משנה תרומות ד ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק ד · משנה ה | >>
המרבה בתרומה, רבי אליעזר אומר, אחד מעשרה, כתרומת מעשר.
יתר מכאן, יעשנה י תרומת מעשר למקום אחר.
רבי ישמעאל אומר, מחצה חולין ומחצה תרומה.
משנה מנוקדת
הַמַּרְבֶּה בִּתְרוּמָה,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, כִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר.
- יָתֵר מִכָּאן, יַעֲשֶׂנָּה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְמָקוֹם אַחֵר.
- רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מֶחֱצָה חֻלִּין וּמֶחֱצָה תְּרוּמָה.
- רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמְרִים: עַד שֶׁיְּשַׁיֵּר שָׁם חֻלִּין.
נוסח הרמב"ם
המרבה בתרומה -
- רבי אליעזר אומר:
- אחד מעשרה - כתרומת מעשר.
- יתר מכן - יעשנה תרומת מעשר, למקום אחר.
- רבי ישמעאל אומר:
- מחצה - חולין,
- ומחצה - תרומה.
- מחצה - חולין,
- רבי טרפון, ורבי עקיבה אומרין:
- עד שישייר שם חולין.
- רבי אליעזר אומר:
פירוש הרמב"ם
כשהוציא התרומה יותר מן השיעור הנזכר, אומר רבי אליעזר כי הוא אפילו הוציא מעשר הזרע תרומה, שהוא מותר ודינו דין התרומה, כי תרומת מעשר הוא העשור, ונקראת תרומה כמו שאמר "והרמותם ממנו תרומת ה'"(במדבר יח, כו) וגו', ואם הוציא יותר מן המעשר, יעשה אותו מותר תרומת מעשר על מעשר אחר שיש לו, ויתן הכל לכהן.
ורבי ישמעאל אומר, שהיא תרומה אפילו היתה יותר מן המעשר, עד שיוציא חצי התבואה תרומה, וזה למאמר השם יתברך "ראשית דגנך"(דברים יח, ד), דין לראשית שיהא כדגן. ואם הוציא יותר מן המחצה, אז יעשה השאר תרומת מעשר על מקום אחר. והטעם שהכריחנו לומר בזה התוספת שיעשנה תרומת מעשר על מקום אחר, ולא אמרנו יעשנה תרומה על מקום אחר, לפי שהעיקר מה שאמרתי לך "אין תורמין שלא מן המוקף".
ורבי עקיבא אומר, כי אפילו הוציא יותר מן החצי, כיון שנשאר שם חולין, למאמר השם יתעלה "מראשית" ולא כל ראשית.
והלכה כרבי עקיבא:
פירוש רבינו שמשון
אחד מעשרה. יכול להרבות תרומה גדולה אבל ריבה יותר לא קדוש בתרומה והרי היתר חולין הטבולים למעשר ומשום דלא אפשר[1] חולין מן התרומה עושה היתר תרומת מעשר כגון אם היו לו ק' סאין של טבל והפריש. מהן י"א סאין פחות מעט לתרומה גדולה הרי יש סאה יותר פחות מעט ומפריש עדיין ח' סאין ומעט יותר למעשר ראשון עם סאה המעורב בתרומה דיש כאן בין הכל ט' סאין מעשר ראשון וקורא שם תרומת מעשר למה שמעורב עם תרומה וינתן הכל לכהן ויש לו רשות לבעל הבית לתרום תרומת מעשר כדאשכחן בסוף כל הגט (דף לא.) אי נמי כשנטל רשות מן הלוי:
מחצה חולין. סבר ר' ישמעאל דיכול להרבות עד מחצה ואמרינן בירושלמי (שם) מאי טעמא ראשית דגנך (דברים, יח) דיו לראשית שיהא כדגן ראשית היא תרומה דגן היא השירים:
עד שישייר שם חולין. דקסברי רבי עקיבא ור' טרפון דלא חיישינן אלא שישאר מעט חולין שלא יעשה כל גורנו תרומה משום דבעינן ראשית ששיריה נכרים כדאמרי' בפ' בכל מערבין (דף לז:) ובראשית הגז (דף קלו:):
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אחד מעשרה - יכול להרבות ולהפריש תרומה, הואיל ואשכחן שם תרומה במקום אחר שהיא אחד מעשר. ואם רבה יותר אין שם תרומה על אותו רבוי, והוא חולין הטבולין למעשר ומדומע בתרומה, וזו היא תקנתו שיעשנו תרומת מעשר למקום אחר ויתנהו ללוי ט שיעשנו תרומת מעשר על מעשר טבל שלו והלוי יתן לו חולין כנגד אותו רבוי. והא דקאמר יעשנו תרומת מעשר למקום אחר ולא אמר יעשנו תרומה למקום אחר, לפי שאין תורמין שלא מן המוקף, אבל תרומת מעשר מפרישין אותה שלא מן המוקף:
מחצה חולין ומחצה תרומה - דסבר יכול אדם לעשות חצי כריו תרומה, דכתיב (דברים יח) ראשית דגנך, דיו לראשית שיהיה כדגן י, [ראשית היא תרומה], ודגן הוא השיריים:
עד שישייר שם חולין - לא בעינן רק שיהיו שיריה ניכרין. והלכה כר"ט ור"ע:
פירוש תוספות יום טוב
יעשנה תרומת מעשר. פי' הר"ב ויתנהו ללוי וכו'. ועוד י"ל כדפי' הר"ב במשנה ג פרק ה דדמאי דמתניתין כאבא אלעזר בן גומל דסבר דישראל רשאי לתרום תרומת מעשר ע"ש ופסק כן הרמב"ם בפ"ג מה' תרומות סי' י"ב [*ופי' יעשנה לא כולה אלא אותו המותר. וכן פירש הר"ש והרמב"ם]:
[*רבי ישמעאל אומר (כו') מחלה חולין כו'. פי' הר"ב ראשית דגנך דיו לראשית וכו'. ירושלמי והא דקאמר דיו נ"ל דכלפי ר' טרפון ור"ע אומר דיו]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ט) (על הברטנורא) עוד י"ל כדפירש הרב בפ"ה דדמאי דמתני' כאבא אליעזר בן גומל דישראל רשאי לתרום תרומת מעשר (ופירוש זה יתכן גם לנ"א והוא גירסת הר"ש ועיין ת"ח) ופירוש יעשנה לא כולה אלא אותו המותר. תוי"ט:
(י) (על הברטנורא) ירושלמי דין כלפי ר"מ ור"ע אמרו. תוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ר' אליעזר אומר אחד מעשרה כתרומת מעשר: ירוש' אתיא דר"א כב"ש דאמרו לעיל בפ"ק קדשו מדומעין דתנן בש"א תרומת עצמן בהן והוו להו הזיתים תרומה וחולין מעורבין כן ר' אליעזר אמר קדשו מדומעין פירות סאה עודפת דגם אם לא קרא שם למעשרות של הכרי מ"מ קדשה התרומה אע"ג דהיא מעורבת עם חולין הטבולין דר"א ס"ל כב"ש:
יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר: כך צ"ל במתני' אבל בפי' החכם ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל גריס [הגה"ה וה"ר יהוסף ז"ל כתב י"ס דגרסי אבל לא למקום אחר וצ"ע:] אבל לא על מקום אחר וז"ל אבל לא על מקום אחר כשיעשה אותה סאה עודפת תרומת מעשר תהי' על אותו כרי עצמו שבו ריבה לתרומה אבל לא על עשרה סאין של מעשר טבול אחרות דטעמא משום דדמי למן החיוב [הגה"ה טפי הוה ניחא אי הוה קאמר מן הפיטור על החיוב:] על הפיטור דאע"ג דריבה בתרומה וקדשה מ"מ אין טבל הזה טבול כשאר טבל בעלמא דהא כבר הפריש מן הכרי תרומה ומעשר כאחת דהא י"א נתן. ובירוש' אמרי' דר' חייא פליג אדתני רבי במתני' וטבל גמור הוא דהוי ויעשנה תרומת מעשר על מקום אחר אליבא דר' אליעזר עכ"ל ז"ל וכל המפרשים היה להם גירסא אחרת בירוש' שהביא הוא ז"ל. ולשון ה"ר יהוסף ז"ל יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר פי' שיצרפנה עם חולין אחרים דאמר אלו החולין שהן מעורבין בזו התרומה יהו מעשר עם ט' שיעורים כמותן על אלו החולין ואלו החולין המעורבין עם התרומה שעשיתי מעשר יהי' תרומת מעשר ע"כ:
בפי' ר"ע ז"ל. לפי שאין תורמין שלא מן המוקף. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל. פי' זה קשה דלמה אינו יכול להקיפו ונראה דקסבר שאסור לעשותו תרומה כיון שאינו טבול לתרומה עכ"ל ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
רבי אליעזר אומר אחד מעשרה: יוכל ליתן וכל תרומתו פטור ממעשרות:
יתר מכאן יעשנה: לאותו מותר:
תרומת מעשר: דהרי אותו מותר טבול למעשר והלוי אינו רשאי לאכלו דהרי מדומע עם התרומה. לכן יעשנו הישראל לאותו מותר תמ"ע על המעשר שחייב ליתן דגם הישראל רשאי ליתן תמ"ע. [והר"ב סתר דברי עצמו. שכתב שהישראל יעשנו תמ"ע ואחרי כך כתב שיתן לו הלוי תחתיו תולין]:
למקום אחר: המשנה תמוה למה לא יעשהו תמ"ע על מעשר שחייב מכרי זה ונ"ל ע"פ מ"ש רש"י [מנחות דל"א א'] בנתערב חיוב מועט בפטור מרובה א"א לתקנו מטבל דהו"ל כמפריש מחיוב על הפטור מדנתבטל מדאורייתא ברוב במינו רק יתקנו מדמאי דרבנן. א"כ הכא א"א שיעשה לאותו מותר לתמ"ע על מעשר שחייב מהנשאר בידו דממ"נ אם אותו מותר הוא פחות מהתרומה. א"כ נתבטל המותר ברוב מדאו' ואיך יפטור בו המעשר דאו' שחייב וא"א שיעשהו להמותר לתמ"ע כ"א על דמאי. דג"כ חיובו מד"ס. ואי המותר יותר מהת"ג. א"כ כיון שהת"ג היה עשירי' הכרי יהיה המותר נמי יותר מהתמ"ע שחייב מכרי זה. ומ"ש הר"מ והר"ב דלהכי לא יעשה להמותר לת"ג על מקום אחר. משום דת"ג צריך מוקף ג"כ קשה הרי יוכל להסמיכו לכרי טבל ואפילו נגיעה א"צ רק שיהיו סמוכין וכלעיל רפ"ב. אלא נ"ל דלהכי א"א דהרי מדאו' אין ברירה איזהו תרומה ואיזהו מותר א"כ אף שיסמיכם התרומה שהוא הפטור מפסיק ביניהם וגרע טפי מאלו היו מרוחקים בלי הפסק. דאפשר שיתקרבו וכל הראוי לבילה אין בילה מעכב בו:
רבי ישמעאל אומר מחצה חולין ומחצה תרומה: יכול לעשות דלפטר ממעשרות:
רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים עד שישייר שם חולין: דגם בנשתייר רק קצת חולין סגי:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
- ^ צ"ל איפרוש. גליון