פתיחת התפריט הראשי

משנה ברורה על אורח חיים שעו

סעיף אעריכה

(א) ואין ביניהם וכו' - ר"ל שבכותל המפסיק בין החצרות העומד ע"ג הבור אין פתח וחלון:

(ב) אין ממלאין וכו' - שהרי כ"א ממלא מרשות חבירו:

(ג) אא"כ עשו מחיצה י' - כדי להפסיק בין הרשויות ויהא כ"א דולה מרשותו ומחיצת הכותל שעומד ע"ג הבור אין מועיל לזה כלל דבעינן דוקא שתהא עשויה לשם כך ובתוך אוגן הבור:

(ד) וצריך שיהיה וכו' - כדי שיהיה ניכר הפסק המחיצה המחלקת בתוך המים ואע"פ שאינה מגעת המחיצה עד קרקע הבור קל הוא שהקילו במים להתיר במחיצה כזו דבעינן רק שלא יכנס הדלי בהדיא לחלק חבירו:

(ה) טפח מן המחיצה - וכ"ש אם מחציתה למטה ומחציתה למעלה:

(ו) המחיצה כולה - היינו של העשרה טפחים וה"ה אפילו אם היתה ארוכה יותר ומגעת עד קרקע הבור צריך ג"כ היכר הפסק מלמעלה:

(ז) ניכרת - ההפרשה ובזה הטפח לבד סגי שלא ילך הדלי לרשות חבירו:

(ח) וכן אם עשו וכו' - ר"ל שהניחו לכתחלה מלמעלה על שפת הבור כדי להתיר המים אבל כשלא נעשה כדי להתיר לא:

(ט) זה ממלא מצד הקורה וכו' - וטעמא לפי שאנו רואים כאלו קורה זו נמשכת ויורדת עד המים וחולקת כל רשות לעצמו וכאן אין לחוש לומר שזה דולה מרשות חבירו לפי ששיערו חכמים שאין דלי מהלך יותר מד"ט וא"כ לא יחצוב מים מצד הבור שהוא ברשות חבירו ואף שחוצב מתחת הקורה ושם רשות שניהם שולטות קל הוא שהקילו חכמים במים וא"צ אלא שלא יהא ניכר להדיא שחוצב מרשות חבירו:

(י) לא בעינן שום תיקון - ועכ"פ אסור להכניס המים לבית אם לא עשו שום תיקון דהא לא עירבו שתי החצרות ביחד:

סעיף בעריכה

(יא) שבאמצע השביל - היינו שיש כמין מבוי קטן מפסיק בין שתי החצרות והוא שייך לשתי החצרות ובור באמצע ומשלשל הדלי לתוכו דרך חלון שבכותל החצרות:

(יב) אע"פ שהיא מופלגת וכו' - מלשון זה משמע דכ"ש כשהיא מופלגת פחות מד"ט והטעם דתשמיש שהוא דרך חלון ס"ל לדעה זו דתמיד מיקרי דרך אויר בין כשהוא מופלג ד"ט ובין פחות מד"ט ומה שכתב בלשון כ"ש דלא מיבעי אם הוא פחות מד"ט דתשמישו בנחת לחצר הסמוך ס"ל לדעה זו דבודאי אין חבירו אוסר עליו אף שלא עירבו יחד אלא אפילו אם הוא מופלג ד"ט ממנו דגם לחצר הסמוך אינו בנחת אפ"ה אין חבירו אוסר עליו כיון דאין תשמישן אלא דרך אויר:

(יג) ואינם צריכין זיזין - בא לאפוקי ממ"ד בגמרא דבעינן דוקא שיוציא כ"א זיז כל שהוא מכותלו עד לבור להכירא שלא יבוא לטלטל בעלמא מרשות לרשות:

(יד) רק בחלונות - דאז הוי תשמיש מילוי הדלי מן הבאר רק דרך אויר אבל כשיש פתחים מהחצרות לשביל א"כ אותו השביל רשות שניהם שולטות בו תמיד בתשמיש גמור וע"כ אסור להשתמש בו אפילו דרך חלונות דהוי השביל כחצר שאינה מעורבת ואסור כ"ז שלא עירבו ביחד ואפילו הוצאת זיזין לא מהני:

(טו) וי"א דאם אינן וכו' - דעה זו ס"ל להיפוך מדעה קמייתא דאין להתיר רק דוקא כשהבור מופלג מן כותלי החצרות ד"ט דאז מקרי התשמיש דרך אויר אבל כשהוא פחות מד"ט לשניהם לא מקרי דרך אויר אלא חשיב התשמיש לשניהם בנחת ואוסרין זה ע"ז אפילו אם אין פתחים להחצרות ותשמישן הוא רק דרך חלונות שבכותל ופסקו האחרונים כדעה זו:

סעיף געריכה

(טז) ג' חורבות - שאין בהם דיורין ופרוצות זו לזו ביותר מעשר אמות ויש לכל אחת מהחצירות חלונות פתוחות להחורבות שאצלם שעל ידיהם הם משתמשין בהם ע"י זריקה:

(יז) כ"א מותר וכו' - הואיל ואין לו בה תשמיש גמור בחול שאין לו פתח פתוח לה אלא חלון אין פרצת המחיצה שפרוצות זו לזו אוסרת ומותר להשתמש בכולה וחבירו אינו יכול לאסור עליו ואע"פ שגם חבירו משתמש בה בחול ע"י זריקה שזורק דרך אויר שלו בפרצה עד תוך חורבה זו מ"מ כיון שלחבירו אין לו בה תשמיש כ"א ע"י זריקה באויר מרחוק אינו יכול לאסור עליו:

(יח) באותה שאצלו - אבל בשל חבירו אינו יכול להשתמש בה בשבת ע"י זריקה באויר מפני שהוא אוסר עליו דהיא שייכה לו יותר שיש לו בה גם תשמיש נח שלא ע"י אויר כגון בשלשול למטה סמוך לחלונו:

(יט) והאמצעית - שהיא עומדת בשוה בין שתי החורבות:

(כ) מותרת לשניהן - כיון שהיא רחוקה משניהן ואין לשניהן בה תשמיש כ"א ע"י זריקה באויר דרך החורבות הסמוכות לה אינם אוסרים זה על זה:

(כא) כנגד השתים - ר"ל שהיתה משוכה כנגד אורך שני החורבות ומגעת שתי ראשיה לשני החצרות כזה:

(כב) אסורה לשתיהן - לפי שיש לשתיהן תשמיש נוח סמוך לחלון ע"י שלשול ואוסרים זה על זה ואע"ג דשתים הסמוכות פרוצות לאמצעי האוסר לא אחמור רבנן במקום שאין לו תשמיש גמור שיהא אסור משום פרוץ [רש"י]:

סעיף דעריכה

(כג) רשות שניהם שולטת בו - עיין לעיל סימן שנ"ה ס"ג בהג"ה במ"ב דמיירי שמקום מושב ביהכ"ס היה מיוחד לכל אחד לבדו ורק מקום החפירה שלמטה שהצואה נופלת שם היה של שניהם ולכן אסור דמוציא מרשותו לרשות השותפין שלא עירב עמדו אבל אם גם מקום המושב היה שייך לשניהם מותר:

(כד) ועיין לעיל סימן שנ"ה - דשם מבואר בהג"ה בס"ג פרטי הדינים וגם דאם שכח ולא עירב בדיעבד מותר לפנות דגדול כבוד הבריות: