משנה כלים ב רמבם

נוסח הרמב"ם עריכה

(א) כלי עץ, כלי עור, כלי עצם, וכלי זכוכית -

פשוטיהן - טהורין,
ומקבליהן - טמאין.
נשברו - טהרו.
חזר ועשה מהן כלים - מקבלין טומאה מכאן ולהבא.
כלי חרס, וכלי נתר - טומאתן שוה
מיטמאין ומטמאין - באוויר,
ומטמאין - מאחוריהן,
ואינן מיטמאין - מגביהן,
ושבירתן - היא טהרתן.


(ב) הדקין שבכלי חרס -

קרקרותיהן ודופנותיהן - יושבין שלא מסומכין,
שעורן - מכדי סיכת קטן ועד לוג.
מלוג ועד סאה - ברביעית.
מסאה ועד סאתים - בחצי לוג.
מסאתים ועד שלש, ועד חמש סאין - בלוג,
דברי רבי ישמעאל.
רבי עקיבה אומר: אני איני נותן בהן מידה, אלא הדקין שבכלי חרס -
קרקרותיהן ודופנותיהן - יושבין שלא מסומכין,
שעורן - מכדי סיכת קטן עד קדירות הדקות.
מקדירות הדקות ועד חביות לודיות - ברביעית.
מלודיות ועד לחמיות - בחצי לוג.
מלחמיות עד חצבים גדולים - בלוג.
רבן יוחנן בן זכאי אומר:
חצבים גדולים - שעורן בשני לוגין.
הפכין הגלילים, והחביונות -
שעור קרקרותיהן כל שהן,
ואין להן דפנות.


(ג) הטהורין שבכלי חרס, טבלה שאין לה לזביז,

ומחתה פרוצה, ואבוב של קלאין,
והסילונות - אף על פי כפופין, ואף על פי מקבלין,
וכבכב שעשאו לסל הפת, וטפי שהתקינו לענבים,
וחבית של שייטין, וחבית דפונה בשולי המחץ,
והמיטה, והכיסא, והספסל, והשולחן,
והספינה, והמנורה של חרס - הרי אלו טהורין.
זה הכלל -
כל שאין לו תוך בכלי חרס - אין לו אחורים.


(ד) פנס -

שיש בו בית קיבול שמן - טמא,
ושאין בו - טהור.
מגופת היוצרין -
שהוא פותח בה - טהורה,
ושהוא גומר בה - טמאה.
משפך -
של בעלי בתים - טהור,
ושל רוכלין - טמא,
מפני שהוא של מידה - דברי רבי יהודה בן בתירה.
רבי עקיבה אומר: מפני שהוא מטהו על צידו, ומריח בו ללוקח.


(ה) כסוי כדי יין וכדי שמן,

וכסוי חביות ניירות - טהורות,
ואם התקינן לתשמיש - טמאין.
כסוי הלפס -
בזמן שהוא נקוב, ויש לו חידוד - טהור.
אם אינו נקוב, ואין לו חידוד - טמא,
מפני שהיא מסננת לתוכו את הירק.
רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: מפני שהיא הופכת עליו את הרונקי.


(ו) גצטרה שנמצאת בכבשן -

עד שלא נגמרה מלאכתה - טהורה,
ומשנגמרה מלאכתה - טמאה.
טיטרוס -
רבי אלעזר ברבי צדוק - מטהר.
רבי יוסי - מטמא, מפני שהוא כמוציא פרוטות.


(ז) הטמאין שבכלי חרס -

טבלה שיש לה לזביז,
ומחתה שלמה,
וטבלה שהיא מלאה קערות -
נטמאה אחת מהן בשרץ - לא נטמאו כולן.
אם יש לה לזביז עודף -
נטמאה אחת מהן - נטמאו כולן.


וכן בית תבלין של חרס,

וקלמרין המתאמת,
ובית תבלין של עץ -
נטמא אחד מהן במשקה - לא נטמא חברו.
רבי יוחנן בן נורי אומר: חולקין את עוביו -
המשמש לטמא - טמא,
המשמש לטהור - טהור.
אם יש לו לזביז עודף -
נטמא אחד מהן - נטמא חברו.


(ח) הלפיד - טמא,

ובית שקעו של נר - מיטמא באוויר.
המסרק של צרצור -
רבי אליעזר - מטהר,
וחכמים - מטמאין.


הדף הראשי של משנה כלים ב