משנה פרה ו רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) המקדש,

ונפל קידוש על ידו, או על הצד,

ואחר כך נפל על השוקת - פסול.

נפל מן השפופרת על השוקת - פסול.

נטל מן השפופרת, וכיסה או שהגיף את הדלת -

הקידוש - כשר,

והמים - פסולין.

זקפה בארץ - פסול.

לתוך ידו - כשר, מפני שאי אפשר.

(ב) היה קידוש צף על פני המים -

רבי מאיר, ורבי שמעון אומרין: נוטל - ומקדש.

וחכמים אומרין: כל שנגע במים - אין מקדשין בו.

זלף את המים, ונמצא קידוש מלמטן -

רבי מאיר, ורבי שמעון אומרין: מנגב - ומקדש.

וחכמים אומרין: כל שנגע במים - אין מקדשין בו.

(ג) המקדש בשוקת, והטפי בתוכה -

אף על פי שפיו צר כל שהוא - המים שבתוכו מקודשין.

אם היה ספוג - המים שבתוכו פסולין.

כיצד יעשה?

זולף - עד שהוא מגיע לספוג.

נגע בספוג -

אף על פי שהמים צפין על גביו כל שהן - פסולין.

(ד) נתן ידו, או רגלו, או עלי ירקות,

כדי שיעברו המים לחבית - פסולין.

עלי קנים, ועלי אגוז - כשרין.

זה הכלל -

דבר שהוא מקבל טומאה - פסול,

ודבר שאינו מקבל טומאה - כשר.

(ה) המפנה את המעיין לתוך הגת, או לתוך הגבי -

פסולין לזבים ולמצורעים, ולקדש מהן מי חטאת,

מפני שלא נתמלאו בכלי.

הדף הראשי של משנה פרה ו

משנה פרה, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב