משנה נגעים י רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) הנתקים מיטמאין - בשני שבועות,

בשני סימנין - בשיער צהוב דק, ובפסיון.

בשיער צהוב דק לקוי קצר - דברי רבי עקיבה.

רבי יוחנן בן נורי אומר: אפילו ארוך.

אמר רבי יוחנן בן נורי:

מה הלשון אומר,

דק מקל זה, דק קנה זה,

דק לקוי קצר, או דק לקוי ארוך.

אמר לו רבי עקיבה:

עד שאנו למדין מן הקנה - נלמוד מן השיער,

דק שיערו של פלוני,

דק לקוי קצר - ולא דק לקוי ארוך.

שיער צהוב דק מטמא -

מכונס, ומפוזר, מבוצר, ושלא מבוצר,

הפוך, ושלא הפוך - דברי רבי יהודה.

רבי שמעון אומר: אינו מטמא - אלא הפוך.

אמר רבי שמעון:

ודין הוא -

מה אם שיער לבן, שאין שיער אחר מציל מידו - אינו מטמא אלא הפוך,

שיער צהוב דק, שיש שיער אחר מציל מידו - אינו דין שלא יטמא אלא הפוך.

אמר רבי יהודה:

כל מקום שצריך לומר הפוך - אמר הפוך,

אבל הנתק שנאמר בו: "ולא היה בו שיער צהוב" (ויקרא יג לב) -

מטמא הפוך - ושלא הפוך.

(ג) הצומח -

מציל מיד שיער צהוב, ומיד הפסיון -

מכונס, ומפוזר, מבוצר, ושלא מבוצר.

המשואר -

מציל מיד שיער צהוב, ומיד הפסיון - מכונס, ומפוזר ומבוצר.

ואינו מציל מן הצד - עד שיהא רחוק מן הקמה מקום שתי שערות.

שתי שערות -

אחת צהובה, ואחת שחורה,

אחת צהובה, ואחת לבנה - אינן מצילות.

(ד) שיער צהוב שקדם את הנתק - טהור.

רבי יהודה - מטמא.

רבי אליעזר בן יעקב אומר: לא מטמא, ולא מציל.

רבי שמעון אומר:

כל שאינו סימן טומאה בנתק - הרי הוא סימן טהרה בנתק.

(ה) כיצד מגלחין את הנתק?

מגלח חוצה לו,

ומניח שתי שערות סמוך לו,

כדי שיהא ניכר אם פסה.

החליטו בשיער צהוב -

והלך שיער צהוב, וחזר שיער צהוב -

וכן בפסיון -

בתחילה, בסוף שבוע ראשון,

בסוף שבוע שני, לאחר הפטור - הרי הוא כמות שהיה.

החליטו בפסיון -

והלך הפסיון, וחזר הפסיון -

וכן בשיער צהוב -

בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני,

לאחר הפטור - הרי הוא כמות שהיה.

(ו) שני נתקים זה בצד זה,

ושיטה של שיער מפסקת בינתיים -

נפרץ ממקום אחד - טמא,

משני מקומות - טהור.

וכמה תהא הפרצה - מקום שתי שערות.

נפרץ ממקום אחד כגריס - טמא.

(ז) שני נתקים זה לפנים מזה,

ושיטה של שיער מפסקת ביניהן -

נפרץ ממקום אחד - טמא,

משני מקומות - טהור.

וכמה תהא הפרצה - מקום שתי שערות.

נפרץ ממקום אחד כגריס - טהור.

(ח) מי שהיה בו נתק,

ובו שיער צהוב - טמא.

נולד לו שיער שחור - טהור.

אף על פי שהלך לו שיער שחור - טהור.

רבי שמעון בן יהודה אומר, משום רבי שמעון:

כל נתק שטהר שעה אחת - אין לו טומאה לעולם.

רבי שמעון אומר:

כל שיער צהוב שטהר שעה אחת - אין לו טומאה לעולם.

(ט) מי שהיה בו נתק כגריס,

וניתק כל ראשו - טהור.

הראש, והזקן -

אין מעכבין זה את זה - דברי רבי יהודה.

רבי שמעון אומר: מעכבין זה את זה.

אמר רבי שמעון: ודין הוא -

ומה אם עור הפנים ועור הבשר, שיש דבר אחר מפסיק ביניהן - מעכבין זה את זה,

הראש והזקן, שאין דבר אחר מפסיק ביניהן - אינו דין שיעכבו זה את זה.

הראש, והזקן -

אינן מצטרפין זה עם זה,

ואין פוסין מזה לזה.

איזה הוא הזקן?

מן הפרק של לחי - ועד פיקה של גרגרת.

(י) הקרחת, והגבחת מיטמאות - בשני שבועות,

בשני סימנין - במחיה, ובפסיון.

איזו היא קרחת?

אכל נשם, סך נשם,

מכה שאינה ראויה לגדל את השיער.

ואיזו היא קרחת?

מן הקודקוד שופע לאחוריו - עד פיקה של צוואר.

איזו היא גבחת?

מן הקודקוד שופע לפניו - עד כנגד השיער מלמעלן.

הקרחת, והגבחת -

אינן מצטרפות זו עם זו,

ואינן פוסות מזו לזו.

רבי יהודה אומר:

אם יש שיער ביניהן - אינן מצטרפות,

ואם לאו - הרי אלו מצטרפות.

הדף הראשי של משנה נגעים י

משנה נגעים, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב