משנה עדיות ו רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) רבי יהודה בן בבא, העיד חמישה דברים.

שממאנין את הקטנות.

ושמשיאין את האשה - על פי עד אחד.

ושנסקל תרנגול בירושלים - על שהרג את הנפש.

ועל היין בן ארבעים יום - שנתנסך על גבי המזבח.

ועל תמיד של שחר - שקרב בארבע שעות.

(ב) העיד רבי יהושע, ורבי נחוניה בן אלנתן איש כפר הבבלי,

על אבר מן המת - שהוא טמא,

שרבי אליעזר אומר: לא אמרו - אלא אבר מן החי.

אמרו לו: והלא קל וחומר הוא -

ומה אם החי שהוא טהור - אבר הפורש ממנו טמא,

המת שהוא טמא - אינו דין שיהא אבר הפורש ממנו טמא.

אמר להם: לא אמרו - אלא על אבר מן החי.

דבר אחר -

מרובה טומאת החיים - מטומאת המתים,

שהחי -

עושה משכב ומושב מתחתיו - לטמא אדם, ולטמא בגדים,

ועל גביו מדף - לטמא אוכלים ומשקין,

מה שאין המת מטמא.

(ג) כזית בשר, הפורש מאבר מן החי -

רבי אליעזר - מטמא.

ורבי יהושע, ורבי נחוניה - מטהרין.

עצם כשעורה, הפורש מאבר מן החי -

רבי נחוניה - מטמא.

ורבי אליעזר, ורבי יהושע - מטהרין.

אמרו לו לרבי אליעזר:

מה ראית לטמא - כזית בשר, הפורש מאבר מן החי?

אמר להם: מצינו שאבר מן החי - כמת שלם,

מה המת, כזית בשר הפורש ממנו - טמא,

אף אבר מן החי, כזית בשר הפורש ממנו - יהא טמא.

אמרו לו: לא,

אם טימאת כזית בשר הפורש מן המת, שכן טימאת עצם כשעורה הפורש ממנו,

תטמא כזית בשר הפורש מאבר מן החי, שכן טיהרת עצם כשעורה הפורש ממנו?

אמרו לו לרבי נחוניה:

מה ראית לטמא - עצם כשעורה, הפורש מאבר מן החי?

אמר להם: מצינו שאבר מן החי - כמת שלם,

מה המת, עצם כשעורה הפורש הימנו - טמא,

אף אבר מן החי, עצם כשעורה הפורש ממנו - יהא טמא.

אמרו לו: לא,

אם טימאת עצם כשעורה הפורש מן המת, שכן טימאת כזית בשר הפורש ממנו,

תטמא עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי, שכן טיהרת כזית בשר הפורש ממנו?

אמרו לו לרבי אליעזר:

מה ראית לחלוק את מידתך,

או טמא בשניהם - או טהר בשניהם.

אמר להם: מרובה טומאת הבשר - מטומאת העצמות,

שהבשר נוהג בנבילות ובשרצים - מה שאין כן בעצמות.

דבר אחר -

אבר שיש עליו בשר כראוי - מטמא במגע, ובמשא, ובאוהל,

חסר הבשר - טמא,

חסר העצם - טהור.

אמרו לו לרבי נחוניה:

מה ראית לחלוק את מידתך,

או טמא בשניהם - או טהר בשניהם.

אמר להם: מרובה טומאת העצמות - מטומאת הבשר,

שהבשר הפורש מן החי - טהור,

ואבר הפורש ממנו, והוא כברייתו - טמא.

דבר אחר -

כזית בשר - מטמא במגע, ובמשא, ובאוהל,

רובע עצמות - מטמאין במגע, ובמשא, ובאוהל,

חסר הבשר - טהור,

חסר רובע עצמות -

אף על פי שטהר מלטמא באוהל - מטמא במגע, ובמשא.

דבר אחר -

כל בשר המת, שהוא פחות מכזית - טהור,

רוב בניינו, ורוב מניינו של מת -

אף על פי שאין בו רובע - טמאים.

אמרו לו לרבי יהושע: מה ראית לטהר בשניהם?

אמר להם: לא,

אם אמרתם במת - שיש בו רוב, ורובע, ורקב,

תאמרו בחי - שאין בו רוב, ורובע, ורקב.

הדף הראשי של משנה עדיות ו

משנה עדיות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב