עַל־יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל יָכוֹל לְהָאִיר לַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה בְּחִינַת "דָּרֵי מַעְלָה" וּלְהוֹדִיעַ לָהֶם כִּי עֲדַיִן אֵינָם יוֹדְעִין כְּלָל מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ. עַל־יְדֵי־זֶה בְעַצְמוֹ יָכוֹל לְקָרֵב הָרְחוֹקִים וְהַנְּמוֹכִים מְאֹד וּלְחַזֵּק אֶת לְבָבָם לְבַל יִתְיָאֲשׁוּ מִן הָרַחֲמִים חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עֲדַיִן הַשֵּׁם אִתָּם וְעִמָּם כִּי "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (שָׁם אוֹת י"ד ט"ו ט"ז וְעַיֵּן גֵּרִים אוֹת י"ד):