משנה כלים כח ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כח · משנה ד | >>
מטפחות ספרים, בין מצויירות בין שאינן מצויירות, טמאות, כדברי בית שמאי.
בית הלל אומרים, מצויירות, טהורות, ושאינן מצויירות, טמאותד.
רבן גמליאל אומר, אלו ואלו טהורות.
משנה מנוקדת
מִטְפְּחוֹת סְפָרִים,
- בֵּין מְצֻיָּרוֹת בֵּין שֶׁאֵינָן מְצֻיָּרוֹת,
- טְמֵאוֹת,
- כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַאי.
- בֵּין מְצֻיָּרוֹת בֵּין שֶׁאֵינָן מְצֻיָּרוֹת,
- בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- מְצֻיָּרוֹת, טְהוֹרוֹת;
- וְשֶׁאֵינָן מְצֻיָּרוֹת, טְמֵאוֹת.
- מְצֻיָּרוֹת, טְהוֹרוֹת;
- רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
- אֵלּוּ וָאֵלּוּ טְהוֹרוֹת:
נוסח הרמב"ם
מטפחות הספרים -
- בין מצויירות, בין שאינן מצויירות - טמאות,
- כדברי בית שמאי.
- בית הלל אומרין:
- מצויירות - טהורות,
- ושאינן מצויירות - טמאות.
- רבן גמליאל אומר: אלו ואלו - טהורות.
- בין מצויירות, בין שאינן מצויירות - טמאות,
פירוש הרמב"ם
אמנם היות המטפחות המרוקמות המצויירות הנעשים לספר לא יטמאו לפי שהן מיוחדים לספרים, וציורן יעיד עליהן שאינן ממשמשי אדם כמו שביארנו בעשרים ושבעה. אולם אם היו בלתי מצוירין הנה לא יוחדו לספרים לבד, לפי שהן ראוין לשאר דברים.
ובית שמאי אומרים שלרוב לקיחתן בספר הנה הוא ממשמשי אדם.
ואין הלכה כרבן גמליאל:
פירוש רבינו שמשון
טמאות כדברי בית שמאי. יש לפרש טמאות מדרס דיתיב עליהן וב"ה מטהרין במצויירות דחייס עליהן ולא יתיב. ורבן גמליאל מטהר בכולהו מן המדרס אבל טמאות טומאת מת ומתני' דשלש מטפחות הן לעיל פ' כ"ד [מי"ד] כרבן גמליאל אבל קשיא מאי טעמא דמאן דמטמא מדרס הא אסור למיתב עליה כדמשמע בסוף נגמר הדין (דף מז:) בפלוגתא דאביי ורבא דהזמנה מילתא היא ונראה דכולה מתרתין בטומאת מת פליגי דמצויירות עבידי לנוי ואפילו מטומאת מת טהור דאין תכשיט לכלי כדמשמע פרק במה בהמה (דף נב:) דלא מנה הכתוב אלא נויי אדם ולא נויי בהמה וכלים:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מצויירות טהורות - דצורתן מוכחת עליהן שהן מיוחדים לספרים בלבד ואינן משמשי אדם, וכל שאינו משמשי אדם, טהור:
ושאינן מצויירות - מיוחדים נמי. לשאר תשמישין, הלכך טמאות. ובית שמאי דמטמאין בין מצויירות בין שאינן מצויירות, משום דמחשבי מטפחות ספרים משמשי אדם, שעשויין למשמש בהם תמיד:
אלו ואלו טהורות - דכיון שייחדן לספרים תו לא הוו משמשי אדם. ואין הלכה כרבן גמליאל:
פירוש תוספות יום טוב
מצויירות טהורות. כ' הר"ב שכל שאינו משמשי אדם טהור. כדתנן במ"ז פרק טז:
ושאינם מצויירות טמאות. בשאר טומאות חוץ מטומאת מדרס. מפני שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו. הרמב"ם פכ"ב מה"כ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ד) (על המשנה) טמאות. בשאר טומאות חוץ מטומאת מדרס, מפני שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו. הר"מ:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
מטפחות ספרים: ספרי תורה:
מצויירות טהורות: דצורתן וציורן מוכיח עליהן שהן מיוחדין לספרים בלבד דעבידי לנוי ואפי' מטומאת מת טהור דאין תכשיט לכלי וליכא לפ' דלטומאת מדרס מיירי מתני' דאי הכי מ"ט דמאן דמטמא מדרס הא אסור למיתב עלייהו ואפי' לא נשתמשו בהן הספרים איכא מ"ד דהזמנה מילתא היא ועוד דנצטרך לאוקומי סתם מתני' דבפכ"ד דקתני מטפחות של ספרים טמא טמא מת ולא מדרס כר"ג דמטהר הכא מטומאת מדרס ודלא כב"ה דהלכתא כוותייהו. מה"ר שמשון ז"ל בשנוי לשון קצת:
בפי' ר"ע ז"ל וב"ש דמטמאי בין מצויירות ובין שאין מצויירות משום דמחשבי מטפחות ספרים משמשי אדם וכו'. אמר המלקט כיון שפורסים אותם על הספרים כשקורא בהן. הרא"ש ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
מטפחות ספרים: מטלית שכורך בו ספרים:
טמאות: דמחשב ליה כשאר מטלית שעשוי לכריכה. דדינו כב"ק [כפכ"ד סי' מ"ה וסי' נ"ד]:
בית הלל אומרים מצויירות טהורות: דהא דכריכה מחשב כב"ק. היינו רק מדרבנן ולפיכך כשהמטלית מצוייר. דניכר דאינו לתשמיש הדיוט לא גזרו בה רבנן שיחשב כריכתו כב"ק. [ומהר"ב משמע דכל שאינו מיוחד לתשמיש חול אמק"ט. ולפע"ד א"א לומר כן ועמ"ש בס"ד לעיל פכ"ד סי' ב' בבועז שהארכנו]:
ושאינם מצויירות טמאות: דאע"ג דמיוחדין לספרים. ולא חזו לתשמיש הדיוט. עכ"פ כיון שאינן מצויירות הן. לא ניכר בהן שמיוחדין לתשמיש קדושה. גזרו בהו קדושה אטו חול [כפכ"ד מי"ד]:
אלו ואלו טהורות: דכיון דמיוחדו' לקדושה. ל"ג קדושה אטו חול:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת