משנה עדויות ו רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) רבי יהודה בן בבא, העיד חמישה דברים.

שממאנין את הקטנות.
ושמשיאין את האשה - על פי עד אחד.
ושנסקל תרנגול בירושלים - על שהרג את הנפש.
ועל היין בן ארבעים יום - שנתנסך על גבי המזבח.
ועל תמיד של שחר - שקרב בארבע שעות.


(ב) העיד רבי יהושע, ורבי נחוניה בן אלנתן איש כפר הבבלי,

על אבר מן המת - שהוא טמא,
שרבי אליעזר אומר: לא אמרו - אלא אבר מן החי.
אמרו לו: והלא קל וחומר הוא -
ומה אם החי שהוא טהור - אבר הפורש ממנו טמא,
המת שהוא טמא - אינו דין שיהא אבר הפורש ממנו טמא.
אמר להם: לא אמרו - אלא על אבר מן החי.
דבר אחר -
מרובה טומאת החיים - מטומאת המתים,
שהחי -
עושה משכב ומושב מתחתיו - לטמא אדם, ולטמא בגדים,
ועל גביו מדף - לטמא אוכלים ומשקין,
מה שאין המת מטמא.


(ג) כזית בשר, הפורש מאבר מן החי -

רבי אליעזר - מטמא.
ורבי יהושע, ורבי נחוניה - מטהרין.
עצם כשעורה, הפורש מאבר מן החי -
רבי נחוניה - מטמא.
ורבי אליעזר, ורבי יהושע - מטהרין.
אמרו לו לרבי אליעזר:
מה ראית לטמא - כזית בשר, הפורש מאבר מן החי?
אמר להם: מצינו שאבר מן החי - כמת שלם,
מה המת, כזית בשר הפורש ממנו - טמא,
אף אבר מן החי, כזית בשר הפורש ממנו - יהא טמא.
אמרו לו: לא,
אם טימאת כזית בשר הפורש מן המת, שכן טימאת עצם כשעורה הפורש ממנו,
תטמא כזית בשר הפורש מאבר מן החי, שכן טיהרת עצם כשעורה הפורש ממנו?
אמרו לו לרבי נחוניה:
מה ראית לטמא - עצם כשעורה, הפורש מאבר מן החי?
אמר להם: מצינו שאבר מן החי - כמת שלם,
מה המת, עצם כשעורה הפורש הימנו - טמא,
אף אבר מן החי, עצם כשעורה הפורש ממנו - יהא טמא.
אמרו לו: לא,
אם טימאת עצם כשעורה הפורש מן המת, שכן טימאת כזית בשר הפורש ממנו,
תטמא עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי, שכן טיהרת כזית בשר הפורש ממנו?
אמרו לו לרבי אליעזר:
מה ראית לחלוק את מידתך,
או טמא בשניהם - או טהר בשניהם.
אמר להם: מרובה טומאת הבשר - מטומאת העצמות,
שהבשר נוהג בנבילות ובשרצים - מה שאין כן בעצמות.
דבר אחר -
אבר שיש עליו בשר כראוי - מטמא במגע, ובמשא, ובאוהל,
חסר הבשר - טמא,
חסר העצם - טהור.
אמרו לו לרבי נחוניה:
מה ראית לחלוק את מידתך,
או טמא בשניהם - או טהר בשניהם.
אמר להם: מרובה טומאת העצמות - מטומאת הבשר,
שהבשר הפורש מן החי - טהור,
ואבר הפורש ממנו, והוא כברייתו - טמא.
דבר אחר -
כזית בשר - מטמא במגע, ובמשא, ובאוהל,
רובע עצמות - מטמאין במגע, ובמשא, ובאוהל,
חסר הבשר - טהור,
חסר רובע עצמות -
אף על פי שטהר מלטמא באוהל - מטמא במגע, ובמשא.
דבר אחר -
כל בשר המת, שהוא פחות מכזית - טהור,
רוב בניינו, ורוב מניינו של מת -
אף על פי שאין בו רובע - טמאים.
אמרו לו לרבי יהושע: מה ראית לטהר בשניהם?
אמר להם: לא,
אם אמרתם במת - שיש בו רוב, ורובע, ורקב,
תאמרו בחי - שאין בו רוב, ורובע, ורקב.


הדף הראשי של משנה עדיות ו