משנה כלים ב רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) כלי עץ, כלי עור, כלי עצם, וכלי זכוכית -

פשוטיהן - טהורין,

ומקבליהן - טמאין.

נשברו - טהרו.

חזר ועשה מהן כלים - מקבלין טומאה מכאן ולהבא.

כלי חרס, וכלי נתר - טומאתן שוה

מיטמאין ומטמאין - באוויר,

ומטמאין - מאחוריהן,

ואינן מיטמאין - מגביהן,

ושבירתן - היא טהרתן.

(ב) הדקין שבכלי חרס -

קרקרותיהן ודופנותיהן - יושבין שלא מסומכין,

שעורן - מכדי סיכת קטן ועד לוג.

מלוג ועד סאה - ברביעית.

מסאה ועד סאתים - בחצי לוג.

מסאתים ועד שלש, ועד חמש סאין - בלוג,

דברי רבי ישמעאל.

רבי עקיבה אומר: אני איני נותן בהן מידה, אלא הדקין שבכלי חרס -

קרקרותיהן ודופנותיהן - יושבין שלא מסומכין,

שעורן - מכדי סיכת קטן עד קדירות הדקות.

מקדירות הדקות ועד חביות לודיות - ברביעית.

מלודיות ועד לחמיות - בחצי לוג.

מלחמיות עד חצבים גדולים - בלוג.

רבן יוחנן בן זכאי אומר:

חצבים גדולים - שעורן בשני לוגין.

הפכין הגלילים, והחביונות -

שעור קרקרותיהן כל שהן,

ואין להן דפנות.

(ג) הטהורין שבכלי חרס, טבלה שאין לה לזביז,

ומחתה פרוצה, ואבוב של קלאין,

והסילונות - אף על פי כפופין, ואף על פי מקבלין,

וכבכב שעשאו לסל הפת, וטפי שהתקינו לענבים,

וחבית של שייטין, וחבית דפונה בשולי המחץ,

והמיטה, והכיסא, והספסל, והשולחן,

והספינה, והמנורה של חרס - הרי אלו טהורין.

זה הכלל -

כל שאין לו תוך בכלי חרס - אין לו אחורים.

(ד) פנס -

שיש בו בית קיבול שמן - טמא,

ושאין בו - טהור.

מגופת היוצרין -

שהוא פותח בה - טהורה,

ושהוא גומר בה - טמאה.

משפך -

של בעלי בתים - טהור,

ושל רוכלין - טמא,

מפני שהוא של מידה - דברי רבי יהודה בן בתירה.

רבי עקיבה אומר: מפני שהוא מטהו על צידו, ומריח בו ללוקח.

(ה) כסוי כדי יין וכדי שמן,

וכסוי חביות ניירות - טהורות,

ואם התקינן לתשמיש - טמאין.

כסוי הלפס -

בזמן שהוא נקוב, ויש לו חידוד - טהור.

אם אינו נקוב, ואין לו חידוד - טמא,

מפני שהיא מסננת לתוכו את הירק.

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: מפני שהיא הופכת עליו את הרונקי.

(ו) גצטרה שנמצאת בכבשן -

עד שלא נגמרה מלאכתה - טהורה,

ומשנגמרה מלאכתה - טמאה.

טיטרוס -

רבי אלעזר ברבי צדוק - מטהר.

רבי יוסי - מטמא, מפני שהוא כמוציא פרוטות.

(ז) הטמאין שבכלי חרס -

טבלה שיש לה לזביז,

ומחתה שלמה,

וטבלה שהיא מלאה קערות -

נטמאה אחת מהן בשרץ - לא נטמאו כולן.

אם יש לה לזביז עודף -

נטמאה אחת מהן - נטמאו כולן.

[ח] *הערה 1: וכן בית תבלין של חרס,

וקלמרין המתאמת,

ובית תבלין של עץ -

נטמא אחד מהן במשקה - לא נטמא חברו.

רבי יוחנן בן נורי אומר: חולקין את עוביו -

המשמש לטמא - טמא,

המשמש לטהור - טהור.

אם יש לו לזביז עודף -

נטמא אחד מהן - נטמא חברו.

(ח) [ט] הלפיד - טמא,

ובית שקעו של נר - מיטמא באוויר.

המסרק של צרצור -

רבי אליעזר - מטהר,

וחכמים - מטמאין.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה כלים ב

משנה כלים, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב