משפטי שבועות/דיני מקח וממכר/ה

בשער הה'

(איך תתקיים המכירה ואיך לא תתקיים) המכירה תהיה בטלה אם תהיה על אחד מה' טעמים.

• הא' אם יאמר לו קנה בדבר שאינו אדם כגון קנה בחמור מכירתו בטלה. אבל אם אמר לו קנה את וחמור קנה מתנה. וכן אמר רב נחמן קנה מחצה והלכה כמותו.
• הב' אם ימכור אדם למי שאינו ילוד מכירתו בלה כדאמר רבי יצחק אמר ר' יוחנן המזכה לעובר לא קנה וכן הלכה. והדין השני אם יאמר אדם חפץ זה אני מוכר אותו לזה העובר בכך וכך לכשתלד מכירתו קיימת, והרשות ביד הילד אם יחפוץ לקנות אבל הוא אין יכול לחזור בו. וכן אמר רב נחמן לכשתלד קנה והלכה כמותו.
• הג' בעל שמכר שדה לאשתו אם הדמים שנתנה לו בשדה לא היה יודען הבעל מכירתו בטלה שלא עשה זה אלא במרמה כדי להוציא הזוזין מתחת ידיה. אבל אם היה יודע שאלו הדמים שהיו ביד אשתו ושלה הרי מכירתו קיימת.
• הד' העבד שאין לו ממון זולתי אדונו אלא כל מה שיש לו של רבו הוא, אם ימכור לו אדם אין מכירתו מכירה. ואפילו אם נותן לעבד ממון במתנה על מנת שאין לרבות רשות בו קנה אותו אדונו. ואם אומר לו "על מנת שתשתחרר בו" לא קנה אותו רבו ובזה מכירתו קיימת. ונתברר לנו שאין קניי' לעבד בלא רבו אלא אם יאמר לו "הילך על מנת שתצא בהם לחירו(?)". אבל אם אמר לו "על מנת שאין לרבך רשות בהם" -- לא אמר כלום. וכך מסקנא דשמעתא.
• והה' מי שהוא אינו יכול למכור בשלו(?) ואחרים מוכרין על ידם כגון קטנים שלא הגיעו לשש שנים והשוטים ומי שאין להם דעת טובה ומי שלא בגרו -- הם אינן מוכרין ואפוטרופוסין שלהם מוכרים. וזה מפורש בשער שלישי.