משנה פאה ב רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) ואלו מפסיקין לפאה -

הנחל, והשלולית,
ודרך היחיד, ודרך הרבים,
ושביל הרבים, ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים,
והבור, והניר, וזרע אחר.
הקוצר לשחת -
מפסיק - דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים: אינו מפסיק - אלא אם כן חרש.


(ב) אמת המים, שאינה יכולה להיקצר כאחת -

רבי יהודה אומר: מפסקת.
"וכל ההרים אשר במעדר ייעדרון" (ישעיהו ז כה) -
אף על פי שאין הבקר יכול לעבור בכליו - הוא נותן פאה לכל.


(ג) הכל מפסיק לזרעים.

ואינו מפסיק לאילן, אלא גדר.
ואם היה שיער כותש - אינו מפסיק, אלא נותן פאה לכל.


(ד) ולחרובין - כל הרואין זה את זה.

אמר רבן גמליאל: נוהגין היו בית אבא, שהיו נותנין פאה אחת -
לזיתים - שהיו להם בכל הרוח;
ולחרובין - כל הרואין זה את זה.
רבי אלעזר ברבי צדוק אומר משמו: אף לחרובין, שהיו להם בכל העיר.


(ה) הזורע את שדהו מין אחד -

אף על פי שהוא עושהו שתי גרנות - נותן פאה אחת.
זרעה שני מינים -
אף על פי שהוא עושה גורן אחת - נותן שתי פאות.
הזורע את שדהו שני מיני חיטים -
אם עשאן גורן אחת - נותן פאה אחת;
שתי גרנות - נותן שתי פאות.


(ו) מעשה, שזרע רבי שמעון איש המצפה לפני רבן גמליאל,

ועלו ללשכת הגזית ושאלו, ואמר נחום הלבלר:
מקובל אני מרבי מיאשא, שקיבל מאבא,
שקיבל מן הזוגות, שקיבלו מן הנביאים -
הלכה למשה מסיני -
הזורע את שדהו שני מיני חיטים -
אם עשאן גורן אחת - נותן פאה אחת;
שתי גרנות - נותן שתי פאות.


(ז) שדה - שקצרוה גוים,

קצרוה לסטים,
קירסמוה נמלים,
שיברתה הרוח או בהמה - פטורה.
קצר חציה, וקצרו הלסטים חציה -
פטורה, שחובת קציר בקמה.


(ח) קצרו לסטים חציה, וקצר חציה - נותן פאה למה שקצר.

קצר חציה, ומכר חציה - הלוקח, נותן פאה לכל.
קצר חציה, והקדיש חציה - הפודה מיד הגזבר, הוא נותן פאה לכל.


הדף הראשי של משנה פאה ב