משיבת נפש/ט
כְּשֶׁמִּתְחַזֵּק וּמְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְכוּ' וְכָל פַּעַם עוֹלֶה לַמַּדְרֵגָה הַשְּׁנִיָּה הַגְּבוֹהָה יוֹתֵר לְפִי בְּחִינָתוֹ, בָּזֶה עוֹשֶׂה טוֹבָה גַּם לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה שֶׁהוּא נִכְנָס בָּהּ עַתָּה,. כִּי חֲבֵרוֹ יוֹצֵא מִמֶּנָּה וְעוֹלֶה לְמַדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁיַּעַמְדוּ בְּמַדְרֵגָה אַחַת וְזֶה בְּחִינַת הֲרָמָה, מַה שֶּׁאֶחָד מֵרִים וּמַגְבִּיהַּ אֶת חֲבֵרוֹ, הַיְנוּ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁבָּאִים עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ הִרְהוּרֵי זְנוּת וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָותוֹ וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, זֶהוּ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ עַל פְּגַם הַבְּרִית שֶׁפָּגַם מִקּדֶם, כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ כִּי זֶהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל מַמָּשׁ. עַל כֵּן אַל יִפּל בְּדַעְתּוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עָלָיו הִרְהוּרִים רָעִים וּמְגֻנִּים מְאד, כִּי אַדְּרַבָּא, זֶה דַּיְקָא תִּקּוּנוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ כִּי דַיְקָא עַל יְדֵי זֶה שֶׁבָּאִים עָלָיו אֵלּוּ הַהִרְהוּרִים וְהוּא מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא עִקַּר תִּקּוּנוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ כַּנַּ"ל וּבָזֶה הוּא מוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית וְכוּ':
ט
עריכהלִפְעָמִים הַנְּפִילָה וְהַיְּרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. כִּי עִקַּר הַנְּפִילָה הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק וְיַחֲזר וְיַתְחִיל וִיחַדֵּשׁ חִיּוּתוֹ וּמחוֹ שֶׁזֶּה עִקַּר הָעֲבוֹדָה, לִחְיוֹת חַיִּים חֲדָשִׁים בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת: