משנה נדרים ד ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ד · משנה ה | >>
- המודר הנאה מחבירו לפני שביעית,
- לא יורד לתוך שדהו,
- ואינו אוכל מן הנוטות.
- ובשביעית,
- אינו יורד לתוך שדהו,
- אבל אוכל הוא מן הנוטות.
- נדר הימנו מאכל לפני שביעית,
- יורד לתוך שדהו,
- ואינו אוכל מן הפירות.
- ובשביעית,
- יורד ואוכל.
משנה מנוקדת
- הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ לִפְנֵי שְׁבִיעִית,
- לֹא יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ,
- וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת.
- וּבַשְּׁבִיעִית,
- אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ,
- אֲבָל אוֹכֵל הוּא מִן הַנּוֹטוֹת.
- נָדַר הֵימֶנּוּ מַאֲכָל לִפְנֵי שְׁבִיעִית,
- יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ,
- וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַפֵּרוֹת.
- וּבַשְּׁבִיעִית,
- יוֹרֵד וְאוֹכֵל.
נוסח הרמב"ם
המודר הניה מחברו -
- לפני שביעית -
- לא ירד לתוך שדהו,
- ואינו אוכל מן הנוטות.
- ובשביעית -
- לא ירד לתוך שדהו,
- אבל - אוכל הוא מן הנוטות.
- לפני שביעית -
- נדר ממנו מאכל -
- לפני שביעית -
- יורד לתוך שדהו,
- ואינו אוכל מן הפירות.
- ובשביעית - יורד, ואוכל.
- לפני שביעית -
פירוש הרמב"ם
נוטות – פירות התלויין מן האילן הנוטים חוץ מן הפרדס.
וכבר ידעת בלא ספק, שפירות שביעית – הפקר, ואין להם בעלים.
ואשר חייב שיהיה אסור על המודר הנאה ליכנס בשדה חבירו בשביעית לאכול מן הפירות, לפי שהיא נדרסת לאכילת הפירות, ולא נעשה גוף הקרקע הפקר; וכשעמד זה לשם, והוא אינו מתעסק באכילה וישהה לעמוד, נמצא נהנה ממה שאינו שלו:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מן הנוטות - פירות תלויין הנוטין חוץ מן הפרדס:
ובשביעית לא ירד לתוך שדהו - אע"ג דפירות שביעית רחמנא אפקרינהו, גוף הקרקע לא אפקר רחמנא, וחיישינן שמא בשעה שאינוכח אוכל מן הפירות ישהה בשדה ויתעכב שם ויהנה מגוף הקרקע שאינו הפקר:
פירוש תוספות יום טוב
המורר הנאה מחבירו לפני שביעית. שהדירו חבירו קודם שנכנס שביעית אין יורד וכו' דאסור בדריסת הרגל ואין אוכל מן הנוטות וכו' שיכול ליקח מהן ואין צריך לכנוס בתוך השדה ואע"ג דהן שביעית לא יאכל מהן כדאמרינן בגמרא אדם אוסר דבר שברשותו אפילו לכשיצא מרשותו והאי נמי כיון דלפני שביעית הדירו חבירו כי אתא נמי שביעית אסור בהן. רש"י:
ובשביעית. אבל אם הדירו בשביעית. רש"י:
לא ירד לתוך שדהו. כתב הר"ב אף ע"ג דפירות שביעית אפקרינהו וכו' וחיישינן שמא בשעה שאינו אוכל הפירות ישהה בשדה דאילו בשעה שאוכל ארעא נמי הפקירא היא. גמרא:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כז) (על המשנה) לפני. שהדירו חבירו קודם שנכנס שביעית אין יורד כו' דאסור בדריסת הרגל ואין אוכל מן הנוטות כו' שיכול ליקח מהן וא"צ לכנוס בתוך השדה ואע"ג דהן שביעית לא יאכל מהן דאדם אוסר דבר שברשותו ואפילו לכשיצא מרשותו כו'. רש"י:
(כח) (על הברטנורא) דאלו בשעה שאוכל ארעא נמי הפקירא הוא. גמרא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
לא ירד לתוך שדהו: של מדיר דמודר אסור אף בדריסת הרגל:
ואינו אוכל מן הנוטות: ובשביעית לא ירד לתוך שדהו אבל אוכל הוא מן הנוטות כן צ"ל. בסוף פי' ר"ע ז"ל צריך להגיה שאינו הפקר אלא בשעת אכילה. ופי' רש"י ז"ל המודר הנאה לפני שביעית שהדירו קודם שנכנסה שביעית:
אין יורד לתוך שדהו: לאכול מפירות שביעית דאסור בדריסת הרגל:
ואינו אוכל מן הנוטות: מאותן פירות הנוטין חוץ לשדה שיכול ליקח מהן ואינו צריך ליכנס בתוך השדה ואע"ג דהן שביעית לא יאכל מהן כדאמרינן בגמרא דאדם אוסר דבר שברשותו אפילו לכשיצא מרשותו והאי נמי כיון דלפני שביעית הדירו חברו כי אתי נמי שביעית אסור בהן:
ובשביעית: פי' אבל אם הדירו בשביעית לא ירד לתוך שדהו אבל אוכל מן הנוטות הואיל ולא הוה ברשותו השתא כי מדיר ליה ובגמרא מפ' אמאי אינו יורד הא ארעא נמי דהפקר היא:
נדר הימנו מאכל לפני שביעית: אבל לא נדר הימנו הנאה לכי מטי שביעית יורד ואינו אוכל דהא לא הדירו אלא מן מאכל אבל אינו אוכל כדפרישית לעיל דאדם אוסר דבר שברשותו אפילו לאחר שיצא מרשותו:
ובשביעית: פי' אם הדירו בשביעית יורד ואוכל דעכשיו יצא מרשותו. ואית דמפרשי המודר הנאה מחברו לפני שביעית לא ירד לתוך שדהו לפני שביעית ולא יאכל מן הנוטות כיון דהדירו ובשביעית כלומר אם הגיעה שביעית לא ירד לתוך שדהו וכו' ולישנא קמא עיקר ע"כ. וכתב הר"ן ז"ל דמפ' בגמרא במסקנא דרב ושמואל מוקמי לרישא דמתני' באומר נכסי אלו דכיון דאמר אלו אע"ג דאמר נכסי הוי כאילו אמר נכסים אלו ואסירי אפילו לאחר שיגיע שביעית ורישא הוא דרבותא אשמעי' ור' יוחנן ור"ל נמי הכי מוקמי למתני' וה"ק לא תיסק אדעתיך דרישא דמתני' דקתני דאפי' הגיעה שביעית אינו יורד ואינו איכל מיתוקמא אפילו בנכסי וטעמא משום דכיון דנחית בהי איסורא תו לא פקע דליתא אלא כל היכא דלא אמר אלא נכסי לא מיתסרי אלא כי איתנהו ברשותיה אבל הגיעה שביעית אוכל מן הנוטות דפקע להו איסורייהו הלכך ודאי מתני' לא מיתוקמא אלא בנכסי אלו ואע"ג דהאי דינא מצינן למיגמריה ממתני' דהאומר לחברו קונם לביתך שאני נכנס וכו' אמרה ר' יוחנן אמתני' כדי לפרושה ולברורה דלא ניטעי בה משום דסתם מודר הנאה מחברו בנכסי משמע כדתנן לקמן המודר הנאה מחברו וכו' נותנו לאחר לשם מתנה והלה מותר בה ואי באומר נכסים אלו אין הלה מותר בה עכ"ל ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
לא יורד לתוך שדהו: בשביעית מדאסור לעבור בארצו [כפ"ה מ"ב]:
ואינו אוכל מן הנוטות: הנוטות חוץ לשדה ואפילו נשרו שם, דאע"ג דהן הפקר בשביעית, עכ"פ מדנדר קודם שביעית, יוכל לאסור דבר שברשותו לכשיצא מרשותו. ונ"ל דרק מדרבנן אסור, מדשרי כה"ג באין לו מה יאכל [כמ"ח]:
ובשביעית: ר"ל ואם נדר בשביעית:
אינו יורד לתוך שדהו: דהקרקע לא אפקר רחמנא, רק לילך לאכול הפירות ושמא ישהה יותר:
אבל אוכל הוא מן הנוטות: כיון דבשביעית נדר, הרי לא היו הפירות של מודר מעולם:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י (ריב"ן) |
ר"ן |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
פירוש הרא"ש |
תוספות רי"ד |
הרשב"א |
הריטב"א |
מאירי |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש