משנה ברורה על אורח חיים רפ
(א) עונת וכו' - ויהיה זהיר לקיים עונתו. מצוה לאכול שום בע"ש או בליל שבת, והוא הדין שאר דברים המרבים זרע, עיין סימן תר"ח. כתב בס"ח סימן ש"ץ דשומים מבטלים תאוה, רק שומים צלויים מרבים זרע. עוד כתב: כל דברים מלוחים ממעטים, וכן קטניות. ועדשים מבושלים כשאין מלוחים, מרבים [א"ר]:
(ב) הבריאים - לאפוקי חלושי כח אינם חייבין רק לפי כוחן:
(ג) מליל שבת וכו' - היינו לבד ליל טבילה. וצריך להיזהר שקודם שיגיע הלילה, חייב להראות חבה יתירה ואהבה עם אשתו, ואין צריך לומר שלא ירגיל שום קטטה בערב שבת [ב"ח]:
(ד) משום חובל - דדם מיפקד פקיד, דהיינו שדם בתולים אינו מובלע בכותלי בית הרחם, אלא כנוס הוא שם כמופקד ומוצנע בתוך הכלי, וזה פתחו שיצא הדם מתוכו. והנה יש אומרים דבמקום שנתפשט המנהג להחמיר בזה אין להקל להם, אבל הט"ז כתב: חלילה לעשות איסור בזה, ובבירור שמעתי שהחסידים גאוני העולם נהגו בעצמם היתר בזה, על כן אין חשש חומרא בזה כלל, והמחמיר אינו אלא מן המתמיהין. ועיין לקמן סימן של"ט ס"ק י"א במ"א דלכתחילה ראוי ליחדן אחר החופה יחוד גמור קודם השבת, דיש אומרים דחופה שלנו לא מקרי חופה, ואם כן כשיתייחדו אחר כך בשבת יהיה אחר כך כקונה קניין בשבת: