משנה דמאי ג רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) מאכילין את העניים דמאי,
- ומאכילין את האכסניה דמאי.
- רבן גמליאל - היה מאכיל את פועליו דמאי.
- גבאי צדקה -
- בית שמאי אומרין:
- נותנין את המעושר - לשאינו מעשר,
- ואת שאינו מעושר - למעשר,
- נמצאו כל אדם - אוכלין מתוקן.
- בית שמאי אומרין:
- וחכמים אומרים:
- גובין סתם,
- ומחלקין סתם,
- והרוצה לתקן - יתקן.
(ב) הרוצה -
- לחזום עלי ירק,
- להקל ממשאו,
- לא ישליך - עד שיעשר.
- הלוקח ירק מן השוק, ונמלך להחזיר -
- לא יחזיר - עד שיעשר,
- שאינו מחוסר - אלא מנין.
- היה עומד ולוקח, וראה טוען אחר יפה ממנו -
- מותר להחזיר, מפני שלא משך.
(ג) המוצא פירות בדרך,
- ונטלן לאוכלן, ונמלך להצניע -
- לא יצניע - עד שיעשר.
- ונטלן לאוכלן, ונמלך להצניע -
- ואם מתחילה, נטלן בשביל שלא יאבדו - פטור.
- וכל דבר, שאין אדם רשאי למוכרו דמאי -
- כך לא ישלח לחברו דמאי.
- רבי יוסי - מתיר בוודאי, ובלבד שיודיענו.
(ד) המוליך חיטיו לטחון כותי,
- או לטחון עם הארץ - כחזקתן, למעשרות ולשביעית;
- ולטחון הנוכרי - דמאי.
- המפקיד פירותיו אצל הכותי,
- ואצל עם הארץ - כחזקתן, למעשרות ולשביעית;
- אצל הנוכרי - כפירותיו.
- רבי שמעון אומר: דמאי.
(ה) הנותן לפונדקית -
- מעשר את שהוא נותן לה,
- ואת שהוא נוטל ממנה,
- מפני שהיא חשודה לחלף.
- מעשר את שהוא נותן לה,
- אמר רבי יוסי:
- אין אנו אחראין לרמאין;
- אינו מעשר - אלא מה שהוא נוטל ממנה בלבד.
(ו) הנותן לחמותו -
- מעשר את שהוא נותן לה,
- ואת שהוא נוטל ממנה,
- מפני שהיא חשודה לחלף את המתקלקל.
- מעשר את שהוא נותן לה,
- אמר רבי יהודה:
- רוצה היא אישה - בתקנת בתה,
- ובושה - מחתנה.
- ומודה רבי יהודה, בנותן לחמותו שביעית -
- שאינה חשודה להאכיל את בתה שביעית.
הדף הראשי של משנה דמאי ג
משנה דמאי, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב