משנה גיטין ז א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת גיטין · פרק ז · משנה א | >>
מי שאחזו קורדייקוס ואמר: כתבו גט לאשתי, לא אמר כלוםב.
אמר: כתבו גט לאשתי, ואחזו קורדייקוס וחזר ואמר: אל תכתבו, אין דבריו האחרונים כלום.
נשתתקג, ואמרו לו: נכתוב גט לאשתך, והרכין בראשו, בודקין אותו שלש פעמים.
אם אמר על לאו לאו ה ועל הן הן, הרי אלו יכתבו ויתנו.
משנה מנוקדת
מִי שֶׁאֲחָזוֹ קֻרְדְּיָקוֹס,
- וְאָמַר: כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי,
- לֹא אָמַר כְּלוּם.
- וְאָמַר: כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי,
- אָמַר: כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי,
- וַאֲחָזוֹ קֻרְדְּיָקוֹס,
- וְחָזַר וְאָמַר: אַל תִּכְתְּבוּ,
- אֵין דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּלוּם.
- נִשְׁתַּתַּק,
- וְאָמְרוּ לוֹ: נִכְתֹּב גֵּט לְאִשְׁתְּךָ? וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ,
- בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים;
- אִם אָמַר עַל לָאו לָאו וְעַל הֵן הֵן,
- הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ:
- וְאָמְרוּ לוֹ: נִכְתֹּב גֵּט לְאִשְׁתְּךָ? וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ,
נוסח הרמב"ם
מי שאחזו קורדיאקוס -
- ואמר: כתבו גט לאשתי,
- לא אמר כלום.
- ואמר: כתבו גט לאשתי,
- אמר: כתבו גט לאשתי,
- ואחזו קורדיאקוס,
- וחזר ואמר: אל תכתובו,
- אין דבריו האחרונים כלום.
- נשתתק -
- אמרו לו: נכתוב גט לאשתך,
- והרכין - בראשו,
- בודקין אותו - שלשה פעמים,
- אם אמר על לאו - לאו,
- ועל הין - הין,
- הרי אלו יכתבו ויתנו.
פירוש הרמב"ם
קורדיאקוס - חולי מתחדש ממלוי חדרי המוח, ומתבלבל הדעת מפני כך, והוא מין ממיני חולי הנופל.
ואמרו אין דבריו האחרונים כלום - רוצה לומר שאין אנו צריכין לשאול אותו פעם שניה אחר שיצא מחוליו אם עומד על דבריו או לא, ואמנם לא יכתוב הגט עד שיקל מעליו חליו זה.
והרכין בראשו - רוצה לומר שירמז בראשו רמיזה תורה תשובה נכונה לשאלה, ויפליג בה בכל צדדי הנסיון בכל מה שאפשר:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מי שאחזו קורדייקוס - שנתבלבלה דעתו מחמת שד השולט על השותה יין חדש א:
אין בדבריו האחרונים כלום - וא"צ לחזור ולשאלו אחר שנתישבה דעתו, אלא כותבין הגט וסומכים על דבריו הראשונים. ומיהו כל זמן שדעתו מבולבלת אין כותבין הגט:
הרכין - הטה ד:
בודקין אותו - בדברים אחרים:
הרי אלו יכתבו ויתנו - אם הרכין על הגט הרכנת הן:
פירוש תוספות יום טוב
מי שאחזו קורדייקוס. פירש הר"ב שנתבלבלה דעתו מחמת שד כו' והא רוחא קורדייקוס שמה. גמ':
לא אמר כלום. ואפי' אמר כתבו ותנו. תוס':
נשתתק. לאו אשאחזו קורדייקוס קאי אלא אדם שנעשה אלם מחמת חולי. רש"י:
הרכין. פי' הר"ב הטה. ויט שמים. (שמואל ב' כ"ב) מתרגמיכן וארכין שמיא. רש"י. וה"ל להביא מדאורייתא הטי נא כדך (בראשית כ"ד) מתרגם ארכיני. הביאו הרמב"ם פי"א דתרומות מ"ח כמש"ש:
אם אמר על לאו לאו. שרומז על תשובת לאו. הרכנה שדרך בני אדם להרכין על לאו. ועל הן הרכנת הן. ובגמ' וליחוש דלמא שיחייא [השתחויה] דלאו לאו נקטיה א"נ שיחייא דהן הן נקטיה. אמר רב יוסף בר מניומי אמר ר"נ דאמרינן ליה בסירוגין [ממתינין בין הרכנה לשאילה שעה] וליחוש דלמא שיחייא דסירוגין נקטיה דאמרי' ליה חד לאו ותרין הן ותרין לאו וחד הן. דבי רבי ישמעאל [תנא] א"ל דברים של ימות החמה בימות הגשמים ושל ימות הגשמים בימות החמה. מאי ניהו פירי:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) והא רוחא קורדייקוס שמה. גמרא:
(ב) (על המשנה) כלום. ואפילו אמר כתבו ותנו. תוספ':
(ג) (על המשנה) נשתתק. לאו אשאחזו קורדייקוס קאי. אלא אדם שנעשה אלם מחמת חולי. רש"י:
(ד) (על הברטנורא) ויט שמים (ש"ב כ"ב). מתרגמינן וארכין שמיא. רש"י. ובתורה הטי נא כדך מתרגם ארכיני. הר"מ:
(ה) (על המשנה) לאו. שרומז על תשובת לאו. הרכנה שדרך בני אדם להרכין על לאו, ועל הן הרכנת הן. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
גם בהאי פירקא בגמרא בדף ע"ב הוכיחו בעלי התוספות ז"ל דפ' מי שאחזו סדורו אחר פרק התקבל אבל רש"י ז"ל נראה דגריס מי שאחזו קודם התקבל עיין במה שאכתוב בשמו ז"ל במתני' דבסמוך.
מי שאחזו: וכו'. ביד פ' שני דהלכות גירושין סי' י"ד י"ו ובטור א"ה סי' קכ"א:
קורדייקוס: כך שמו של אותו השד השולט על השותה יין חדש:
לא אמר כלום: שאין דעתו מיושבת ואפילו אמר כתבו ותנו תוס' ז"ל. ומדקתני לא אמר כלום משמע דאף לכשיבריא אין כותבין וכן הוא שם בטור. וכתוב בחדושי הרישב"א ז"ל לא אמר כלום כלומר ואפילו נכתב באותה שעה ולאחר שנתרפא נתנוהו לו ונתנו לה פסול לפי שלא נכתב במצות הבעל שאין בדבריו כלום:
אמר כתבו גט לאשתו: כלומר בבוריו ואח"כ אחזו קורדייקוס ואמר אל תכתבו אין דבריו אחרונים כלום אמר ריש לקיש וכותבין ונותנין לאלתר מלישנא יתירא דקתני אין דבריו אחרונים כלום ולא קתני לא אמר כלום וקיימא לן כר' יוחנן דאין כותבין אלא לכשישתפה בין בשוטה בין שאחזו קורדייקוס אבל צלוב אי מגוייד או ששחט בו שנים או רוב שנים כותבין ונותנים כל זמן שיש בהן נשמה ואין צריכין בדיקה אח"כ דדעתא צילותא נינהו אלא דכחישותא הוא דנקיטא בהו ע"כ בקיצור:
נשתתק: לאו אמי שאחזו קורדייקוס קאי דהא לא מהניא ביה בדיקה דהא אמרינן דחזרואמר אל תכתבו אין בדבריו האחרונים כלום אלמא כשוטה דיינינן ליה ולא מספקינן ביה כלל אלא נשתתק היינו אדם שאחזו חולי רש"י והר"ן ז"ל:
והרכין בראשו: בגמרא פריך וניחוש דילמא חולי של שגעון נקטיה המלמדו תמיד להרכין ראשו בהרכנת לאו או הן ואינו משיב על דברי שאלתם ומשני ששואלין אותו בפירות אם רוצה שילקטו מן האילן לרפואתו פירות של ימות החמה שואלין אותו בימי הגשמים ועל פירות ימות הגשמים בודקין אותו אם מבקש אותו בימות החמה. ואיכא תו שנוייא אחרינא דאמרינן ליה חד לאו ותרי הן תרי לאי וחד הן דכי האי שתייה לא נקטיה:
בודקים אותו שלשה פעמים: פי' שלשה פעמים על לאו ושלשה פעמים על הן דהיינו ששה פעמים בין הכל ובדיקה זו מפרש בירושלמי אומרים לי נכתוב גט לאשתך אומר הן לאמך אומר לאו לאשתך אומר הן לאחותך אומר לאו לאשתך אומר הן לבתך אומר לאו וכו' תוס' והר"ן ז"ל אבל בית יוסף שם סי' קכ"א דקדק מדברי הרמב"ם ז"ל שאינו מצריך בדיקה ששה פעמים רק שלש וגם ממה שלא פירש במשנה שיבדקוהו ששה פעמים נלמוד שדעתו דבתלתא זימנין סגי כפשטא דמתני' ע"כ בקיצור. עוד גרסינן בירושלמי בד"א בנשתתק מתוך בוריו אבל אם נשתתק מתוך חוליו דיו פעם אחת אבל בתוספתא קתני דאפילו נשתתק מתוך חוליו בעינן שלשה פעמים ועין במ"ש בר"פ חרש. ובטור ח"מ סוף סי' רל"ה:
תפארת ישראל
יכין
מי שאחזו קורדייקוס: חולי המבלבל שנל האדם וה"ה מי שהוא שכור כלוט. אבל כשלא הגיע לשכרות לוט, כל מעשיו קיימין, ובעבר עבירה נהרג עליה [(שו"ע חו"מ רלה, כב)].
אין דבריו האחרונים כלום: ולהכי, אחר שנתיישב דעתו כותבין ונותנין ואין צריך לחזור ולשאלו. אבל כל זמן שדעתו מבולבלת, אם כתבו ונתנו, לטור בטל מדאורייתא [(שו"ע אה"ע קכא, ב)] ולרמב"ם פסול רק מדרבנן, ולהכי יש חלוק אם רפואתו היא בידינו הר"ז פסול, ואם לאו אינו גט [שם]:
נשתתק: נעשה אלם:
והרכין: הטה:
בודקין אותו שלשה פעמים: בג' דברים שאינן מצויין. כגון לשאול לו בחורף אם היום גדלים פירות באילן, ובקיץ אם שלג אפשר שיפול היום וכדומה:
הן: כלומר תשובה כראוי:
הרי אלו יכתבו ויתנו: ויבדיקוהו בג' מיני הן וג' מיני לאו בסירוגין, חד לאו וב' הן, וב' לאו וחד הן [(שו"ע אה"ע, קנא):
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת