פתיחת התפריט הראשי

משנה פאה ד ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת פאה · פרק ד · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

הקדיש קמה ופדה קמה, חייב.

עומרין ופדה עומריןיח, חייב.

קמה ופדה עומרין, פטורה, שבשעת חובתה היתה פטורה.

משנה מנוקדת

הִקְדִּישׁ קָמָה וּפָדָה קָמָה, חַיָּב.

עֳמָרִין וּפָדָה עֳמָרִין, חַיָּב.

קָמָה וּפָדָה עֳמָרִין, פְּטוּרָה, שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָהּ הָיְתָה פְּטוּרָה.

נוסח הרמב"ם

הקדיש קמה ופדה קמה חייב עומרים ופדה עומרים חייב קמה ופדה עומרים פטורה שבשעת חובתה הייתה פטורה.

פירוש הרמב"ם

כשיקדיש קמה ופדה קמה, נתחייב בפאה ובלקט. וכשיקדיש עומרים ופדה עומרים, חייב בשכחה. ואם הקדיש קמה, וקצר הגזבר ועשאם עומרים, ואחר כן פדאם, לא יתחייב בהם ואפילו בשכחה, וזה דעת החכמים, כפי מה שהקדמנו מן העקרים שיש אצלנו:

פירוש רבינו שמשון

הקדיש קמה ופדה עומרים פטורה. דמקרא דממעטינן קציר נכרי ממעטינן נמי קציר הקדש דלאו קצירך הוא ולענין שכחה הוו פליגי ר' יהודה ורבנן כי היכי דפליגי בגר:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

קמה ופדה עומרים פטורה - דמקרא דממעטינן קציר עובדי כוכבים ממעטינן נמי קציר הקדש דלאו קצירך הוא ולענין שכחה פליגי רבי יהודה ורבנן בהקדיש קמה ופדה עומרים כי היכי דפליגי בעובד כוכבים שקצר שדהו ואחר כך נתגייר:

פירוש תוספות יום טוב

עומרין ופדה עומרין חייב. בשכחה. לשון הרמב"ם:

קמה ופדה עומרין. לשון הר"ב ולענין שכחה פליגי וכו' ולשונו מועתק מפירוש הר"ש ומשמע דבבא זו בענין אחר דלאו שכחה נמי מיירי ולשון הרמב"ם לא יתחייב בהם ואפי' בשכחה וזה דעת החכמים כפי מה שהקדמנו ע"כ:

[*פטורה. וברישא תני לשון זכר והרמב"ם פרק ב' מהלכות מתנות עניים העתיק לרישא בלשון (זכר) [צ"ל נקבה] ולענין פאה ותמיהני דבפ"ד לענין לקט ובפ"ה לענין שכחה השמיטה]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יח) (על המשנה) חייב. בשכחה. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הקדיש קמה וכו':    כתב הח' הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל שמצא בכל הספרים קמה ופדה עומרים פטור ל' זכר כדרישא דקתני חייב אע"ג דבסיפא דסיפא קתני שבשעת חובתה היתה פטורה לשון נקבה. ופי' הר"ש שירילי"ו ז"ל הקדיש קמה כשהיא קמה. ופדה קמה. ופדאה כשהיא קמה. חייב. ואינו פטור מטעם הקדש דכי בא לקוצרה כבר פדאה וחייב בשלשתן:

עמרים ופדה עמרים חייב:    בשכחה דכשהקדישה כבר היו עומרים וחל עליהם חיוב שכחה וכיון דחל בהו תו לא פקע מנייהו חיובייהו:

קמה ופדה עמרים:    כשהקדישה היתה קמה וקצר ועמר בעודה קדושה ופדאה אח"כ הלכך לא פאה ולא שכחה חלו [דהואיל] וכבר נקצרה ונעשית עמרים לא חל עליהם שום מצוה דכי קצר דהוי זמן חיובא הקדש הוה וכתיב קצירך למעט הקדש עכ"ל ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

הקדיש קמה ופדה קמה:    בעודה קמה:

עומרין ופדה עומרין חייב:    בשכחה:

קמה ופדה עומרין פטורה:    מפאה משום דבשעת הקציר של הקדש היה ולא קרינן ביה קצירך. ובשכחה פליגי חכמים ור"י כמ"ו בגר:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים