משפחות סופרים/ר' אבא ה
 |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
ר' אבא ה. אמורא בבבל בדור השני והשלישי תלמיד רב הונא, ורב יהודה, ורב חייא בר אשי, ועניניו ומאמריו מלאים בשני התלמודים, אלא שבירושלמי נזכר לרוב בשם רבי בא, אבל עוד לא נתברר בן מי הוא, ואיה מקום מולדתו. והנה הרב בעל היוחסין מסופק אם הוא ר' אבא בר ממל, או בר אחא, וע' בערכם שזה לא יתכן, וכמעט לא אדע מי הביאו לידי ספק זה, והנה סבור הייתי לומר שהוא ר' אבא בנו של ר' חייא בר אבא, לפי שמצאתי בירושלמי יבמות פרק ט"ו [ה"א] רבי אבא בשם ר' חייא בר אשי וכו', אמרה ר' אבא קומי רבי חייא בר אבא, אמר ליה לא בני וכו', ופשט הלשון הזאת אומרת, דרבי אבא סתם שאומר הרבה בירושלמי בשם ר' חייא בר אשי, הוא בנו של ר' חייא בר אבא, וכן היה נראה לי לפרש לשון הבבלי במס' מו"ק [כב.] גמירי חבריה דרבי אבא בר חייא מרבי אבא ומנו רבי זירא, ואמרי לה חבריה דרבי זירא מרבי זירא ומנו רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא, ופשוט הוא ד קא משמע לן דסתם חבירו של רבי זירא הוא ר' אבא ב"ר חייא ב"א, וסתם ר' אבא הוא בנו של ר"ח ב"א וחבירו דרבי זירא, אבל מה אעשה אם רבנו גרשום מאור הגולה ורש"י בפירושם במ' חולין [נ.] שגם שם אי' ענין זה, לא כתבו כן. ודע שמצינו מאמרי רבי אבא סתם בירושלמי, שהם דברי רבה בר נחמני בבבלי[1]:
ב
תחלת עניניו של רבי אבא מצאנו רק בבבל, אבל נראה לי שתחלה למד בארץ ישראל, כמו שמצינו במס' ב"מ [קז.] אשכחינהו ר' אבא לתלמידי דרב ואמר להו מה אמר רב בהני קראי וכו' אמרו ליה הכי אמר רב וכו' אמר להו, רבי יוחנן לא אמרי הכי. והנה בשם הזה "תלמידי דרב" לא נקראו אלא בחיי רב, או במשך שבע השנים שמלך שמואל לבדו בנהרדעא, דאי לאחר פטירתו של שמואל, הרי נעשו כולם תלמידי רב הונא שישב בראש הישיבה בסורא, ולא נקראו עוד תלמידי דרב, כמו שבארנו זאת בארוכה במבוא הספר בראיות רבות ונכוחות משני התלמודים ומקבלות הגאונים, וא"כ נמצאינו למדין מזה שר' אבא היה בבבל בתחלת אלף החמשי, ועוד קודם שנעשה רב הונא לראש הישיבה, וכן מצינו לו שאמר בשם "אמרי בי רב"[2] שהוא רב המנונא[3] שהיה המפקד בבית מדרשו של רב[4] בסורא אחרי פטירתו, ויש אומרים שהוא רב הונא[5] שנקרא כן כל ימי חיי שמואל טרם שנעשה לראש ישיבה, כמו שנבאר כ"ז בע"ה בסוף ערך רב אבא בר איבו, ובערך רב הונא. ונתבאר מזה שבעת ההיא כבר היה לרבי אבא קבלות מרבי יוחנן, וכן נראה ממה שמצינו שרבי אבא אומר בשם רב כהנא[6], ובשם רב כהנא אמר רב[7], ורב כהנא עלה לא"י בחיי רב[8], וא"כ קבל ר' אבא ממנו בא"י טרם שהלך ר"א לבבל. והנה אם כי לא מצאנו לרבי אבא שהיו לו ענינים עם רבי יוחנן פה אל פה, אבל הרבה הלכות שונה מפיו של רבי יוחנן[9], ורק איזה דברים הוא אומר בשם ריש לקיש[10], אשר מזה נראה כי בימי ילדותו שקד רק בבית מדרשו של רבי יוחנן. ושם נסמך בתואר רבי[11], והלך לבבל, ושהה שם זמן רב, ושוב עלה לארץ ישראל, כמו שנבאר בזה על הסדר:
- ^ ע' ירושלמי שקלים ריש פ"ב אפי' תימר בשומר שכר וכו' והם דברי רבה בבבלי ב"מ נח. ע"ש, וע' ירושלמי יבמות פי"ב ה"א ר' אבא ר' יהודה בשם רב אם יבוא אליהו וכו' הם דברי רבה א"ר כהנא אמר רב בבבלי יבמות קב. ע"ש.
- ^ כתובות פ. וע"ש ברש"י ובירושלמי שם פ"ח ה"ח.
- ^ סנהדרין יז: ע"ש ובערכו, אבל בירושלמי כתובות פ"ח ה"ח אומר ר' אבא דבר זה בשם רב חייא בר אשי, וגם הוא היה מגדולי תלמידי רב, ע' ערכו.
- ^ ירושלמי מעשרות פ"ד ה"ה, סוכה פ"ד ה"ב, קדושין פ"א ה"ו, רב המנונא מפקד לחברייא וכו' ע"ש ובערכו.
- ^ ע' סנהדרין יז: ב"ק יט. ושם עה. ויבמות פג: ברש"י ותוס', וע' בערכו.
- ^ שבת קכה: ע"ש.
- ^ שבת לח. ע"ש.
- ^ ב"ק קיז. ע"ש ובערכו.
- ^ עירובין מו: ירושלמי שבת פ"ג ה"ז, יומא פ"א ה"א, נדרים פ"א ה"א. נזיר פ"ב ה"י, ועוד בכ"מ. בר"ר פ' מ"ד סי' כ"ג, ועוד במדרשים בכ"מ.
- ^ שבת סג. ע"ש, כתובות פד: ע"ש.
- ^ ע' ערוך ערך אביי, בתשובת הגאונים שם, ובמ"ש בזה בערך [רב] אבא בר איבו סי' ב'; ועוד בכ"מ.