משיבת נפש/סיום הספר


[תוספת העורך לויקיטקסט בכותרת משנה זו]

("חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן")

קֵיין יֵאוּשׁ אִיז גָּאר נִיט פַאר הַאנְדִין.

("לִקּוּטֵּי מוֹהֲרַ"ן" - תִּנְיָנָא ע"ח)

מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד.

("לִקּוּטֵּי מוֹהֲרַ"ן" - תִּנְיָנָא כ"ד)

הִתְבּוֹדְדוּת הוּא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וּגְדוֹלָה מִן הַכֹּל.

(לִקּוּטֵּי מוֹהֲרַ"ן" - תִּנְיָנָא כ"ה)

אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְכוֹלִין לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְכוֹלִין לְתַקֵּן:

("לִקּוּטֵּי מוֹהֲרַ"ן" - תִּנְיָנָא קי"ב)

יֵשׁ עִנְיָן שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה.

("שִׂיחוֹת הָרַ"ן")

וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר – שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל.

("לִקּוּטֵּי מוֹהֲרַ"ן" - תִּנְיָנָא עח):