משנה עדויות ו רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) רבי יהודה בן בבא, העיד חמישה דברים.
- שממאנין את הקטנות.
- ושמשיאין את האשה - על פי עד אחד.
- ושנסקל תרנגול בירושלים - על שהרג את הנפש.
- ועל היין בן ארבעים יום - שנתנסך על גבי המזבח.
- ועל תמיד של שחר - שקרב בארבע שעות.
(ב) העיד רבי יהושע, ורבי נחוניה בן אלנתן איש כפר הבבלי,
- על אבר מן המת - שהוא טמא,
- שרבי אליעזר אומר: לא אמרו - אלא אבר מן החי.
- על אבר מן המת - שהוא טמא,
- אמרו לו: והלא קל וחומר הוא -
- ומה אם החי שהוא טהור - אבר הפורש ממנו טמא,
- המת שהוא טמא - אינו דין שיהא אבר הפורש ממנו טמא.
- אמר להם: לא אמרו - אלא על אבר מן החי.
- דבר אחר -
- מרובה טומאת החיים - מטומאת המתים,
- שהחי -
- עושה משכב ומושב מתחתיו - לטמא אדם, ולטמא בגדים,
- ועל גביו מדף - לטמא אוכלים ומשקין,
- מה שאין המת מטמא.
- שהחי -
- מרובה טומאת החיים - מטומאת המתים,
(ג) כזית בשר, הפורש מאבר מן החי -
- רבי אליעזר - מטמא.
- ורבי יהושע, ורבי נחוניה - מטהרין.
- עצם כשעורה, הפורש מאבר מן החי -
- רבי נחוניה - מטמא.
- ורבי אליעזר, ורבי יהושע - מטהרין.
- אמרו לו לרבי אליעזר:
- מה ראית לטמא - כזית בשר, הפורש מאבר מן החי?
- אמר להם: מצינו שאבר מן החי - כמת שלם,
- מה המת, כזית בשר הפורש ממנו - טמא,
- אף אבר מן החי, כזית בשר הפורש ממנו - יהא טמא.
- אמרו לו: לא,
- אם טימאת כזית בשר הפורש מן המת, שכן טימאת עצם כשעורה הפורש ממנו,
- תטמא כזית בשר הפורש מאבר מן החי, שכן טיהרת עצם כשעורה הפורש ממנו?
- אמרו לו לרבי נחוניה:
- מה ראית לטמא - עצם כשעורה, הפורש מאבר מן החי?
- אמר להם: מצינו שאבר מן החי - כמת שלם,
- מה המת, עצם כשעורה הפורש הימנו - טמא,
- אף אבר מן החי, עצם כשעורה הפורש ממנו - יהא טמא.
- אמרו לו: לא,
- אם טימאת עצם כשעורה הפורש מן המת, שכן טימאת כזית בשר הפורש ממנו,
- תטמא עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי, שכן טיהרת כזית בשר הפורש ממנו?
- אמרו לו לרבי אליעזר:
- מה ראית לחלוק את מידתך,
- או טמא בשניהם - או טהר בשניהם.
- אמר להם: מרובה טומאת הבשר - מטומאת העצמות,
- שהבשר נוהג בנבילות ובשרצים - מה שאין כן בעצמות.
- דבר אחר -
- אבר שיש עליו בשר כראוי - מטמא במגע, ובמשא, ובאוהל,
- חסר הבשר - טמא,
- חסר העצם - טהור.
- אבר שיש עליו בשר כראוי - מטמא במגע, ובמשא, ובאוהל,
- אמרו לו לרבי נחוניה:
- מה ראית לחלוק את מידתך,
- או טמא בשניהם - או טהר בשניהם.
- אמר להם: מרובה טומאת העצמות - מטומאת הבשר,
- שהבשר הפורש מן החי - טהור,
- ואבר הפורש ממנו, והוא כברייתו - טמא.
- דבר אחר -
- כזית בשר - מטמא במגע, ובמשא, ובאוהל,
- רובע עצמות - מטמאין במגע, ובמשא, ובאוהל,
- חסר הבשר - טהור,
- חסר רובע עצמות -
- אף על פי שטהר מלטמא באוהל - מטמא במגע, ובמשא.
- דבר אחר -
- כל בשר המת, שהוא פחות מכזית - טהור,
- רוב בניינו, ורוב מניינו של מת -
- אף על פי שאין בו רובע - טמאים.
- אמרו לו לרבי יהושע: מה ראית לטהר בשניהם?
- אמר להם: לא,
- אם אמרתם במת - שיש בו רוב, ורובע, ורקב,
- תאמרו בחי - שאין בו רוב, ורובע, ורקב.
הדף הראשי של משנה עדיות ו
משנה עדויות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב