משנה עירובין ח ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק ח · משנה ו | >>
בור שבין שתי חצרות, אין ממלאין ממנו בשבת, אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים (בין מלמעלה), בין מלמטה, בין מתוך אגנו.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, בית שמאי אומרים, מלמטה.
ובית הלל אומרים, מלמעלה.
אמר רבי יהודה: לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם.
משנה מנוקדת
בּוֹר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת,
- אֵין מְמַלְאִין מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לוֹ מְחִיצָה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים,
- בֵּין מִלְמַעְלָה, בֵּין מִלְּמַטָּה, בֵּין מִתּוֹךְ אָגְנוֹ.
- רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מִלְמַטָּה;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מִלְמַעְלָה.
- אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
- לֹא תְּהֵא מְחִיצָה גְּדוֹלָה מִן הַכֹּתֶל שֶׁבֵּינֵיהֶם:
נוסח הרמב"ם
בור, שבין שתי חצרות -
- אין ממלאין ממנו - בשבת,
- אלא אם כן, עשו לו מחיצה גבוהה - עשרה טפחים,
- בין מלמטן, בין מתוך אוגנו.
- אמר רבן שמעון בן גמליאל:
- בית שמאי אומרין: מלמטן.
- ובית הלל אומרין: מלמעלן.
- אמר רבי יהודה:
- לא תהא מחיצה, גבוהה מן הכותל - שביניהן.
- אלא אם כן, עשו לו מחיצה גבוהה - עשרה טפחים,
פירוש הרמב"ם
בור שבין שתי חצרות - הוא שיהיה הכותל המפסיק בין שתי החצרות על הבור, ויהיה קצת הבור בזה החצר וקצתו בחצר אחרת, כזו הצורה:
(חוליית הבור והסמוך לו).
והעיקר כי המחיצה העשויה בזה הבור שגבהה עשרה טפחים, אם נעשית תחת המים צריכה שיראה ממנה על המים טפח עד שיבדיל בין מים למים כנגד החצרות, ואם נעשית על פני המים צריך שישקיע ממנה במים טפח להבדיל המים כמו שזכרנו כנגד קרקעיתו.
ורבי יהודה אומר, נחשוב הכותל המבדיל בין החצרות כאילו ירד בתחתית הבור.
ואין הלכה כרבי יהודה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
בור שבין שתי חצרות - חציו בזה וחציו בזה, אין ממלאין ממנו, שזה ממלא מרשות חברו ואסור אם לא עירבו החצרות זו עם זו:
בין מלמעלה - שהיו ט' טפחים של מחיצה למעלה מן המים וטפח אחד משוקע במים:
בין מלמטה - שהיה תשעה טפחים משוקעים בתוך המים וטפח אחד נראה למעלה:
בין מתור אגנו - אע"פ שאין המחיצה נוגעת במים, כלל דקולא היא שהקלו חכמים במים דאמרינן גוד אחית מחיצתה, ובלבד שתהא בתוך אוגן הבור שתיראה כהפסקה:
מן הכותל שביניהם - שמפסקת בין החצרות ומפסקת על פני הבור ואף על פי שאינה נכנסת תוך אגנו. ואין הלכה כר"י:
פירוש תוספות יום טוב
בין מלמעלה. הכי גרסינן בספרים אחרים וכן גרס הר"ב וכן הועתק בסוגיא דפרק קמא דסוכה דף ט"ז. אכן בתוספות דהכא ודהתם מוכח דלא גרסינן [ליה] דפירשו דמתוך אוגנו [דת"ק] היינו מלמעלה דבדרבי שמעון בן גמליאל וכן הנוסח הכא במשנה דסוגיא]:
אוגנו. עי' הפי' שכתבתי במ"ב פ"ח דמסכת ברכות. ובפי' הרמב"ם שכתב חוליות הבור קאי אאוגנו וצריך להגיה מלת אוגנו קודם חוליות. כן נראה לי. ולא כמו בספרים אחרים שנדפס מלמטן בתחתיות הבור דלפי זה מאי והסמוך לו דקאמר. ולענין הלכה בין תנא קמא לרשב"ג עיין במשנה דלקמן:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
בור שבין שני חצרות וכו': ביד פ"ג דהלכות עירובין סי' כ"א ובטור א"ח סי' שנ"ה וסי' שע"ו. והובאה בפ"ק דסוכה דף י"ו והתם קתני. בש"א מלמעלה ובה"א מלמטה וכמו שכתבו שם תוס' ז"ל:
אא"כ עשו לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים בין מלמעלה בין מלמטה בין מתוך אוגנו: כך צ"ל לפי פי' רעז"ל: ומ"מ אין נראה כך מפי' רש"י ז"ל דבפ"ק דסוכה דף י"ו וז"ל שם בין מלמטה סמוך למים בין מתוך אוגנו כלומר בין מלמעלה רחוק מן המים ובלבד שתהא בתוך אוגן של בור דמוכתא מילתא דבשביל אוגן המים נעשית ע"כ. וז"ל התוס' אשר שם בין מלמטה בין מתוך אוגנו וי"ס שכתוב בהן בין מלמטה מתוך אוגניו ולא יתכן דא"כ מלמעלה היינו חוץ לבור דאי בתוך הבור סמוך לשפתו היינו מתוך אוגנו וא"כ היינו כותל שביניהם דקאמר ר' יהודה שמפסיק בין שתי החצרות ומהלכת ע"פ הבור. ועוד דא"כ לא הוי למעלה דת"ק כגון למעלה דרשב"ג דפליגי אמוראי פ' כיצד משתתפין דרב הונא אמר למטה למטה ממש למעלה למעלה ממש וזה וזה בבור רב יהודה אמר למטה למטה מן המים ע"כ: וכן ג"כ נראה מפי' רש"י ז"ל דהכא בגמ' דמפ' אפלוגתא דרב הונא ורב יהודה וז"ל למטה דקאמרי ב"ש למעלה דקאמרי ב"ה ע"כ. ואי ס"ד דגריס בין מלמעלה במילתיה דת"ק ה"ל לפרש אמילתיה דת"ק או סתם וקאי אכולהו וכן בגמ' וגם בירושלמי ליתיה ובן ברב אלפס והרא"ש ליתיה ולא בפי' הרמב"ם ז"ל ולא בשום פוסק רק בפי' מגיד משנה יש להסתפק אי גריס ליה: גם מפי' ה"ר יהונתן ז"ל משמע דלא גריס ליה ופי' עוד ורשב"ג בא להשמיענו דהאי מתוך אוגניו דקשרי ת"ק בית הלל הוא ולא ב"ש ובסמוך אכתוב סוף פירושו ז"ל וגם ה"ר בצלאל אשכנזי ז"ל מחק מלות בין מלמעלה דבמילתיה דתנא קמא דשם בפ"ק דסוכה דף י"ו: ומה שפי' רעז"ל הוא מה שפי' רב יהודה. אבל רב הונא אמר למטה למטה ממש סמוך למים ואין צריכין ראשי קנים ליגע במים. למעלה למעלה ממש סמוך לשפתו מלמעלה אם ירצה דיו בכך: בין מתוך אוגניו אע"פ שאין המחיצה נוגעת במים כלל דקל הוא שהקלו חכמים במים וכתבו תוס' והרא"ש ז"ל ועל זה סומכין העולם שיש להם בתי כסאות על המיס אע"פ שאין המחיצות מגיעות עד המים ע"כ:
א"ר יהודה לא תהא מחיצה גדולה וכו': פי' ה"ר יהונתן ז"ל רשב"ג בא להשמיענו דהאי מתוך אוגנו דקשרי ת"ק ב"ה היא ולא ב"ש ור' יהודה פליג ואמר דכיון דסבירא לן תלויה מתרת במים לא בעינן שתכנס המחיצה בתוך אוגני הבור ואע"פ שהיא למעלה מחוליית הבור ואינה נוגעת כלל בחוליית הבור מועיל דזהו כותל המפסקת בין החצרות אע"פ שהיא גבוהה מאד מחוליית הבור רוחב הבור יותר מעובי הכותל ונשאר מרוח הבור מצד זה וכן מרוח השני ומסתמא רוחב הכותל ד' טפחים ואמרי' קורה ד' מתרת במים אע"פ שאינה מתרת בחורבה וא"ת למה לי ד' אפי' בפחות נמי תשתרי שהרי אין אנו קפדים בערבוב המים מתרץ בגמ' אע"פ שאין אנו חוששין למים המתערבין צריכין אנו לחוש שלא ילך הדלי לחלק חברו וקים להו לרבנן דאין דלי מהלכת יותר מד' טפחים ובשאר מחיצות של קנים שאינם רחבות קבעינן בגמ' שצריך לשקוע ראשי הקנים תחת המים טפח כדי שלא יעבור הדלי לחלק חברו עכ"ל ז"ל: ובגמ' א"ר יוחנן ר' יהודה בשיטת ר' יוסי אמרה דאמר מחיצה תלויה מתרת אף ביבשה הלכך במים נמי אין צריך שתראה המחיצה עשויה בשביל המים ובתוך אוגני הבור דתנן בפ"ק דסוכה ר' יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה עשרה טפחים כך מלמעלה למטה עשרה טפחים ולא היא לא ר' יהודה סבר לה כר' יוסי ולא ר' יוסי ס"ל כר' יהודה (עי' הגירסא בגמ' בעירובין ובסוכה). ר' יהודה לא ס"ל כר' יוסי ע"כ ל"ק ר' יוסי אלא בסוכה דאיסור עשה אבל שבת דאיסור סקילה הוא אע"ג דברשויות דרבנן ליכא סקילה כל דתקון רבנן כעין דאוריתא תקון ולא ר' יוסי ס"ל כר' יהודה ע"כ לא קאמר ר' יוסי התם אלא בסוכה דמצות עשה אבל שבת דאיסור סקילה לא מקילינן אפי במידי דרבנן. ורבה בעי למימר דר' יהודה ור' חנניא בן עקביא דברייתא שכתבתי בסמוך בסי' ח' אמרו דבר אחד והקלו הרבה במים אלא דאביי דחי ליה: ובירוש' מחלפא שיטתיה דר' יהודה תמן אמרי' בפ' בתרא די"ט ר' יהודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש וכאן אמר הכין אמר רב הונא והוא שתהא מחיצה בולטת לתוך חללו של בור:
תפארת ישראל
יכין
בור שבין שתי חצרות: חצי' בזו וחצי' בזו ולא עירבו:
אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוה עשרה טפחים בין מלמעלה: שהיו ט' טפחים מהמחיצה למעלה מהמים, וטפח בתוך המים:
בין מלמטה: שהיו ט' טפחים מהמחיצה תוך המים, וטפח למעלה מהמים:
בין מתוך אוגנו: ר"ל שכל המחיצה למטה משפת האוגן שסביב לבור, אע"ג שאין המחיצה נוגע במים, אמרינן גוד אחית מחיצה, אעפ"י שהמים מעורבין מתחת, אע"ג דלעיל (פ"ז מ"ב) כשפירות בראש הכותל שרינן שיורידו אלו ואלו לחצרם, פירות שאני שאינן מעורבין, אבל מים שכולם מעורבין, מחזי טפי כאלו שואבת כ"א מהמים שבחצר אחרת אם לא שעשו הוכח', דאז בדרבנן אמרינן ברירה, מר מדידי' קממלא ומר מדידיה קממלא (כסוף ביצה) מיהו מינה שאם היו מונחי' פירות בבור, דינו כמונחי' בראש הכותל לעיל:
אמר ר' יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם: דכותל שמפסיק בין ב' חצרות ועוברת ע"פ הבור, מתרת אף שאינה נכנסת באוגנו כלל, כמו כן לא נחמיר במחיצה, אף שאינה חזקה ועבה ככותל, וסגי בעוברת:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת