משנה שביעית ה רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) בנות שוח -
- שביעית שלהן - שניה, שהן עושות לשלש שנים.
- רבי יהודה אומר:
- הפרסיות -
- שביעית שלהן - מוצאי שביעית, שהן עושות לשתי שנים.
- הפרסיות -
- אמרו לו:
- לא אמרו - אלא בנות שוח.
(ב) הטומן את הלוף בשביעית -
- רבי מאיר אומר: לא יפחות,
- מסאתים על גובה שלשה טפחים,
- וטפח עפר על גביו.
- מסאתים על גובה שלשה טפחים,
- וחכמים אומרים: לא יפחות,
- מארבעת קבין על גובה טפח,
- וטפח עפר על גביו,
- וטומנו - במקום דריסת האדם.
- מארבעת קבין על גובה טפח,
- רבי מאיר אומר: לא יפחות,
(ג) לוף שעברה עליו שביעית -
- רבי אליעזר אומר:
- אם לקטו העניים את עליו - לקטו;
- ואם לאו - יעשה חשבון עם העניים.
- רבי יהושע אומר:
- אם לקטו העניים את עליו - לקטו;
- ואם לאו - אין לעניים עימו חשבון.
- רבי אליעזר אומר:
(ד) לוף של ערב שביעית - שנכנס לשביעית,
- וכן בצלים הקיצונים, וכן פואה של עידית -
- בית שמאי אומרים: עוקרין אותה במארופות של עץ.
- ובית הלל אומרים: בקרדומות של מתכת.
- ומודים בפואה של צלעות -
- שעוקרין אותה בקרדומות של מתכת.
- וכן בצלים הקיצונים, וכן פואה של עידית -
(ה) מאמתי, מותר אדם ליקח לו את הלוף במוצאי שביעית? -
- רבי יהודה אומר: מיד.
- וחכמים אומרים: משירבה החדש.
(ו) ואלו כלים, שאין האומן רשאי למוכרן בשביעית -
- מחרשה וכל כליה,
- העול, והמזרה, והדקר.
- אבל מוכר הוא -
- מגל יד, ומגל קציר, עגלה וכל כליה.
- מחרשה וכל כליה,
- זה הכלל -
- כל שמלאכתו מיוחדת לעבירה - אסור;
- לאיסור ולהיתר - מותר.
(ז) היוצר -
- מוכר חמש כדי שמן,
- וחמש עשרה כדי יין - שכן דרכו להביא מן ההפקר.
- ואם הביא יותר מכן - מותר.
- מוכר -
- לגוים - בארץ,
- ולישראל - בחוצה לארץ.
(ח) בית שמאי אומרים:
- לא ימכור לו - פרה חורשת בשביעית.
- ובית הלל - מתירין,
- מפני שהוא יכול לשוחטה.
- ומוכר לו -פירות,
- אפילו בשעת הזרע.
- ומשאילו - סאתו,
- ואף על פי שהוא יודע - שיש לו גורן.
- ופורט לו - מעות,
- ואף על פי שהוא יודע - שיש עימו פועלים.
- וכולן -
- בפירוש - אסורים.
(ט) משאלת אישה, לחברתה החשודה על השביעית-
- נפה, וכברה, ריחיים, ותנור.
- אבל - לא תבור,
- ולא תטחון - עימה.
- אשת חבר, משאלת לאשת עם הארץ -
- נפה, וכברה,
- ובוררת, וטוחנת, ומרקדת - עימה.
- נפה, וכברה,
- אבל משתטיל המים -
- לא תיגע אצלה - שאין מחזקין ידי עוברי עבירה.
- וכולן -
- לא אמרו - אלא מפני דרכי שלום.
- ומחזקין ידי גוים - בשביעית,
- אבל - לא ידי ישראל.
- ושואלין בשלומן - מפני דרכי שלום.
הדף הראשי של משנה שביעית ה
משנה שביעית, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב