משנה יבמות טז רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) האישה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים באו ואמרו לה מת בעליך לא תינשא ולא תתייבם עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה הייתה לה חמות אינה חוששת יצאה מלאה חוששת רבי יהושע אומר אינה חוששת.

(ב) שתי יבמות זו אומרת מת בעלי וזו אומרת מת בעלי זו אסורה מפני בעלה של זו וזו אסורה מפני בעלה של זו לזו עדים ולזו אין עדים את שיש לה עדים אסורה ואת שאין לה עדים מותרת לזו בנים ולזו אין בנים את שיש לה בנים מותרת ואת שאין לה בנים אסורה נתייבמו ומתו היבמין אסורות להינשא רבי אלעזר אומר הואיל והותרו ליבמין הותרו לכל אדם.

(ג) אין מעידין אלא על פרצוף הפנים עם החוטם אף על פי שיש סימנין בגופו ובכליו אין מעידין אלא עד שלשה ימים אפילו ראוהו מגוייד וצלוב על הצלוב וחיה אוכלת בו אין מעידים אלא עד שתצא נפשו רבי יהודה בן בבא אומר לא כל האדם ולא כל המקומות ולא כל השעות שוות (ד) כיצד נפל למים בין שיש להם סוף בין שאין להם סוף הרי אשתו אסורה אמר רבי מאיר מעשה באחד שנפל לבור הגדול ועלה לאחר שלשה ימים אמר רבי יוסי מעשה בסומא אחד שירד לטבול במערה וירד מושכו אחריו ושהו כדי שתצא נפשם והשיאו את נשותיהם שוב מעשה באסיא באחד ששילשלוהו לים ולא עלת בידם אלא רגלו אמרו חכמים מן הארכובה ולמעלה תינשא מן הארכובה ולמטה לא תינשא.

(ה) אפילו שמע מן הנשים אומרות מת איש פלוני דייו אמר רבי יהודה אפילו שמע מן התינוקות אומרין הרי אנו הולכין לספוד ולקבור את איש פלוני בין מתכוון בין שאין מתכוון רבי יהודה בן בבא אומר בישראל עד שיהא מתכוון ובגוי אם היה מתכוון אין עדותו עדות.

(ו) מעידין לאור הנר ולאור הלבנה ומשיאין על בת קול מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר איש פלוני בן איש פלוני ממקום פלוני מת והלכו ולא מצאו אדם שם והשיאו את אשתו שוב מעשה בצלמין באחד שאמר אני איש פלוני בן איש פלוני ממקום פלוני נשכני נחש והרי אני מת והלכו ולא הכירוהו והשיאו את אשתו.

(ז) אמר רבי עקיבה כשירדתי לנהרדעא לעבר את השנה מצאני נחמיה איש בית דלי אמר לי שמעתי שאין משיאין את האישה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא יהודה בן אוא ונמתי לו כן הדברים אמר לי אמור להם משמי אתם יודעים שהמדינה הזאת משובשת בגייסות מקובל אני מרבן גמליאל הזקן שמשיאין את האישה על פי עד אחד וכשבאתי והרצתי את הדברים לפני רבן גמליאל שמח לדבריי ואמר מצינו חבר ליהודה בן אוא מתוך הדברים נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא רבן גמליאל הזקן את נשותיהם על פי עד אחד והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד מפי אישה ואישה מפי אישה מפי עבד מפי שפחה רבי אליעזר ורבי יהושע אומרין אין משיאין את האישה על פי עד אחד רבי עקיבה אומר לא על פי אישה ולא על פי קרובים אמרו לו מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים וחלה אחד מהם והניחוהו בפונדק ובחזירתן אמרו לפונדקית איה חברנו ונמת להם מת וקברתיו והשיאו את אשתו אמרו לו לא תהא כוהנת כפונדקית אמר להם ובשתהא הפונדקית נאמנת והפונדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו ומנעלו ואפונדתו וספר תורה שהיה בידו.

הדף הראשי של משנה יבמות טז