משנה יומא ו ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ו · משנה ה | >>
על כל סוכה וסוכה אומרים לו: הרי מזון והרי מים.
ומלווין אותו מסוכה לסוכה, חוץ מאחרונה שבהן, שאינו מגיע עמו לצוק, אלא עומד מרחוק יא ורואה את מעשיו.
משנה מנוקדת
עַל כָּל סֻכָּה וְסֻכָּה אוֹמְרִים לוֹ:
- הֲרֵי מָזוֹן וַהֲרֵי מַיִם.
- וּמְלַוִּין אוֹתוֹ מִסֻּכָּה לְסֻכָּה,
- חוּץ מֵאַחֲרוֹנָה שֶׁבָּהֶן,
- שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ עִמּוֹ לַצּוּק,
- אֶלָּא עוֹמֵד מֵרָחוֹק וְרוֹאֶה אֶת מַעֲשָׂיו.
נוסח הרמב"ם
על כל סוכה, וסוכה -
- אומרין לו: "הרי מזון, והרי מים".
- ומלווים אותו - מסוכה, לסוכה,
- חוץ - מן האחרון שבהן,
- שאינו מגיע לצוק,
- אלא עומד מרחוק - ורואה את מעשיו.
- שאינו מגיע לצוק,
- חוץ - מן האחרון שבהן,
פירוש הרמב"ם
כבר ידעת כי בין כל סוכה וסוכה תחום שבת, על כן היה אפשר להם ללותו מסוכה לסוכה הסמוכה לה.
והסוכה האחרונה שבינה ובין הצוק שני מילין, ואי אפשר להלך אלא מיל שהוא תחום שבת, ולפיכך עומד מרחוק:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הרי מזון והרי מים - לא היו אומרים לו כך אלא כדי שייטב לבו, שמי שיש לו פת בסלו אינו רעב כמי שאין לו פת בסלו, אבל מעולם לא הוצרך אדם לכך:
ומלוין אותו מסוכה לסוכה - שמירושלים ועד סוכה ראשונה מיל ועשר סוכות ובין כל סוכה וסוכה מיל הרי מירושלים עד סוכה אחרונה עשר מילין. נשאר מסוכה אחרונה לצוק ב' מילין, מלוין אותו מיל כמדת תחום שבת ועומדים מרחוק ורואין את מעשיו:
פירוש תוספות יום טוב
אלא עומד מרחוק כו'. לא היו עושין סוכה אחת עשרה שא"כ לא היה מקרי ארץ גזירה כיון שמן הסוכה רשאין לילך עד לשם בו ביום. כך נ"ל:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יא) (על המשנה) מרחוק. לא היו עושין סוכה אחת עשרה שא"כ לא היה מקרי ארץ גזירה כיון שמן הסוכה רשאין לילך עד לשם בו ביום. נראה לי. תוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
הרי מזון והרי מים: ירוש' ליפות כתו כדי שייטיב לבו אומרים לו כך למה שאין יצר הרע תאב אלא לדבר האסור כהדא ר' מנא סלק למבקרא לר' חנאי דהוה תשיש א"ל צהינא א"ל שתא שבקיה ונחת ליה בתר שעתא סלק לגביה א"ל מה עבדת לההיא להיותך א"ל כדי שרית לי אזלת לה:
חוץ מן האחרון שבהם וכו': גמ' ת"ר עשר סוכות ושנים עשר מילין היו דברי ר"מ ר' יהודה אומר ט' סוכות ועשרה מילין ר' יוסי אומר חמש סוכות ועשרה מילין וכל אחד מלַוֵהוּ יותר ממיל או עד הסוכה ע"י עירוב א"ר יוסי סח לי אלעזר ברי בלשון שחוק על דברי אם ע"י עירוב יכולני לעשות אפי' שתי סוכות ועשרה מילין שיהו בני ירושלם מלוין אותו שני מילין ומסוכה ראשונה יצאו לקראתו שני מילין הרי ד' מילין שאתה יכול להרחיק הסוכה מירושלם וסוכה השניה לסוף ד' מילין של ראשונה ויהו מקצת בני הראשונה מערבין לצד השנייה ומקצת ערבו לצד ירושלם וכן בני השניה מקצתן ערבו לצד הראשונה לצאת לקראתו שני מילין ומקצתן ערבו לצד הצוק ללוותו שני מילין: ומתני' לא אתיא אלא לר"מ דהכי אמרי' בגמ' כמאן אזלא הא דתנן חוץ מן האחרון שבהן שאינו מגיע עמו לצוק אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו כמאן כר"מ דאילו לר' יהודה ור' יוסי אף האחרון מגיע לצוק ע"כ אלא דמתוס' ז"ל מוכח דאסוף ברייתא דלעיל קאי האי כמאן אזלא וגרסי' הא דתניא:
תפארת ישראל
יכין
על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים: דבנחלש מותר לאכול. מיהו מעולם לא נצרך לכך:
ומלוין אותו מסוכה לסוכה: שהיה רק מיל:
חוץ מאחרונה שבהן: שהיה ב' מיל מהצוק. ולא עשו י"א סוכות, דא"כ לא נקרא ארץ גזירה, מדהיה יכול כל אדם לילך לשם ביו"כ:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו חננאל |
רבינו אשר |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
תוספות ישנים
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש | גבורות ארי