משנה עדויות ח רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) העיד רבי יהושע בן בתירה,

על דם נבילות - שהוא טהור.
העיד רבי שמעון בן בתירה,
על אפר חטאת, שנגע טמא במקצתו - שטימא את כולו.
הוסיף רבי עקיבה,
הסולת, והקטורת, והלבונה, והגחלים -
שנגע טבול יום במקצתן - שפסל את כולם.


(ב) העיד רבי יהודה בן בבא, ורבי יהודה הכוהן,

על הקטנה בת ישראל, שנישאת לכוהן -
שהיא אוכלת בתרומה, כיון שנכנסה לחופה - אף על פי שלא נבעלה.
העיד רבי יוסי הכוהן, ורבי זכריה בן הקצב,
על תינוקת שהורהנה באשקלון,
וריחקוה בני משפחתה,
ועדיה מעידין אותה - שלא נסתרה, ושלא נטמאה.
אמרו להן חכמים:
אם מאמינים אתם שהורהנה - האמינו שלא נסתרה, ושלא נטמאה,
ואם אין אתם מאמינים שלא נסתרה, ושלא נטמאה - אל תאמינו שהורהנה.


(ג) העיד רבי יהושע, ורבי יהושע בן בתירה,

על אלמנת עיסה - שהיא כשרה לכהונה.
העיסה - כשרה לטמא ולטהר, לרחק ולקרב.
אמר רבן שמעון בן גמליאל: קיבלנו את עדותכם,
אבל מה נעשה, וגזר רבן יוחנן בן זכאי - שלא להושיב בית דין על כך,
והכהנים שומעין לכם לרחק - אבל לא לקרב.


(ד) העיד רבי יוסי בן יועזר איש צרידה,

על איל קומציא - דכי.
ועל משקי בית מטבחיא - דכן.
ודיקרב למיתא - מסאב.
וקרון ליה - יוסי שריא.


(ה) העיד רבי עקיבה, משום רבי נחמיה איש בית דלי,

שמשיאין את האשה - על פי עד אחד.
העיד רבי יהושע,
על העצמות, שנמצאו בדיר העצים -
ואמרו חכמים: מלקט עצם, עצם - והכל טהור.


(ו) אמר רבי אליעזר: שמעתי,

כשהיו בונים בהיכל - עושין קלעים להיכל, וקלעים לעזרות,
אלא שבהיכל - בונים מבחוץ,
ובעזרה - בונים מבפנים.
אמר רבי יהושע: שמעתי,
שמקריבין - אף על פי שאין בית,
ואוכלין קודשי קדשים - אף על פי שאין קלעים,
קדשים קלים, ומעשר שני - אף על פי שאין חומה,
שקדושה הראשונה - קידשה לשעתה, וקידשה לעתיד לבוא.


(ז) אמר רבי יהושע:

מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי,
ששמע מרבו, ורבו מרבו - הלכה למשה מסיני,
שאין אליהו בא לטמא ולטהר, לרחק ולקרב -
אלא, לרחק את המקורבין - בזרוע,
ולקרב את המרוחקין - בזרוע.
משפחת בית צריפה,
היתה בעבר הירדן - וריחקה בן ציון בזרוע,
ועוד אחרת היתה שם - וקירבה בן ציון בזרוע,
כגון אלו - אליהו בא לטמא ולטהר, לרחק ולקרב.
רבי יהודה אומר: לקרב - אבל לא לרחק.
רבי שמעון אומר: להשוות את המחלקות.
וחכמים אומרין: לא לרחק, ולא לקרב,
אלא - לעשות שלום בעולם,
שנאמר: "הנה אנוכי שולח לכם, את אליה הנביא, לפני בוא יום ה' הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים" (מלאכי ג כג-כד).


הדף הראשי של משנה עדיות ח