משנה שבת ו ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק ו · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

פורפתיז על האבן ועל האגוז ועל המטבע, ובלבד שלא תפרוף לכתחילה בשבת.

משנה מנוקדת

פּוֹרֶפֶת עַל הָאֶבֶן וְעַל הָאֱגוֹז וְעַל הַמַּטְבֵּעַ,

וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּפְרֹף לְכַתְּחִלָּה בְּשַׁבָּת:

נוסח הרמב"ם

פורפת על האבן ועל האגוז ועל המטבע ובלבד שלא תפרוף כתחילה בשבת.

פירוש הרמב"ם

פורפת על האבן ועל האגוז כו': זאת הפריפה היא בשבת כי אין בה קשר אלא פריפת החוט בלבד: ואמרו ובלבד שלא תפרוף לכתחלה בשבת הוא חוזר אל המאמר האחרון והוא אמרו על המטבע לפי שאסור טלטול המטבע בשבת:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

פורפת - מחברת. תרגום קרסים, פורפין:

ובלבד שלא תפרוף לכתחלה - אמטבע לחודיה קאי, שלא תפרוף לכתחלה על המטבע מפני שאסור לטלטלו:

פירוש תוספות יום טוב

פורפת על האבן ועל האגוז. ואם תאמר והא נראה כמערמת כדלעיל במשנה ה'. וי"ל דהכא ניכר הדבר והכל יודעין דלכך צריכה וליכא שום חששא אבל בדבר שהיא נותנת בתוך פיה אינם יודעים למה היא נותנת. תוס' דלעיל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יז) (על המשנה) פורפת. וא"ת והא נראה כמערמת כדלעיל מ"ה. וי"ל דהכא הדבר ניכר והכל יודעין דלכך צריכה אבל בדבר שהיא נותנת לתוך פיה אינם יודעים למה היא נותנת. תוספ':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

פורפת וכו':    פי' ויוצאה בה בשבת. ופי' רש"י ז"ל על האבן פי' אבן שהכינו מע"ש. ובירוש' תני ר"ש ב"א גמליאל אומר ל"ש אלא מטבע ואבן הא באגוז מותר מפני שהוא מיטלטל ועי' בב"י סי' ש"א. וכ' הרמב"ם ז"ל שם פי"ט וכן לא תפרוף על המטבע לכתחלה בשבת מפני שאסור לטלטלו ואם פרפה יוצאה בו ע"כ וכתב בית יוסף שם סוף סי' ש"ג ומשמע דה"ק אם פרפה בשבת על המטבע יוצאה בו וזה ודאי חדוש הוא שחדשו הרמב"ם ז"ל ונראה שטעמו משום דמאחר שנפרף המטבע בטלית אינו מטלטלתו עוד למטבע אלא אגב הטלית ומה לי נפרף מבע"י מה ליה נפרף עכשיו אלא שבספרי הרמב"ם ז"ל החדשים כתוב מבחוץ על ואם פרפה פי' מע"ש ע"כ וכן כתבו הרב בעל הטור ז"ל שם בשמו ז"ל וז"ל וכתב הרמב"ם ז"ל אם פרפה המטבע מאתמול מותר לצאת בו ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

פורפת:    ר"ל מחברת שתי שפתי חלוקה סביב לצואר:

על האבן:    שיש בשפת א' עניבה. ובצד ב' קשור אבן קטן במטלית שיהי' כעין כפתר. ומכניסתו בהעניבה בשבת:

ועל האגוז ועל המטבע ובלבד שלא תפרוף לכתחלה בשבת:    אמטבע לחוד קאי שלא תפרפו בשבת. מדאסור לטלטלה. מיהו אף דמשמע הכא דבאינו פרוף או בפרוף ולא בטלו אגב הבגד. אסור לטלטלו. עכ"פ בירא שיגנבו מעותיו. נוהגין ללבוש מלבוש שיש בו מעות. אפי' אינן תפורים בו. ויש להקל לצורך (ט"ז ש"א ס"ק כ"ג. ומג"א שם סקמ"ה). וכ"כ מותר לישא חוץ לעירוב מעות התפורין בבגדו או מפתח שקשור דוקא בסוף חגורתו מע"ש ומחשב תכשיט אף שהוא של ברזל. דבהוא בקצה החגורה נראה כעין קרס לחגור בו (שם סי"א). והא דפורפת על אבן לכתחילה. היינו דוקא שיחדה לכך. דאז ראוי לטלטלו (רש"י ס"ה. ב'. ד"ה אתאן למטבע וסי' ש"א כ"ב):

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים