משנה מקואות ב רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) הטמא שירד לטבול -

ספק טבל, ספק לא טבל,

אפילו טבל -

ספק יש בו ארבעים סאה, ספק אין בו -

שני מקואות - אחד יש בו ארבעים סאה, ואחד שאין בו,

טבל באחד מהן, ואין ידוע באיזה מהן טבל - ספקו טמא.

(ב) מקוה שנמדד ונמצא חסר -

כל הטהרות שנעשו על גביו למפרע,

בין ברשות היחיד, בין ברשות הרבים - טמאות.

במה דברים אמורים? - בטומאה חמורה,

אבל בטומאה קלה -

אכל אוכלין טמאין, שתה משקין טמאין,

בא ראשו ורובו במים שאובין,

או שנפלו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין,

וירד לטבול, ספק טבל ספק לא טבל,

ואפילו טבל, ספק יש בו ארבעים סאה ספק שאין בו,

שני מקואות, אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו,

טבל באחד מהן, ואין ידוע באיזה מהן טבל - ספקו טהור.

רבי יוסי - מטמא.

שהיה רבי יוסי אומר:

כל דבר שהוא בחזקת טומאה - לעולם הוא בטומאתו, עד שידע שטהר,

אבל ספקו ליטמא ולטמא - טהור.

(ג) ספק מים שאובין שטיהרו חכמים -

ספק נפלו, ספק לא נפלו,

אפילו נפלו - ספק יש בהם ארבעים סאה, ספק שאין בהן.

שני מקואות -

אחד יש בו ארבעים סאה, ואחד שאין בו,

נפל לאחד מהן, ואינו יודע באיזה מהן נפל -

ספקו טהור - מפני שיש לו במה יתלה.

היו שניהם פחותים מארבעים סאה,

ונפל לאחד מהן, ואינו יודע באיזה מהן נפל -

ספקו טמא - מפני שאין לו במה יתלה.

(ד) רבי אליעזר אומר:

רביעית מים שאובין בתחילה - פוסלין את המקוה,

ושלשת לוגין - על פני המים.

וחכמים אומרין:

בין בתחילה, ובין בסוף - שעורו שלשת לוגין.

(ה) מקוה שיש בו שלש גומות של מים שאובין, של לוג לוג -

אם ידוע שנפל ארבעים סאין מים כשרים -

עד שלא הגיעו לגומה השלישית - כשר,

ואם לאו - פסול.

ורבי שמעון - מכשיר, מפני שהיא כמקוה סמוך למקוה.

(ו) המסנק את הטיט לצדדין, ומשכו הימנו שלשת לוגין - כשר.

היה תולש, ומשך הימנו שלשת לוגין - פסול.

רבי שמעון - מכשיר, מפני שלא נתכוון לשאוב.

(ז) המניח קנקנים בראש הגג לנגבן, ונתמלאו מים -

רבי אליעזר אומר:

אם עונת הגשמים היא,

או אם יש מעט מים בבור - ישבר,

ואם לאו - לא ישבר.

רבי יהושע אומר:

בין כך ובין כך - ישבר או יכפה, אבל לא יערה.

(ח) הסייד ששכח עציץ בבור, ונתמלא מים -

אם היו המים צפים על גביו כל שהן - ישבר,

ואם לאו - לא ישבר,

דברי רבי אליעזר.

ורבי יהושע אומר:

בין כך ובין כך - ישבר.

(ט) המסדר קנקנים בתוך הבור, ונתמלאו מים -

אף על פי שבלע הבור את מימיו - הרי זה ישבר.

(י) מקוה שיש בו ארבעים סאה מים וטיט -

רבי אליעזר אומר: מטבילין במים - ואין מטבילין בטיט.

רבי יהושע אומר: בטיט, ובמים.

באיזה טיט מטבילין? - בטיט שהמים צפים על גביו.

אם היו המים מצד אחד -

מודה רבי יהושע - שמטבילין במים, ואין מטבילין בטיט.

באיזה טיט אמרו? -

בטיט שהקנה יורד מאליו - דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר: מקום שאין קנה המידה עומד.

אבא אליעזר בן דולעאי אומר: מקום שהמשקולת יורדת.

רבי אליעזר אומר: היורד בפי חביה.

רבי שמעון אומר: הנכנס בשפופרת הנוד.

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: הנמדד בלוג.

הדף הראשי של משנה מקואות ב

משנה מקואות, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב