקומו לפני גמר כהונתו.
(ד)
ועדה של הכנסת תקיים, בהקדם האפשרי, שימוע פומבי למועמד שהציעה הממשלה; ניתן מטעמי ביטחון המדינה לקיים שימוע שאינו פומבי, בהליך ובתנאים שייקבעו בחוק.
(ה)
הצבעת הכנסת על אישור מינוי המועמד כאמור תהיה מקץ שבוע מיום השימוע כאמור בסעיף קטן (ד).
(ו)
מינוי נושאי המשרות הבכירות שנמנו בסעיף קטן (א) טעון אישור בקולותיהם של רוב חברי הכנסת.
הדחת נושאי משרות
(א)
הכנסת מוסמכת להדיח נושאי משרות ובעלי תפקידים בשירות המדינה, ובכלל זה נשיא המדינה, מבקר המדינה, שופט, שר וחבר הכנסת; וזאת בגין אחד מאלה:
(1)
בגידה במדינה;
(2)
מתן או לקיחה של שוחד;
(3)
ביצוע פשעים חמורים אחרים.
(ב)
בקשה לפתיחת הליך הדחה תוגש ליושב-ראש הכנסת על-ידי הממשלה או על-ידי שליש מחברי הכנסת לפחות. בקשה כאמור תהיה מנומקת ומגובה בראיות.
(ג)
ועדה מיוחדת שימנה יושב-ראש הכנסת תדון בפתיחת הליך ההדחה, לא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום הגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ב); דיון כאמור יהיה בנוכחותו של מי שבעניינו מתנהל ההליך או של נציג מטעמו, ובמהלכו תינתן לו הזכות להשמיע את טענותיו בפני הוועדה. מצאה הוועדה כי יש מקום לפתוח בהליך הדחה - תנסח סעיפי הדחה, תאשר אותם ותגיש אותם ליושב-ראש הכנסת.
(ד)
מקץ 21 ימים מיום הגשת סעיפי ההדחה תקיים הכנסת דיון בהם, ובסיומו תצביע על כל אחד מהם בנפרד. התקבל לפחות אחד מן הסעיפים ברוב של שני שלישים מחברי הכנסת לפחות - יסיים נושא המשרה את תפקידו החל מאותו הרגע.
(ה)
סדרי הדיונים בוועדה ובמליאה כאמור ייקבעו בחוק, בחקיקת משנה מכוחו או בתקנון.
ועדות חקירה
(א)
הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה לפחות, להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקירת נושא מסוים בעל עניין ציבורי מיוחד; ועדה כאמור תורכב מחמישה שופטים והרכבה ייקבע על-ידי נשיא בית המשפט החוקתי, והיא תגיש דין וחשבון לנשיא המדינה.
(ב)
הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה לפחות, להקים מבין חבריה ועדת חקירה פנימית לחקירת נושא מסוים בעל עניין ציבורי מיוחד; הרכב הוועדה כאמור ייקבע על-ידי יושב-ראש הכנסת, והיא תגיש דין וחשבון ליושב-ראש הכנסת.
(ג)
הוראות בדבר חובת התייצבותו של אדם בפני ועדת חקירה ובדבר חובת מסירת מידע לוועדה ייקבעו בחוק.
מסירת מידע
הממשלה, רשות מקומית, תאגיד שהוקם בחוק וגוף הממלא תפקיד ציבורי שנקבע בחוק ימסרו לכנסת ולוועדותיה מידע ויסייעו להן במילוי תפקידן; הוראות בעניין סדרי מסירת המידע, הדיון והעיון שבו לשם שמירה על סודיות מידע כשהדבר נדרש להגן על ביטחון המדינה ייקבעו בחוק.
צו התייצבות
יושב-ראש הכנסת רשאי להוציא צו המחייב אזרח להתייצב בפני הכנסת או בפני ועדה מוועדותיה; אין בכוחו של צו כאמור לחייב את נשיא המדינה, מבקר המדינה או שופט להתייצב בפני הכנסת.
חסינות
(א)
חבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, אף לאחר תום תקופת כהונתו, בשל הצבעה, הבעת דעה או מעשה, שנעשו במילוי תפקידו כחבר הכנסת, בכנסת או מחוצה לה.
(ב)
חבר הכנסת אינו חייב למסור ראיה לשום גורם שנודעה או שנמסרה לו במסגרת תפקידו כחבר הכנסת, אף לאחר שחדל לכהן כחבר הכנסת.
(ג)
הוראות בעניין סייגים או תנאים להעמדה לדין פלילי, או למעצר של חבר הכנסת, או לגבי פעולת חקירה כלפי חבר הכנסת בתקופת כהונתו ייקבעו בחוק.
(ד)
בנייני הכנסת ייהנו מחסינות ומאבטחה, והכנסת רשאית להקים בחוק גוף לשמירה עליהם.
שכר ותשלומים אחרים
לחברי הכנסת ישולמו מאוצר המדינה, שכר ותשלומים אחרים, כפי שייקבע בחוק; נקבע בחוק שהכנסת או ועדה מוועדותיה תחליט בעניין כאמור, תחול החלטה שיש בה שינוי ושנוגעת לחברי הכנסת בלבד, על חברי הכנסת שייבחרו לכנסת הבאה ואילך.
חוקים
חוקים יחוקקו על-ידי הכנסת מתוקף סמכותה כרשות המחוקקת.
עליונות החוקה ועדיפות החוק
(א)
חוק לא יסתור הוראה של חוקה זו.
(ב)
חקיקת משנה לא תסתור הוראה של חוקה זו או של חוק.
הצעת חוק
(א)
הצעת חוק תוגש לכנסת על-ידי חבר הכנסת, ועדה של הכנסת או הממשלה, כפי שייקבע בחוק או בתקנון הכנסת, וניתן לקבוע בהם הגבלות על הגשה של הצעות חוק.
(ב)
הצעת חוק של הממשלה או של ועדה של הכנסת או הצעת חוק של חבר הכנסת שאושרה במליאת הכנסת או בוועדה של הכנסת תפורסם בעיתון רשמי ותונח על שולחן הכנסת.
שלבי החקיקה
חוק יתקבל בכנסת בשלוש קריאות, בקולותיהם של רוב חברי הכנסת שהצביעו והנמנעים לא יבואו במניין, זולת אם נקבעה הוראה אחרת בחוקה. נקבע בחוקה כי חוק יתקבל ברוב מיוחד, יידרש הרוב המיוחד בכל אחת משלוש הקריאות במליאת הכנסת.
תוקפו של חוק חורג
חוק אשר עומד בסתירה להוראה מהוראות חוקה זו יעמוד בתוקפו אם קבעה כן הכנסת במפורש באותו החוק ולאחר שיבחן אותו בית המשפט החוקתי לפי האמור בסעיף 148 בחוקה זו. החוק האמור יעמוד אחת לחמש שנים לבחינה נוספת של בית המשפט החוקתי.
נוסח משולב
הדרכים לקביעת נוסח חדש בעברית של חוקים או פקודות שהיו קיימים טרם הקמת המדינה ולקביעת נוסח משולב של חוקים תיקבענה בחוק.
חקיקת משנה
(א)
חקיקת משנה היא הוראה הניתנת מכוח חוק, והיא בת פועל תחיקתי.
(ב)
חוק יכול שיסמיך את הממשלה, חבר הממשלה, רשות מרשויות השלטון, גוף או רשות שהוקמו בדין, או נושא משרה או ממלא תפקיד בהם, לחוקק חקיקת משנה בדרך של תקנות, כללים, צווים או הוראות בשם אחר שהן בנות פועל תחיקתי, לשם ביצוע החוק או לעניין אחר שנקבע במפורש בהסמכה שבחוק.
(ג)
מי שהוסמך לחוקק חקיקת משנה רשאי לקבוע בה, כי דינו של המפר הוראה מהוראותיה הוא קנס שלא יעלה על הסכום שנקבע לכך בחוק, ורשאי הוא, אם הוסמך לכך במפורש בחוק, לקבוע בה עונש מאסר שלא יעלה על שישה חודשים.
פיקוח על חקיקת משנה
(א)
הכנסת תפקח על חקיקת משנה כפי שייקבע בחוק.
(ב)
חקיקת משנה אשר קבועה בה עבירה, יסוד מיסודותיה של עבירה, עונש מאסר בגין עבירה, או שדין הפרתה הוא עונש מאסר, לא תיכנס לתוקף אלא אם כן אושרה טרם פרסומה, על-ידי ועדה של הכנסת.
(ג)
חקיקת משנה שעניינה מסים, אגרות, מלוות חובה ותשלומי חובה אחרים טעונה אישור מראש או בתוך התקופה הקבועה לכך בחוק, בהחלטה של הכנסת או של ועדה מוועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך.
סדרי הגשה ודיון
הוראות בדבר סדרי ההגשה של הצעות חוק וסדרי הדיון בהן, ככל שלא נקבעו בחוקה זו, ייקבעו בחוק, בחקיקת משנה או בתקנון הכנסת.
פרסום
(א)
חוקים וחקיקת משנה יפורסמו בעיתון רשמי, ואולם ניתן לקבוע בחוק כי בנסיבות חריגות המצדיקות זאת תפורסם חקיקת משנה ותובא לידיעת הציבור בדרך אחרת. הוראות בדבר פרסומן של הצעות לחקיקת משנה או הבאתן לידיעת הציבור, ייקבעו בחוק.
(ב)
נוסחם של חוקים וחקיקת משנה כפי שפורסם בעיתון הרשמי הוא הנוסח המחייב.
(ג)
הוראות בדבר סדרי הפרסום ותיקוני טעויות ייקבעו בחוק.
תחילה של חקיקה
תחילתם של חוק וחקיקת משנה היא ביום פרסומם בעיתון הרשמי, זולת אם נקבעה בהם הוראה אחרת.
פיזור הכנסת לפני גמר כהונתה
(א)
הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה, להתפזר לפני גמר כהונתה ולהקדים את הבחירות לכנסת הבאה.
(ב)
נשיא המדינה רשאי לפזר בצו את הכנסת לפני גמר כהונתה.
(ג)
לא אישרה הכנסת תקציב למדינה לשנה האזרחית הבאה, תפוזר הכנסת ביום הראשון של השנה האזרחית האמורה.
(ד)
התפזרה הכנסת לפי החלטתה או עקב אי-קבלת תקציב, או שפוזרה בצו של נשיא המדינה, יתקיימו הבחירות לכנסת הבאה ביום שלישי הראשון שלאחר 28 ימים מיום פיזור הכנסת.
הארכת כהונת הכנסת
הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה, להאריך את כהונתה בנסיבות מיוחדות, וזאת לתקופה שלא תעלה על שנה; החלטת הכנסת כאמור טעונה אישור בית המשפט החוקתי.
סיום כהונת חבר הכנסת
כהונתו של חבר הכנסת תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
(1)
לא הצהיר את הצהרת האמונים הקבועה בפרק זה - בישיבה השנייה שבה נקרא להצהיר ושלא נבצר ממנו לעשות כן;
(2)
בהתפטרותו - מקץ 48 שעות מעת שהגיש ליושב-ראש הכנסת כתב התפטרות חתום, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן;
(3)
בהיבחרותו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלכהן בכנסת – ביום שבו נבחר או התמנה;
(4)
מטעמי בריאות נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו – ביום שבו החליטה הכנסת על כך, בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה לפחות, בהליך שייקבע בחוק;
(5)
בהדחתו בידי הכנסת, בהליך המפורט ב
סעיף 74 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שהתקבלה ברוב של שני שלישים מחבריה לפחות;
(6)
בהרשעתו בפסק דין סופי בעבירה חמורה - ביום בו נעשה פסק הדין סופי;
(7)
במותו.
תוצאות סיום כהונת חבר הכנסת
(א)
נתפנה מקומו של חבר הכנסת שנבחר בבחירות ארציות - יבוא במקומו, מתוך רשימת המועמדים שכללה את שמו, המועמד ששמו נקוב ראשון אחרי שמו של אחרון הנבחרים.
(ב)
נתפנה מקומו של חבר הכנסת שנבחר בבחירות אזוריות - ייערכו בחירות מיוחדות באזור בו נבחר ביום שלישי הראשון שלאחר 28 ימים מיום שנתפנה מקומו.
רציפות הכנסת
(א)
כנסת תמשיך לכהן עד להשבעתה של הכנסת הנבחרת.
(ב)
חוק שתוקפו אמור היה לפוג בחודש האחרון לכהונת הכנסת היוצאת, או בחודשיים הראשונים לכהונת הכנסת הנכנסת - יוארך תוקפו עד לתום החודשיים האמורים.
המעמד
הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה.
אמון ואחריות
(א)
הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת.
(ב)
הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת; שר אחראי בפני ראש הממשלה לתפקידים עליהם הוא ממונה.
הרכב הממשלה
(א)
הממשלה מורכבת מראש הממשלה ומשרים אחרים.
(ב)
ראש הממשלה יהיה מבין חברי הכנסת, שר אחר יכול שיהיה שלא מבין חברי הכנסת.
(ג)
שר יהיה ממונה על משרד.
(ד)
אחד השרים שהוא חבר הכנסת יכהן כסגן ראש הממשלה.
משרדי הממשלה
הממשלה תכלול, לכל הפחות, שרים הממונים על המשרדים הבאים להלן:
(1)
משרד לענייני ביטחון המדינה;
(2)
משרד לענייני יחסי החוץ של המדינה;
(3)
משרד לניהול כספי המדינה;
(4)
משרד לענייני הפנים של המדינה.
כשירות
כשיר להתמנות לשר אזרח המדינה שהוא תושב ישראל, והוא כשיר להיבחר לכנסת.
מינוי
ראש הממשלה והשרים יתמנו בידי נשיא המדינה, באישור הכנסת בקולות רוב חבריה.
מינוי ראש הממשלה
(א)
משנסתיימה כהונת הממשלה או משהושבעה כנסת חדשה, יציע נשיא המדינה לכנסת בתוך שבעה ימים את אחד מחבריה כמועמד לראש הממשלה. נשיא המדינה רשאי להיוועץ בסיעות הכנסת בטרם יציע מועמד לראש הממשלה.
(ב)
מקץ 21 ימים מיום שהציע הנשיא מועמד לראש הממשלה, תתכנס הכנסת להצבעה על הצעת הנשיא; המועמד כאמור יהיה לראש הממשלה אם יצביעו בעדו רוב חברי הכנסת.
(ג)
לא הצביעו רוב חברי הכנסת בעד המועמד המוצע - רשאית הכנסת, בתוך תקופה של 14 ימים, לבחור בקולות רוב חבריה חבר כנסת אחר לראש הממשלה, והוא ימונה בידי הנשיא לראש הממשלה בתוך שלושה ימים לכל היותר.
(ד)
לא נבחר ראש ממשלה בתקופה האמורה - תקיים הכנסת בחירות מיוחדות לראשות הממשלה, ובהן חבר הכנסת שיקבל את מספר הקולות הגבוה ביותר הוא הנבחר, גם אם לא הצביעו בעבורו רוב חברי הכנסת.
(ה)
נבחר מועמד בקולותיהם של רוב חברי הכנסת - ימנה אותו הנשיא לראש הממשלה בתוך שלושה ימים לכל היותר; נבחר מועמד שלא בקולותיהם של רוב חברי הכנסת - ימנה אותו הנשיא לראש הממשלה בתוך שלושה ימים לכל היותר, או שיפרסם צו לפיזור הכנסת.
מינוי שר
שר יתמנה בידי נשיא המדינה, לפי בקשת ראש הממשלה ובאישור הכנסת ברוב חבריה.
הצהרת אמונים
משהתמנה ראש הממשלה או שר בידי נשיא המדינה, ואישרה הכנסת את המינוי כאמור בסעיף 102 או סעיף 103 בחוקה זו לפי העניין, יצהיר ראש הממשלה או השר הנכנס אמונים בפני הכנסת בזו הלשון:
"אני [שם מלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולחוקיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי [כראש הממשלה / כשר בממשלה]; לקיים את החלטות הכנסת ולהגן על חוקת מדינת ישראל"
ומאותה עת ייכנס לתפקידו.
סגן ראש הממשלה
(א)
אחד מבין שרי הממשלה שהוא חבר הכנסת יכהן גם כסגן ראש הממשלה, על-פי מינוי ראש הממשלה ובאישור הכנסת בקולות רוב חבריה.
(ב)
נעדר ראש הממשלה מן הארץ - יזמן סגנו את ישיבות הממשלה וינהל אותן, וכן ימלא את מקומו של ראש הממשלה בעניינים נוספים כפי שיקבע ראש הממשלה.
(ג)
נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו - ימלא את מקומו סגן ראש הממשלה.
סגן שר
(א)
שר רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הכנסת, למנות לו סגן שר אחד שיהיה מבין חברי הכנסת; הוראות בעניין תפקידיו וסמכויותיו של סגן שר במשרד שנתמנה לו ייקבעו בחוק.
(ב)
משאישרה הכנסת את מינויו, יצהיר סגן השר הנכנס בפני הכנסת אמונים בזו הלשון:
"אני [שם מלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולחוקיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כסגן שר; לקיים את החלטות הכנסת ולהגן על חוקת מדינת ישראל"
ומאותה עת ייכנס לתפקידו.
תפקידים וסמכויות
(א)
אלו הם תפקידי הממשלה:
(1)
לשמור על ביטחון המדינה ועל הסדר הציבורי בה באמצעות הקמה וניהול של כוחות מזויינים, כוחות שיטור, שירותים חשאיים וגופי ביטחון אחרים כפי שייקבע בחוק;
(2)
לנהל את יחסי החוץ של המדינה באמצעות שגרירים ונציגים אחרים כפי שייקבע בחוק;
(3)
לנהל את ענייני הכספים של המדינה באמצעות תקציב המדינה, לפי האמור ב
סימן ד' של פרק זה;
(4)
לנהל את ענייני הפנים של המדינה באמצעות סוכנויות, רשויות ותאגידים ממשלתיים שיוקמו בחוק;
(5)
לאכוף חקיקה ופסקי-דין באמצעות הקמה וניהול של מערכת תביעה מטעם המדינה, בתי מאסר ובתי מעצר.
(ב)
אלו הן סמכויות הממשלה:
(1)
להכריז מלחמה על מדינות ועל ישויות מדיניות אחרות, באישור הכנסת בקולות רוב חבריה;
(2)
ליזום פעולות צבאיות שאינן בגדר הכרזת מלחמה;
(3)
לכונן אמנות עם מדינות אחרות ועם גופים וארגונים בין-לאומיים, בכפוף לאישור הכנסת כאמור ב
פרק ט' בחוקה זו;
(4)
להציע ולהוציא לפועל את תקציב המדינה, בכפוף להוראות
סימן ד' של פרק זה;
(5)
להנפיק שטרות, מטבעות ובולי דואר, לפי חוק;
(6)
לנהל רישום של אזרחי המדינה ולהנפיק עבורם תעודות מזהות, בהליכים ובתנאים שייקבעו בחוק;
(7)
להקים מערכות תחבורה, בריאות, חינוך ורווחה, הכל לפי חוק.
(ג)
כל תפקיד או סמכות שתוענק לממשלה בחוקה זו ובחקיקה אחרת, רואים אותה כאילו הוענקה לה לפי סעיף זה.
(ד)
הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת.
תפקוד הממשלה
(א)
הממשלה רשאית, באישור הכנסת, לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים, למעט תפקיד ראש הממשלה.
(ב)
הממשלה רשאית, באישור הכנסת, להעביר סמכות הנתונה על-פי חוק לשר אחד, או חובה המוטלת עליו על-פי חוק, כולה או מקצתה, לשר אחר.
(ג)
הקמת משרדי ממשלה וביטולם, וכן העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד יהיו בחוק.
(ד)
הממשלה רשאית למנות ועדות שרים קבועות, זמניות או לעניינים מסוימים; מונתה ועדה - רשאית הממשלה לפעול באמצעותה.
נטילת סמכויות
שר הממונה על ביצועו של חוק רשאי ליטול לעצמו כל סמכות, למעט סמכות בעלת אופי שיפוטי, הנתונה על-פי אותו חוק לעובד המדינה, אם אין כוונה אחרת משתמעת מן החוק; השר רשאי לעשות כאמור לעניין מסוים או לתקופה מסוימת.
סודיות
ראש הממשלה רשאי, באישור בית המשפט החוקתי, להטיל חיסיון על ישיבה של הממשלה או של ועדה מטעמה, שעניינה ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, ולאסור בזאת על פרסום תוכנה.
תקנות
(א)
שר הממונה על ביצועו של חוק מוסמך להתקין תקנות לביצועו.
(ב)
חוק יכול שיסמיך את ראש הממשלה או שר להתקין תקנות בעניין שנקבע בהסמכה.
סדרי עבודת הממשלה
הממשלה תקבע את סדרי עבודתה בחוק, בחקיקת משנה מכוחו או בתקנון.
שכר ותשלומים אחרים
שכר ותשלומים אחרים ישולמו מאוצר המדינה לשר, כפי שייקבע בחוק.
תשלומי חובה
(א)
מסים לא יוטלו או יבוטלו אלא בחוק שנועד לעניין זה בלבד; אגרות, מלוות חובה ותשלומי חובה אחרים יכול שיוטלו או יבוטלו גם בחקיקת משנה מכוח הסמכה מפורשת בחוק שנועדה לעניין זה בלבד.
(ב)
שיעוריהם של מסים, אגרות, מלוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא ישונו אלא בחוק או בחקיקת משנה מכוח הסמכה מפורשת בחוק שנועדו לעניין זה בלבד.
נכסי המדינה
עסקאות בנכסי המדינה, רכישת זכויות וקבלת התחייבויות בשם המדינה ייעשו בידי מי שהוסמך לכך בחוק ועל-פיו בלבד.
תקציב המדינה
(א)
תקציב המדינה ייקבע בחוק, לשנה אחת או לשנתיים, ויביא את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות.
(ב)
הממשלה תניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב במועד שקבעה הכנסת או ועדה מוועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך, אך לא יאוחר מתשעים ימים לפני תחילת השנה האזרחית הבאה.
(ג)
הצעת חוק התקציב תהיה מפורטת; ואולם סעיפים בחוק התקציב שיש בפרסומם משום פגיעה בביטחון המדינה יוגשו לוועדה של הכנסת שתאשר אותם בנפרד ותניח אותם על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. על אף האמור ב
סעיף 82 וב
סעיף 89 בחוקה זו, לא תפורסם בעיתון רשמי ולא תונח על שולחן הכנסת ההצעה המפורטת כאמור בסעיף קטן זה, אלא ההצעה לסכומים המוקצבים לסעיפים החסויים כאמור. פרטים לעניין זה ייקבעו בחוק.
(ד)
להצעת חוק התקציב יצורף אומדן המקורות למימונו.
(ה)
הכנסת תאשר את חוק תקציב המדינה לשנה האזרחית הקרובה לא יאוחר מן היום האחרון בשנה האזרחית היוצאת, או עד 60 ימים מיום מינויו של ראש ממשלה חדש, לפי המאוחר מביניהם.
אי-קבלת תקציב
(א)
לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של של השנה האזרחית החדשה - רשאים הממשלה, הכנסת, נשיא המדינה ומבקר המדינה להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מסך כל ההוצאות שהיו מותרות להוצאה בשנה האזרחית הקודמת, לפי כל דין.
(ב)
כספים לפי סעיף קטן (א) ייועדו קודם כל לקיום התחייבויות מכוח חוק, חוזים ואמנות; ביתרה יהיה שימוש רק להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בתקציב השנתי הקודם.
סיום כהונת חבר הממשלה
(א)
כהונת ראש הממשלה, שר וסגן שר, תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
(1)
בהתפטרותו - מקץ 48 שעות מעת שהגיש לנשיא המדינה כתב התפטרות חתום, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן;
(2)
מטעמי בריאות נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו – ביום שבו החליטה הכנסת על כך, בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה לפחות, בהליך שייקבע בחוק;
(3)
החליטה הכנסת, בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה לפחות, כי נבצר ממנו באופן זמני למלא את תפקידו – ביום ה–61 שבו הוא נבצר מלמלא את תפקידו, זולת אם חזר לכהן קודם לכן;
(4)
בהדחתו בידי הכנסת, בהליך המפורט ב
סעיף 74 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שהתקבלה ברוב של שני שלישים מחבריה לפחות;
(5)
בהרשעתו בפסק דין סופי בעבירה חמורה - ביום בו נעשה פסק הדין סופי;
(6)
במותו.
(ב)
חדל ראש הממשלה או סגנו מלכהן כחבר הכנסת - רואים אותו כאילו התפטר מתפקידו ביום שנפסקה כהונתו בכנסת.
(ג)
ראש הממשלה רשאי להפסיק כהונתו של שר ושל סגן שר, וכן להדיח שר מתפקידו כסגן ראש הממשלה.
תוצאות הפסקת כהונת ראש הממשלה
(א)
נפסקה כהונתו של ראש הממשלה - רואים את הממשלה כולה כאילו התפטרה ביום הפסקת כהונתו.
(ב)
נפסקה כהונתו של ראש הממשלה - יכהן סגן ראש הממשלה כראש הממשלה בפועל; ראש הממשלה בפועל ימנה לו סגן באישור הכנסת כאמור ב
סעיף 105 בחוקה זו.
הבעת אי-אמון בממשלה
(א)
הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה, להביע אי-אמון בממשלה ולהפסיק בכך את כהונתה.
(ב)
אין בכוחה של הכנסת להביע אי-אמון בממשלה שהתפטרה.
רציפות הממשלה
ממשלה שכהונתה נפסקה תמשיך לכהן עד למינויו של ראש ממשלה חדש כאמור בסעיף 102 בחוקה זו.
המעמד
בתי המשפט הם הרשות השופטת של המדינה.
בתי המשפט
(א)
אלו יהיו בתי המשפט במדינה:
(1)
בית המשפט העליון;
(2)
בית משפט מחוזי;
(3)
בית משפט השלום.
(ב)
חוק יכול שייתן סמכות שפיטה בידי בתי דין וגופים אחרים.
(ג)
לא יוקם בית משפט או בית דין למקרה מיוחד.
אי-תלות
בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין.
פומביות
בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק.
מינוי וכשירות
(א)
שופט יתמנה בידי נשיא המדינה, לפי בחירת הכנסת, בהליך הקבוע ב
סעיף 73 בחוקה זו.
(ב)
כשיר להתמנות לשופט כל אזרח ישראל שהוא תושב המדינה במשך 10 שנים לפחות.
הצהרת אמונים
משנתמנה שופט בידי נשיא המדינה, בין אם לראשונה, בין אם לכהונה בערכאה חדשה, ובין אם לכהונת נשיא בית משפט, ומשאישרה הכנסת את המינוי, יצהיר בפני נשיא המדינה אמונים בזו הלשון:
"אני [שם מלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולחוקיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי [כשופט / כנשיא בית המשפט]; לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים; לשפוט לפי החוק ובהתאם לערכי החירות והשלום ולהגן על חוקת מדינת ישראל"
ומאותה עת ייכנס לתפקידו.
ייחוד הכהונה
שופט לא יכהן במשרה, לא ימלא תפקיד ולא יעסוק בעיסוק זולת משרתו כשופט, אלא לפי חוק ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון.
שכר ותשלומים אחרים
שכר ותשלומים אחרים ישולמו מאוצר המדינה לשופטים, כפי שייקבע בחוק.
שיפוט משמעתי
(א)
שופט יהיה נתון לדין משמעתי תחת בית הדין המשמעתי.
(ב)
שופטים בבית הדין המשמעתי ימונו בידי נשיא בית המשפט העליון באישור הממשלה.
מעמד השופטים
בעניינים אלו ייקבעו בחוק הוראות באופן שיבטיח את מעמדם הבלתי תלוי של שופטים, ובתנאים המנויים להלן:
(1)
השעיה זמנית של שופט מכהונתו, לפי החלטת בית הדין המשמעתי;
(2)
העברת שופט מכהונה בבית משפט אחד לאחר, לפי החלטת הממשלה ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון;
(3)
פעולות חקירה, מעצר והעמדה לדין של שופט;
(4)
חסינות שופטים.
סיום הכהונה
כהונת שופט תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
(1)
בהגיעו לגיל 80;
(2)
בהתפטרותו - מקץ 48 שעות מעת שהגיש לנשיא המדינה כתב התפטרות חתום, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן;
(3)
בהדחתו בידי הכנסת, בהליך המפורט ב
סעיף 74 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שהתקבלה ברוב של שני שלישים מחבריה לפחות;
(4)
במותו.
שופט שפרש
חוק יכול שיקבע הוראות בדבר מינויו של שופט שפרש לתפקיד שיפוטי, לתקופה, בדרך ובתנאים שייקבעו בחוק.
בית המשפט העליון
(א)
בית המשפט העליון ידון בערעורים על פסקי דין והחלטות של בתי המשפט המחוזיים.
(ב)
בית המשפט העליון ישב גם כבית המשפט הגבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר הם אינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר. בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק ידון בית המשפט העליון בהרכב של כל שופטיו.
בתי משפט אחרים
בתי משפט מחוזיים, בתי משפט השלום ובתי משפט אחרים - הקמתם, סמכויותיהם, מקום מושבם ואזורי שיפוטם, יהיו לפי חוק.
נשיא בית משפט
בראש כל בית משפט יעמוד נשיא שייבחר על-ידי הממשלה מבין שופטיו. מינוי כאמור טעון אישור הכנסת.
ערעור
פסק-דין של בית משפט בערכאה ראשונה ניתן לערעור בזכות, למעט פסק-דין של בית המשפט העליון.
דיון נוסף
עניין שפסק בית המשפט העליון בהרכב שאינו מלא, ניתן לקיים בו דיון נוסף בבית המשפט העליון בהרכב מלא, בעילות ובדרך שייקבעו בחוק.
משפט חוזר
בעניין פלילי שנפסק בו סופית ניתן לקיים משפט חוזר, בעילות ובדרך שייקבעו בחוק.
הלכה פסוקה
(א)
הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט בערכאה נמוכה ממנו.
(ב)
הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון ובית המשפט החוקתי.
רשמים
לבית משפט יכול שיהיה רשם, בין שופט ובין שאינו שופט.
המעמד
בית המשפט החוקתי הוא המוסמך הבלעדי לפרש את החוקה, לוודא את קיומה על-ידי מוסדות השלטון, ולפסוק בדבר היחסים בין מוסדות השלטון לבין עצמם ולבין הפרט.
אי-תלות
בענייני שפיטה אין מרות על שופטי בית המשפט החוקתי, זולת מרותו של הדין.
פומביות הדיון
בית המשפט החוקתי ידון בפומבי, זולת אם יחליט אחרת, וזאת מטעמי ביטחון המדינה בלבד.
מעמד שופטי בית המשפט החוקתי
(א)
חוק המתייחס לשופטים יחול גם על שופטי בית המשפט החוקתי, אלא אם מצוין בו אחרת.
(ב)
סעיפים
128,
129,
130,
131,
132 ו-
133 בחוקה זו יחולו גם על שופטי בית המשפט החוקתי.
הרכב
(א)
בבית המשפט החוקתי יכהנו אחד עשר שופטים, והוא ידון תמיד בהרכב מלא.
(ב)
שופטי בית המשפט החוקתי יתמנו בידי נשיא המדינה, באישור הכנסת לפי ההליך המפורט ב
סעיף 73 בחוקה זו; המועמדים למילוי משרת שופטי בית המשפט החוקתי יוצעו לכנסת על-ידי רשויות השלטון בהרכב שלהלן:
(1)
חמישה שופטים מטעם הכנסת, לפי החלטת יושב-ראש הכנסת;
(2)
שלושה שופטים מטעם הממשלה, לפי החלטתה;
(3)
שלושה שופטים מטעם בתי המשפט, לפי החלטת שופטי בית המשפט העליון, שתתקבל בהצבעה חשאית.
(ג)
נתפנה מקומו של שופט בבית המשפט החוקתי – יוצע מועמד למילוי מקומו על-ידי הרשות מטעמה נבחר השופט היוצא.
(ד)
נשיא בית המשפט החוקתי ייבחר מבין השופטים שהוצעו על-ידי הכנסת.
(ה)
כשיר להתמנות לשופט בבית המשפט החוקתי מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהונת שופט, כאמור ב
סעיף 122 בחוקה זו.
הצהרת אמונים
משנתמנה שופט בבית המשפט החוקתי בידי נשיא המדינה ומשאישרה הכנסת את המינוי, יצהיר בפני נשיא המדינה אמונים בזו הלשון:
"אני [שם מלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולחוקיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי [כשופט / כנשיא בית המשפט]; להגן ולשמור בכל מאודי על זכויות האדם והאזרח, על המשטר הדמוקרטי ועל מדינת הלאום; לשפוט לפי החוק ובהתאם לערכי החירות והשלום ולהגן על חוקת מדינת ישראל"
ומאותה עת ייכנס לתפקידו.
הכרזת בטלות
(א)
בית המשפט החוקתי יבחן חוקים, חקיקת משנה, תקנות והצעות לתיקון החוקה; וכן מוסמך הוא לבחון גם פסקי-דין, לפי בקשה של רשות מרשויות השלטון או אזרח שהוא צד בו. מצא בית המשפט החוקתי כי חוק, חקיקת משנה, תקנה, הצעה לתיקון החוקה או פסק-דין עומד בסתירה להוראה מהוראות חוקה זו או לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – מוסמך הוא להכריז עליו בטלות.
(ב)
בית המשפט החוקתי מוסמך - על אף האמור בסעיף קטן (א) - להתיר לפי
סעיף 84 בחוקה זו, את קיומו של חוק הסותר הוראה בחוקה, או לאשר לפי
סעיף 183 הצעה לתיקון לחוקה אשר סותר את אחד מסעיפיה הקיימים; אם הוא רואה בכך צורך חיוני לשמירה על ביטחון המדינה, האינטרסים החיוניים שלה או על זכויות האדם בתחומה.
חוקיותן של פעולות
בית המשפט החוקתי מוסמך - לפי עתירה של רשות מרשויות השלטון או אזרח המדינה - לקבוע כי מעשה שנעשה על-ידי רשות מרשויות השלטון, רשות מקומית או תאגיד שהוקם בחוק, עומד בניגוד להוראות חוקה זו או דבר חקיקה אחר.
הכרזה על ארגון כעל בלתי חוקי
(א)
בית המשפט החוקתי מוסמך - לפי עתירת הממשלה - להכריז על ארגון, התאגדות או מפלגה כעל בלתי חוקי, אם מצא שיש בפעולות הגוף כאמור:
(1)
שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
(2)
הסתה לאלימות ולגזענות;
(3)
תמיכה במאבק מזוין, של מדינה או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
(4)
מסווה לארגון פשע.
(ב)
לבית המשפט החוקתי נתונה הסמכות למנוע מאדם או מרשימה להתמודד בבחירות לכנסת, לפי
סעיף 62 בחוקה זו.
סמכויות אחרות
כל סמכות שתוענק לבית המשפט החוקתי בחוקה זו ובחקיקה אחרת - רואים אותה כאילו הוענקה לו לפי סימן זה.
הגבלות
(1)
יחליט אך ורק על יסוד מעשה בניגוד לחוקה זו או לחקיקה אחרת, החורג מסמכות, שיש בו משוא פנים, שיש בו מטרות זרות או שנעשה תוך הפרת זכות הטיעון;
(2)
לא יוציא צווים על יסוד בחינת סבירות, מידתיות או הוגנות המעשה;
(3)
לא יוציא צווים לגבי תוקפם של מינויים, בחירתם או הדחתם של נושאי משרות בשירות המדינה; למעט על יסוד מינוי, בחירה או הדחה בניגוד לסעיפים
72,
73 ו-
74 בחוקה זו;
(4)
לא ידון בעתירה או יוציא צווים עבור אזרח חוץ לרבות לבקשת יורשיו, למעט במקרה של אזרח חוץ המבקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח שבות;
(5)
לא יוציא צווים בעניין שבו רשות מוסמכת, למעט בית משפט, החליטה על שחרורו של אדם ממעצר או ממאסר.
המהות
ביקורת המדינה נתונה בידי מבקר המדינה.
תקופת הכהונה
מבקר המדינה יכהן כהונה אחת בת שבע שנים.
אי-תלות
במילוי תפקידו יהיה מבקר המדינה אחראי בפני נשיא המדינה בלבד.
תפקידים וסמכויות
(א)
מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק, הנכסים, הכספים, ההתחייבויות והמנהל של המדינה, של משרדי הממשלה, של כל מפעל, מוסד, או תאגיד של המדינה, של הרשויות המקומיות בה ושל גופים או מוסדות אחרים שהועמדו על-פי חוק לביקורתו של מבקר המדינה.
(ב)
מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים, וכל עניין אחר שיראה בו צורך.
(ג)
מבקר המדינה יכהן גם כנציב תלונות הציבור ויברר תלונות מאת הציבור על גופים ואנשים כפי שייקבע בחוק.
מינוי המבקר
מבקר המדינה יתמנה בידי נשיא המדינה, לפי בחירת הכנסת ובהליך המפורט בסעיף 73 בחוקה זו.
כשירות
כשיר לכהונת מבקר המדינה אזרח ישראל שהוא תושב המדינה במשך 10 שנים לפחות.
מועד הכניסה לתפקיד
(א)
המבקר הנבחר ייכנס לתפקידו ביום סיום כהונתו של המבקר היוצא.
(ב)
נתפנה מקומו של נשיא המדינה לפני תום תקופת כהונתו - ייכנס לתפקידו המבקר שיתמנה תחתיו סמוך ככל האפשר לאישור מינויו בידי הכנסת.
הצהרת אמונים
ביום כניסתו לתפקיד יצהיר מבקר המדינה הנכנס אמונים בפני הכנסת בזו הלשון:
"אני [שם מלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולחוקיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כמבקר המדינה; לשמר את טוהר המידות, המנהל התקין והאחריות בפני האזרחים ולהגן ולשמור על חוקת המדינה"
ומאותה עת ייכנס לתפקידו.
מסירת מידע
גוף העומד לביקורתו של מבקר המדינה ימסור לו, ללא דיחוי, לפי דרישתו, כל מידע וחומר אחר שלדעת המבקר דרוש לו לצרכי הביקורת.
פרסום
מבקר המדינה יפרסם ברבים דינים וחשבונות וחוות דעת בתחום תפקידיו, בדרך ובסייגים שייקבעו בחוק.
ייחוד הכהונה
לא יכהן מבקר המדינה במשרה, לא ימלא תפקיד ולא יעסוק בעיסוק, זולת משרתו המבקר המדינה.
שכר ותשלומים אחרים
למבקר המדינה ישולמו מאותר המדינה שכר ותשלומים אחרים, כפי שייקבע בחוק.
ביקורת
מבקר המדינה, נציגיו, משרדו, פעולותיו ורשמיו יהיו נתונים לביקורת הכנסת.
סיום כהונת המבקר
(א)
כהונת מבקר המדינה תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
(1)
בהתפטרותו - מקץ 48 שעות מעת שהגיש לנשיא המדינה כתב התפטרות חתום, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן;
(2)
מטעמי בריאות נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו – ביום שבו החליטה הכנסת על כך, בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה לפחות, בהליך שייקבע בחוק;
(3)
החליטה הכנסת או ועדה מוועדותיה בהליך ומטעמים שייקבעו בחוק כי נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו – ביום ה–61 שבו מכהן ברציפות ממלא מקום במקומו, זולת אם חזר מבקר המדינה לכהן קודם לכן;
(4)
בהדחתו בידי הכנסת, בהליך המפורט ב
סעיף 74 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שהתקבלה ברוב של שני שלישים מחבריה לפחות.
(5)
במותו.
(ב)
נתפנה מקומו של נשיא המדינה לפני תום תקופת כהונתו - ימונה מבקר חדש בתוך עשרים ואחד ימים.
מילוי מקום
נבצר ממבקר המדינה מלכהן בתפקידו באופן זמני, ימונה לו על-ידי נשיא המדינה ממלא מקום באופן ולתקופה שייקבעו בחוק.
סמכות
הסמכות לחתום בשם המדינה על אמנה נתונה בידי הממשלה.
מהי אמנה
אמנה היא הסכם או התחייבות בין-לאומיים, שנערכו בכתב, הכפופים למשפט הבין-לאומי, יהא כינויים אשר יהא, בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ או ארגון בין-מדינתי, או בין מדינת ישראל לבין גורם חוץ אחר כפי שייקבע בחוק.
עליונות החוקה
לא תיחתם ולא תאושר אמנה הסותרת חוקה זו.
אישור
(א)
אמנה שהיא אחת מאלה לא תיחתם בידי הממשלה ולא תחייב את מדינת ישראל, אלא לאחר שאושרה על-ידי הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה:
(1)
היא קובעת או משנה את גבולות המדינה, ואזי תהיה טעונה אישור במשאל עם;
(2)
היא אמנה רב-צדדית שעיקרה זכויות האדם;
(3)
יש בה עניין ביטחוני מיוחד או שהיא מאפשרת הכנסת כוח צבאי זר לתוך תחומי המדינה;
(4)
יש בה עניין כלכלי מיוחד;
(5)
יישומה מחייב חקיקה של הכנסת;
(5)
יש בה הצטרפות של המדינה לארגון בין-מדינתי או בין-לאומי, או הכפפה של המדינה לסמכות שיפוט זרה או בין-לאומית.
(ב)
אמנה שתאושר על-ידי הממשלה תועבר לבית המשפט החוקתי לבדיקה בדבר התאמתה לאחד התנאים המנויים בסעיף קטן (א).
(ג)
חוק יקבע הוראות בעניין אישור אמנה בידי ועדה של הכנסת או חלק ממנה לשם שמירה על ביטחון המדינה או כדי למנוע פגיעה ביחסי החוץ או בקשרי מסחר בין-לאומיים של המדינה.
(ד)
הוראות סעיף זה יחולו הן על הצטרפות לאמנה והן על פרישה ממנה.
(ה)
ניתן לקבוע בחוק סוגים נוספים של אמנות שלא יחייבו את המדינה אם לא אושרו בידי הכנסת לפני חתימה עליהן, אשרורן או קבלתן בדרך אחרת בידי הממשלה; חוק כאמור יקבע גם את דרך האישור.
(ו)
אמנות שנחתמו ואושררו לפני תחילת תוקפה של חוקה זו, ינהגו בהן כאילו נחתמו לפיה.
פרסום
אמנה שקובלה בידי המדינה תפורסם בעיתון רשמי, למעט אמנה שיש לשמרה בסוד לשם שמירה על ביטחון המדינה או כדי למנוע פגיעה ביחסי החוץ או בקשרי מסחר בין-לאומיים של המדינה; הסמכות לקבוע בדבר התאמה של אמנה לתנאים לעיל תהיה נתונה בידי בית המשפט החוקתי.
משאל עם מחייב
(א)
תיקון לחוקה, לאחר שאושר בכנסת בהליך האמור ב
פרק י"ב בחוקה זו, טעון אישור במשאל עם.
(ב)
אמנה או החלטה שאיננה בדרך של הסכם, הקובעת או משנה את גבולות המדינה תהיה, לאחר אישורה בידי הכנסת לפי
סעיף 171 בחוקה זו, טעונה אישור במשאל עם.
משאל עם לפי בקשה
(א)
אלו רשאים להגיש לנשיא המדינה בקשה לעריכת משאל עם, בעניין קבלתו של חוק שנחקק בכנסת, בעניין החלטה שקיבלה הממשלה, או בעניין דרישה עצמאית כלשהי:
(1)
רבע מחברי הכנסת;
(2)
מיליון אזרחים ישראלים.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), משאל עם לא ייערך אם הוא נוגע באחד מן הנושאים הבאים:
(1)
מיסים, מלוות ואגרות;
(2)
גיוס חיילים והחזקת כוחות מזוינים;
(3)
הכרזה על מצב צבאי או מלחמה;
(4)
קביעת השכר או תנאי העבודה של עובדי מדינה, חיילים ושאר אנשים המקבלים שכר מן המדינה;
(5)
חנינה לאסיר, עציר או כל מי שמוגבלות זכויותיו על-פי חוק.
צו לעריכת משאל עם
נוצרה עילה לקיום משאל עם לפי סעיף 173, או שהחליט נשיא המדינה לאשר בקשה שהוגשה לו לפי סעיף 174 בחוקה זו - יוציא נשיא המדינה צו לעריכת משאל עם. צו כאמור ייקבע מועד לעריכת משאל עם, שלא יאוחר מ-49 ימים מיום נתינתו.
אישור במשאל עם
עניין העומד לאישור במשאל עם יאושר אם הקולות בעדו יעלו על הקולות שכנגדו.
מסמך שאושר במשאל עם
(א)
אמנה או חקיקה שאושרה במשאל עם, לא תבוטל על-ידי הכנסת אלא לאחר שלוש שנים, זולת אם אישר זאת בית המשפט החוקתי.
(ב)
אמנה או חקיקה שאושרה במשאל עם יכולה שתבוטל במשאל עם נוסף.
הכרזה על מצב חירום
(א)
ראתה הכנסת שקיים במדינה מצב של חירום - רשאית היא, ביוזמתה או לפי הצעת הממשלה, להכריז על מצב חירום.
(ב)
תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום תיקבע בהכרזה עצמה ולא תעלה על שנה; הכנסת רשאית לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור.
(ג)
ראתה הממשלה שקיים במדינה מצב של חירום ושעקב דחיפות העניין יש להכריז על מצב חירום עוד בטרם ניתן לכנס את הכנסת - רשאית היא להכריז על מצב חירום; תוקפה של ההכרזה יפקע כעבור שבעה ימים מיום נתינתה, אם לא אושרה או בוטלה קודם לכן על-ידי הכנסת בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה; לא התכנסה הכנסת - רשאית הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור בסעיף קטן זה.
(ד)
הכרזה של הממשלה או של הכנסת על מצב חירום תפורסם בעיתון רשמי; לא ניתן לפרסם הכרזה על מצב חירום בעיתון הרשמי - תפורסם ההכרזה בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שתפורסם בעיתון הרשמי מיד כשניתן יהיה לעשות כן.
(ה)
הכנסת רשאית בכל עת לבטל הכרזה על מצב חירום; הודעה על ביטול כאמור תפורסם בעיתון רשמי.
תקנות שעת חירום
(א)
במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה, על ביטחון ובריאות הציבור ועל קיום האספקה והשירותים החיוניים במדינה; תקנות שעת חירום יונחו על שולחן הכנסת סמוך ככל הניתן לאחר התקנתן.
(ב)
ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חירום - רשאי הוא להתקינן בעצמו אן להסמיך שר להתקינן.
(ג)
תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק.
(ד)
אין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פנייה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע, להתיר פגיעה בזכות להליך הוגן, או למנוע מאזרח לממש את זכותו לבחור או להיבחר.
(ה)
לא יותקנו תקנות לשעת חירום ולא יופעלו מכוחן הסדרים, אמצעים וסמכויות, אלא במידה שמצב החירום מחייב זאת.
(ו)
תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן, זולת אם בוטלו על-ידי הכנסת בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה.
(ז)
תקנות שעת חירום ייכנסו לתוקף עם פרסומן בעיתון רשמי; לא ניתן לעשות כן - הן תפורסמנה בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שתפורסמנה בעיתון רשמי מיד כשניתן יהיה לעשות כן.
(ח)
חדל מצב החירום מלהתקיים - יוסיפו תקנות שעת חירום להתקיים לתקופת תוקפן אך לא יותר משישים ימים מיום סיום מצב החירום.
הגבלות על תקנות שעת חירום
אין בכוחן של תקנות שעת חירום:
(1)
לשנות חוקה זו, להפקיע זמנית את תוקפה או לקבוע בה תנאים.
(2)
להתיר חקיקה הפוגעת בערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
(3)
להתיר הדחתם של נשיא המדינה, חבר הכנסת, שר, שופט, מבקר המדינה, וכל בעל תפקיד אחר המוגדר בחוקה ובחוק אשר אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.
סמכות
הסמכות לתקן חוקה זו נתונה בידי הכנסת.
הצעת תיקון
(א)
אלו רשאים להגיש הצעה לתיקון חוקת המדינה:
(1)
נשיא המדינה;
(2)
שליש מחברי הכנסת;
(3)
הממשלה;
(4)
מיליון אזרחים ישראלים.
(ב)
הצעה לתיקון חוקת המדינה שהוגשה על-ידי נשיא המדינה או על-ידי הממשלה תפורסם בעיתון רשמי ותועבר לוועדה מיוחדת של הכנסת.
(ג)
הצעה לתיקון חוקת המדינה שהוגשה על-ידי שליש מחברי הכנסת או על-ידי מיליון אזרחים תובא לדיון מוקדם בכנסת בטרם תונח על שולחן הכנסת; החליטה הכנסת לאשר את ההצעה - תועבר ההצעה לוועדה מיוחדת של הכנסת.
(ד)
אושרה הצעה בוועדה המיוחדת או שדחתה הכנסת את הצעת הוועדה שלא לאשר את ההצעה - תפורסם ההצעה בעיתון רשמי בנוסח שתקבע הוועדה, ותונח על שולחן הכנסת.
שלבי תיקון החוקה
(א)
תיקון לחוקת המדינה יתקבל בכנסת בארבע קריאות.
(ב)
תיקון לחוקת המדינה יתקבל בקריאה הראשונה ובקריאה השנייה בכנסת ברוב קולות חברי הכנסת שהצביעו, והנמנעים לא יבואו במניין.
(ג)
התיקון יתקבל בקריאה השלישית בכנסת בקולותיהם של רוב חברי הכנסת לפחות.
(ד)
התיקון יתקבל בקריאה הרביעית בכנסת, בנוסח שאושר בקריאה השלישית, בקולותיהם של שני שלישים מחברי הכנסת לפחות; הקריאה הרביעית תהיה בישיבה של הכנסת שנועדה לעניין זה בלבד, שתיערך מקץ 28 ימים מיום הקריאה השלישית.
(ה)
לא יתקבל תיקון לחוקה אשר סותר את אחד מסעיפיה הקיימים; ואולם יכול תיקון, אם נכתב בו במפורש, לסתור סעיף קיים ובלבד שבית המשפט החוקתי אישר את הצעת התיקון לפני שיובא לקריאה הרביעית, בהתאם לתנאים המנויים ב
סעיף 148 בחוקה זו.
משאל עם וחתימת נשיא המדינה
(א)
תיקון לחוקת המדינה שאושר בכנסת בארבע קריאות יועמד לאישור במשאל עם, כאמור ב
פרק י' בחוקה זו, ביום שלישי הראשון שלאחר תום 21 ימים מיום אישורו בקריאה רביעית. התיקון יאושר אם מספר הקולות בעדו יעלה על מחצית ממספר בעלי זכות ההצבעה.
(ב)
אושר התיקון במשאל עם - יחתום עליו נשיא המדינה בהתאם להוראות
סעיף 44 בחוקה זו.
פרסום ותחילה
תיקון לחוקה שנתקבל כנדרש לפי פרק זה ייכנס לתוקפו מקץ שבעה ימים מיום שחתם עליו נשיא המדינה, ויפורסם בעיתון רשמי בתוך שבעה ימים לכל היותר מהמועד האמור.
נחתם ונשלם בירושלים, נתקבל בכנסת ואושר במשאל עם ביום שישי, העשרים ותשעה בתמוז, שנת חמשת אלפים שבע מאות שמונים ואחת למניין עם ישראל, שנת שבעים ושלוש לחירות ישראל.
אורי פרקש
המחבר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.