משנה מקואות א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) שש מעלות במקואות -

זו למעלה מזו, זו למעלה מזו.

מי גבאין -

שתה טמא, ושתה טהור - טמא.

שתה טמא, ומילא בכלי טהור - טמא.

שתה טמא, ונפל כיכר של תרומה -

אם הדיח - טמא,

ואם לא הדיח - טהור.

(ב)

מילא בכלי טמא, ושתה טהור - טמא.

מילא בכלי טמא, ומילא בכלי טהור - טמא.

מילא בכלי טמא, ונפל כיכר של תרומה -

אם הדיח - טמא,

ואם לא הדיח - טהור.

(ג)

נפלו מים טמאים, ושתה טהור - טמא.

נפלו מים טמאים, ומילא בכלי טהור - טמא.

נפלו מים טמאים, ונפל כיכר של תרומה -

אם הדיח - טמא,

ואם לא הדיח - טהור.

רבי שמעון אומר: בין שהדיח, ובין שלא הדיח - טמא.

(ד)

נפל לתוכן מת,

או שהילך בהן טמא, ושתה טהור - טהור.

אחד מי גבאין, מי בורות,

מי שיחין, מי מערות,

מי תמציות שפסקו,

ומקואות שאין בהן ארבעים סאה -

בשעת הגשמים - הכל טהור.

פסקו הגשמים -

הקרובים לעיר, ולדרך - טמאין,

והרחוקים - טהורין, עד שיהלכו רוב אדם.

(ה) מאמתי היא טהרתן? -

בית שמאי אומרין: משירבו, וישטופו.

בית הלל אומרין: רבו - אף על פי שלא שטפו.

רבי שמעון אומר: שטפו, אף על פי שלא רבו -

כשרין לחלה, וליטול מהן לידים.

(ו) למעלה מהן - מי תמציות שלא פסקו.

שתה טמא, ושתה טהור - טהור.

שתה טמא, ומילא בכלי טהור - טהור.

שתה טמא, ונפל כיכר של תרומה -

אף על פי שהדיח - טהור.

מילא בכלי טמא, ושתה טהור - טהור.

מילא בכלי טמא, ומילא בכלי טהור - טהור.

מילא בכלי טמא, ונפל כיכר של תרומה -

אף על פי שהדיח - טהור.

נפלו מים טמאין, ושתה טהור - טהור.

נפלו מים טמאין, ומילא בכלי טהור - טהור.

נפלו מים טמאין, ונפל כיכר של תרומה -

אף על פי שהדיח - טהור.

כשרין לתרומה, וליטול מהן לידים.

(ז) למעלה מהן - מקוה שיש בו ארבעים סאה -

שבו טובלין, ומטבילין.

למעלה מהן - מעיין שמימיו מועטין, שרבו עליו מים שאובין,

שוה למקוה - לטהר באשבורן,

ולמעיין - להטביל בו כל שהוא.

(ח) למעלה מהן - מים מוכין,

שהן מטהרין בזוחלין.

למעלה מהן - מים חיים,

שבהן טבילה - לזבים,

והזיה - למצורעין,

וכשרין לקדש מהן מי חטאת.

הדף הראשי של משנה מקואות א

משנה מקואות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב