משנה כתובות ה רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) אף על פי שאמרו -
- בתולה - גובה מאתיים,
- ואלמנה - מנה,
- אם רצה להוסיף,
- אפילו מאה מנה - יוסיף.
- נתאלמנו, או נתגרשו,
- בין מן האירוסין - בין מן הנישואין,
- גובה - את הכל.
- רבי אלעזר בן עזריה אומר:
- מן הנישואין - גובה את הכל,
- מן האירוסין -
- בתולה - גובה מאתיים,
- ואלמנה - מנה,
- שלא כתב לה - אלא על מנת שהוא כונסה.
- רבי יהודה אומר: אם רצה,
- כותב לבתולה - שטר של מאתיים,
- והיא כותבת לו - שנתקבלתי ממך מנה,
- ולאלמנה - מנה,
- והיא כותבת לו - שנתקבלתי ממך חמישים זוז.
- כותב לבתולה - שטר של מאתיים,
- רבי מאיר אומר:
- כל הפוחת לבתולה ממאתיים, ולאלמנה ממנה - הרי זו בעילת זנות.
- בין מן האירוסין - בין מן הנישואין,
(ב) נותנים לבתולה - שנים עשר חודש,
- משיתבע לה הבעל - לפרנס את עצמה.
- כשם שנותנין לאישה -
- כך נותנין לאיש - לפרנס את עצמו.
- ולאלמנה - שלשים יום.
- הגיע זמנם -
- ולא נשאו, או שמתו בעליהן - אוכלות משלו, ואוכלות בתרומה.
- רבי טרפון אומר:
- נותנים לה הכל - תרומה.
- רבי עקיבה אומר:
- מחצה חולין - ומחצה תרומה.
(ג) היבם - אינו מאכיל בתרומה.
- עשת שישה חודשים - בפני הבעל,
- ושישה חודשים - בפני היבם,
- אפילו כולם - בפני הבעל,
- חסר יום אחד - בפני היבם,
- אינה אוכלת בתרומה.
- זו משנה הראשונה,
- ובית דין של אחריהם אמרו -
- אין האישה אוכלת בתרומה - עד שתיכנס לחופה.
- אפילו כולם - בפני הבעל,
(ד) המקדיש - מעשה ידי אשתו,
- הרי זו עושה - ואוכלת.
- והמותר? -
- רבי מאיר אומר: הקדש.
- ורבי יוחנן הסנדלר אומר: חולין.
(ה) [ד] *הערה 1: אלו מלאכות שהאישה עושה לבעלה -
- טוחנת, ואופה,
- ומכבסת, ומבשלת,
- ומניקה - את בנה,
- ומצעת - את המיטה,
- ועושה בצמר.
- הכניסה לו -
- שפחה אחת - לא טוחנת, ולא אופה, ולא מכבסת.
- שתים - אינה מבשלת, ואינה מניקה את בנה.
- שלש - אינה מצעת את המיטה, ואינה עושה בצמר.
- ארבע - יושבת בקתדרה.
- רבי אליעזר אומר:
- אפילו הכניסה לו מאה שפחה -
- כופה לעשות בצמר - שהבטלה מביאה לידי זימה.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה,
- יוציא, ויתן כתובה - שהבטלה מביאה לידי שיעמום.
(ו) [ה] המדיר את אשתו - מתשמיש המיטה,
- בית שמאי אומרין: שתי שבתות.
- בית הלל אומרין: שבת אחת.
- התלמידים, יוצאים לתלמוד תורה שלא ברשות - שלשים יום,
- והפועלים - שבת אחת.
- עונה (ראה שמות כא י) האמורה בתורה -
- הטיילים - בכל יום,
- הפועלים - שתים בשבת,
- החמרים - אחת בשבת,
- הגמלים - אחת לשלשים יום,
- הספנים - אחת לשישה חודשים,
- דברי רבי אליעזר.
(ז) [ו] המורדת על בעלה -
- פוחתין לה מכתובתה - שבעה דינרין בשבת.
- רבי יהודה אומר: שבעה טרפעיקים.
- עד אימתי הוא פוחת?
- עד כנגד כתובתה.
- רבי יוסי אומר:
- לעולם - הוא פוסק והולך,
- שמא תיפול לה ירושה ממקום אחר - ויחזור ויגבה ממנה.
- וכן המורד על אשתו -
- מוסיפין לה על כתובתה - שלשה דינרין בשבת.
- רבי יהודה אומר: שלשה טרפעיקים.
(ח) [ז] המשרה את אשתו, על ידי שליש -
- לא יפחות לה - מקביים חיטים,
- או מארבעת קבים שעורים.
- אמר רבי יוסי:
- לא פסק שעורים - אלא רבי ישמעאל, שהיה סמוך לאדום.
- לא יפחות לה - מקביים חיטים,
- נותן לה - חצי קב קטנית, וחצי לוג שמן,
- וקב גרוגרות, או מנה דבלה.
- אם אין לו - פוסק לעומתם פירות ממקום אחר.
- נותן לה - מיטה, ומפץ.
- אם אין לו מפץ - מחצלת.
- נותן לה -
- כפח - לראשה,
- וחגור - למותניה,
- ומנעל - ממועד למועד,
- וכלים של חמישים זוז - משנה לשנה.
- ואינו נותן לה -
- לא חדשים - בימות החמה,
- ולא שחקים - בימות הגשמים.
- אלא נותן לה -
- כלים של חמישים זוז - בימות הגשמים,
- והיא מתכסה בבליותיהם - בימות החמה,
- והשחקים - שלה.
- כלים של חמישים זוז - בימות הגשמים,
(ט) [ח] ונותן לה - מעה כסף לצרכיה,
- והיא אוכלת עימו - מלילי שבת ללילי שבת.
- ואם אין - נותן לה מעה כסף לצרכיה.
- מעשה ידיה - שלה.
- ומה היא עושה לו?
- משקל חמש סלעים שתי - ביהודה,
- שהן עשר סלעים - בגליל.
- או משקל עשר סלעים ערב - ביהודה,
- שהן עשרים סלעים - בגליל.
- משקל חמש סלעים שתי - ביהודה,
- אם היתה מניקה -
- פוחתין לה - ממעשה ידיה,
- ומוסיפין לה - על מזונותיה.
- במה דברים אמורים? - בעני שבישראל,
- אבל במכובד - הכל לפי כבודו.
הערות
עריכה- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה כתובות ה
משנה כתובות, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב