משא בערב/הקדמת המו"ל



‫העתיקה‪ ,‬חבר גם שיר-עלילה "תפוח זהב"‪ ,‬הבנוי כולו על תורת‬‬ ‫האלילים היונית. ‬שיר זה יצא לאור בשנת תק״ע. ‬מלבד זה עסק ‫רומאנילי הרבה בתרגומים‪ ,‬ מעברית לאיטלקית ומאיטלקית לעברית‫. חלק רב של פיוטינו ותפלותינו תורגמו על ידו לאיטלקית‪ ,‬ולהפך ‫הרבה יצירות של הספרות האיטלקית תרגם לעברית. ‬כן‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫יצא לאור בשנת תרס״ג על ידי הנזיר הבנדיקטיני וויקרט תרגומו ‫העברי של רומאנילי של הטרגדיה הידועה ״מירופה״ של מפפי. ‫הוא תרגם גם כן לעברית את ״טמיסטוקלוס״ של מטסטזיו‪ ,‬אולם ‫תרגום זה עדיין לא זכה לראות אור תבל ונשאר גנוז בתוך כתבי‬ ‫ידו. ‬בין כתבי ידו נשארו עוד הרבה פואימות וגם כן דקדוק‬ ‫השפה העברית.

‫כל ימיו חי רומאנילי בעוני ובדוחק‪ ,‬ומת בעיר קזלה-מונפרטה בשנת תקע״ד.


‫ספרו זה "משא בערב", ככתוב לעיל, הוא "ספר הקורות‬ ‫אשר השתרגו עלו" עליו בימי עברו על פני ארץ מרוקו ובשבתו ‫בה‪ .‬טבעו הבלתי-נח והסוער תמיד השיאו לנוד למרחקים אלה ‫ולראות בעיניו, ‬מה יעשה ומה ישמע ב"מלכות ברבריה" ובאחיו‬ ‫בני ישראל היושבים בה? ברב עמל ויגיעה הגיע עד לארץ זו‪,‬‬ ‫ובימי היותו בה עברו עליו הרפתקאות שונות ורבות‪ ,‬שפעת הצרות ‫והגזרות אשר הורקו על היהודים היושבים במדינה והנחשבים בה ‫כעבדים לאדוני הארץ‪ ,‬לא מנעה גם ממנו‪ .‬ובעתות לצרה כמו אלו "מקום היה לו להתערב בכל מיני אנשים גדולים וקטנים‪ ,‬ללמוד‬ ‫מעשיהם ולדעת את מוצאם ומובאם בכל דרכיהם"‪ .‬במשך ארבעת‬ ‫השנים האלה חקר ולמד את "דרכם ועלילותם‪ ,‬חוקיהם ומשפטיהם‪,‬‬ ‫בין ביהודים בין בערביאים, ‬במלך ושרים ועם הארץ". ‬הוא נפגש‬ ‫בדרך חייו במדינה זו בבני-אדם שונים ופרצופים שונים, ‪ באי-כח ‫כל השדרות‪ ,‬החל בשרים רמי‪-‬המעלה וכלה בערבי העזוב והנאלח‬ ‫המתגולל ברחובות קריה על גבי אשפתות הדומן‪ .‬הוא הלך אל‬ ‫הרב והמוכיח‪ ,‬אל הסוחר והתגר‪ ,‬אל בתי-כנסיות ובתי-מדרשות — ‫רוח כולם תיכן ועמד על אָפים ומהותם‪ .‬ואף כי "כל עובר אורח ‫ישפיל או ירים האמת כחפצו"‪ ,‬ הנה בה בשעה שישב לכתוב את ‫ספר תיורו זה קיבל על עצמו להיות ‪"‬רק האמת נר לרגלו ואור לנתיבותיו"‪ .‬ואמנם ספרו זה‪ ,‬בן ארבע‪-‬עשרה הפרקים‪ ,‬הוא ציור‬ ‫נאמן של המצב המדיני, ‬המשפטי והצבורי של כל תושבי המדינה, ‪‫היהודים והערבים,‪ ‬ויחוסיהם ההדדיים‪ .‬מתוכו אנו למדים הרבה ‫מתולדות היהודים במרוקו בימים עברו‪ ,‬והוא משמש לנו מקור‬ ‫חי ונובע לחקירת ההסתוריה הזו‪ .‬ועד כמה יצאו לספר הזה מוניטין ‫בעולם המדעי‪ ,‬משמשת לנו העובדה, ‬שהפרופיסור שלמה שילר—‫סינשי תרגם אותו לאנגלית ויוציאו לאור ביחד עם הנוסח העברי ‫בקמברידג׳ בשנת תרמ״ו‪.‬‬

‫בסוף ה‪ספר אנו מוצאים גם אחד משיריו המדבר על מצוקות‬ ‫האנשים יורדי-הים ועל המית לבם למראה הסער המתרגש לבא.

‫הספר יצא לאור עד עתה בכמה מהדורות‪ :‬ברלין תקנ״ב, וינה תקצ״ד, ‬וילנה תקצ״ה‪ ,‬ורשה תר״ח ועוד‬

.י.א