משנה ערכין ה רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) האומר: "משקלי עלי" - נותן משקלו,

אם כסף - כסף,

ואם זהב - זהב.

מעשה באימה של ידמטיה,

שאמרה: "משקל בתי עלי",

ועלתה לירושלים, ושקלוה - ונתנה משקלה זהב.

"משקל ידי עלי" -

רבי יהודה אומר:

ממלא חבית מים, ומכניסה עד מרפקו,

ושוקל בשר חמור, וגידים ועצמות - ונותן לתוכה עד שתתמלא.

אמר רבי יוסי:

וכי היאך אפשר לכוון בשר כנגד בשר, ועצמות כנגד עצמות?

אלא שמין את היד - כמה היא ראויה לשקול.

(ב) "דמי ידי עלי" -

שמין אותו כמה הוא שווה ביד, וכמה הוא שווה בלא יד,

זה חומר בנדרים - מבערכים.

חומר בערכים מבנדרים - כיצד?

האומר: "ערכי עלי", ומת - יתנו הירושים.

"דמי עלי", ומת - לא יתנו הירושים, שאין דמים למתים.

"ערך ידי, וערך רגלי עלי" - לא אמר כלום.

"ערך ראשי, וערך כבדי עלי" - נותן ערך כולו.

זה הכלל -

דבר שהנשמה תלויה בו - נותן ערך כולו.

(ג) "חצי ערכי עלי" - נותן חצי ערכו.

"ערך חציי עלי" - נותן ערך כולו.

"חצי דמי עלי" - נותן חצי דמיו.

"דמי חציי עלי" - נותן דמי כולו.

זה הכלל -

דבר שהנשמה תלויה בו - נותן דמי כולו.

(ד) האומר: "ערכו של פלוני עלי" -

מת הנודר והנידר - יתנו היורשים.

"דמיו של פלוני עלי" -

מת הנודר - יתנו היורשים.

מת הנידר - לא יתנו היורשים, שאין דמים למתים.

(ה) "שור זה עולה", "ובית זה קרבן" -

מת השור, ונפל הבית - אינו חייב לשלם.

"דמי שור זה עלי עולה", "ודמי הבית הזה עלי קרבן" -

מת השור, ונפל הבית - חייב לשלם.

(ו) חייבי ערכין - ממשכנין אותן.

חייבי חטאות, ואשמות - אין ממשכנין אותן.

חייבי עולה, ושלמים - ממשכנין אותן.

אף על פי שאין מתכפר לו עד שיתרצה,

שנאמר: לרצונו (ויקרא א ג) -

כופין אותו - עד שיאמר "רוצה אני".

וכן אתה אומר בגיטי נשים -

כופין אותו - עד שיאמר "רוצה אני".

הדף הראשי של משנה ערכין ה

משנה ערכין, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב