קטגוריה:משלי כ כט
תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
תִּפְאֶ֣רֶת בַּחוּרִ֣ים כֹּחָ֑ם
וַהֲדַ֖ר זְקֵנִ֣ים שֵׂיבָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
תִּפְאֶ֣רֶת בַּחוּרִ֣ים כֹּחָ֑/ם וַ/הֲדַ֖ר זְקֵנִ֣ים שֵׂיבָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
רלב"ג
"תפארת בחורים". הנה כמו שתפארת הבחורים כחם כי אז הם ר"ל בימי הבחרות בתכלית מעוצם הגבורה כן הדור החכמים הוא המצא השיבה להם כי אז יתיישבו בלבם הדעות האמתיות לסבות שזכרנו במה שקדם:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"תפארת" - כמו שכח הבחורים הוא להם לתפארת, כן שיבת הזקנים היא להם להדר.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(כט-ל) "תפארת בחורים כחם" וכו' "חברות פצע" וכו' יאמר הנה הש"ז הוא כח הגוף, ומי ששומר הכח הזה ולא יבעול רק בעת הראוי ועם הראוי כפי הראוי, ישמור לו הכח בבחרותו, ולא תקפוץ עליו זקנה קודם הזמן, אבל הלהוט אחר העריות יאבד כחו בבחרותו, וזקנה קופצת עליו, ואם ימרק עצמו לדבר עבירה יותר מדאי באים עליו פצעים חיצונים ומכאובים פנימים, וז"ש הנה "הבחורים יתפארו בכחם" השמור בם, וגם "הדר זקנים" הוא "השיבה" שזקנה הבאה לפני הזמן אינה מהודרת, רק אם יש עמה שיבה שהיא הזקנה הבאה מסבת השיבה ואורך ימים, אבל בהפך "תמרוק ברע", הממרק ומהתך כחות גופו ע"י רע, שהוא הזנות ושפיכת הזרע, שזה נקרא רע, כמ"ש ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה', באים עליו מבחוץ "חבורת פצע", שהחבורות ופצע ביחד הוא מסוכן, כמ"ש ישעיה א', וגם באים עליו "מכות חדרי בטן", שיתקלקלו האיצטומכא ובני מעים ותאות המאכל וכלי העיכול:
ביאור המילות
"שיבה". הוא אחר הזקנה, ומציין אורך הימים:תרגום מצודות: כמו שכח הבחורים הוא להם לתפארת, כן שיבת הזקנים היא להם להדר.
תרגום ויקיטקסט: התפארת של בחורים צעירים היא כוחם הפיסי, המעיד על בריאות וכושר גופני; וההדר של אנשים זקנים הוא שער השיבה שלהם, המעיד על סיבולת וניסיון-חיים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כ כט.
דקויות
הדר זקנים שיבה
1. שיבה היא גיל מבוגר; הפסוק רומז, שכאשר האדם שומר על כוח וכושר גופני בגיל צעיר, הוא זוכה לאריכות ימים ושיבה בגיל מבוגר: כאשר בחורים מתפארים בכוחם, זקנים מתהדרים בשער השיבה שלהם.
2. שיבה היא ישיבה, חכמה (דעת מקרא, הגר"א): לזקנים ראוי להתפאר בחכמתם. בגיל צעיר ראוי להשקיע בכושר גופני, אך בגיל מבוגר הכושר הגופני כבר פחות חשוב, הגוף ממילא עומד למות, וההשקעה הטובה ביותר היא דווקא בחכמה.
3. שיבה היא שערות לבנות (ר' יונה גירונדי): לזקנים ראוי להתפאר בשערם הלבן, למרות שהוא מראה על חולשת הגוף, כי לכל תקופה בחיים יש תפקיד. הצעירים לא צריכים להתחפש לזקנים, והזקנים לא צריכים להתחפש לצעירים.
הקבלות
1. פשוטו של מקרא משבח את הבחורים הצעירים המפתחים את כוחם הפיסי ושומרים על כושר גופני. פסוקים נוספים בספר משלי מלמדים על חשיבות הכוח הפיסי:
- לגברים, (משלי כד ה): "גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז, וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ"*;
- וגם לנשים, (משלי לא יז): "חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ, וַתְּאַמֵּץ זְרֹעוֹתֶיהָ"*.
וכן בדברי חז"ל: "בן שלושים - לכוח" (אבות ה א; ראו ר' יונה גירונדי על פסוקנו).
הראי"ה קוק אף הרחיב וכתב: "ההתעמלות, שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כח לאומה, היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים, העוסקים ביחודים של שמות הקדושים, להרבות הבלטת האור האלהי בעולם... שיצחקו הנערים לחזק כחם ורוחם, בשביל גבורת האומה בכללה, עבודת הקודש הזאת מעלה את השכינה מעלה מעלה, כעליתה ע"י שירות ותשבחות, שאמר דוד מלך ישראל בספר תהלים; אלא שע"י הכוונות העליונות עולה הנשמה הפנימית, וע"י המעשים המאמצים את גוף היחידים לשם הכלל עולה הרוחניות החיצונית..." (אורות התחיה לד). לדבריו, לכושר גופני יש ערך רוחני נשגב.
2. אולם, רבנים מהעדה החרדית בירושלים התנגדו בתוקף לדברים אלה; הם ציטטו אותם על כרוזים שהפיצו בגנות הרב קוק, והשתמשו בהם כאחת הראיות לכך שדבריו של הרב קוק בספר "אורות" הם דברי כפירה, ויש להחרים את הספר ואת מחברו.
אכן, אחד המפרשים פירש שהפסוק דווקא מגנה את הבחורים המתפארים בכוחם: "לפי הרוב, גזרותיו של המלך - כפי יועציו, ולכן יושיב אצלו יועצים זקנים שמטים כלפי חסד, ולא בחורים, שייחם לבבם מהר להטות כלפי דין, שהרי קלקלתו של רחבעם היתה מפני עצת הבחורים, כידוע" (רמ"ד ואלי).
אמנם, הגינוי הוא לא על כוח פיסי אלא על "כוח" של תוקפנות ואכזריות כלפי הציבור. כשרחבעם עלה לשלטון, הציבור דרש הקלה בנטל המס. היועצים הזקנים יעצו לו לעשות חסד ולהקל על הציבור (ראו בפסוק הקודם), אבל היועצים הבחורים יעצו לו לפעול בכוח ודווקא להעלות את נטל המס, וכך עשה, (מלכים א יב ח): "וַיַּעֲזֹב אֶת עֲצַת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ, וַיִּוָּעַץ אֶת הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ אֲשֶׁר הָעֹמְדִים לְפָנָיו"*; וכתוצאה מכך איבד את הרוב.
3. משפחה שיש בה גם תפארת בחורים וגם הדר זקנים היא משפחה שהולכת בדרך צודקת, ראו (משלי טז לא): "עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה, בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא"*.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי כ כט"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.