מרכז הפרשה בתורה/פרק ו

פרשה יד: מעמד הר סיני וברית חורב (י"ט, א- כ"ד, יח) עריכה

תחום הפרשה

פרשתינו כוללת את ההכנות למעמד הר סיני (להלן מה"ס), תיאור המעמד עצמו, עשרת הדברות, תיאור גילוי השכינה ולבסוף הברית, שנכרתה בחורב בין ה' ובין עמ"י.
ההכנות למה"ס
הפרשה מתחילה כאשר עמ"י מגיע למדבר סיני: "בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים...באו מדבר סיני:...ויחן שם ישראל נגד ההר" (י"ט, א- ב). עם הגיעם להר סיני מתחילות ההכנות לקבלת התורה: "ומשה עלה אל האלקים ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר...". משה עולה להר סיני ויורד אל העם מס' פעמים, ומעביר להם את הוראות ה'. להלן עיקר ההוראות – הכנות מבחינת העם:

"...וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם" (י"ט, י)
"והיו נכנים ליום השלישי..." (י"ט, יא)
"...השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת" (י"ט, יב)

תיאור הר סיני
לאחר ההכנות ועם בוא מועד ההתגלות מתארת התורה את ההר: "והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד: ויהי קול השפר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלקים יעננו בקול" (י"ט, יח- יט).
בשל עוצמת המעמד וחשיבותו חזרה התורה והזהירה את העם שלא לגשת את הר סיני (י"ט, כ- כה).
עשרת הדברות
לאחר תיאור ההכנות ותיאור ההר עברה התורה לעשרת הדברות (כ', א- יג).

תיאור מה"ס
עם סיום עשרת הדברות חוזרת התורה ומתארת שוב את המעמד: "וכל העם ראים את הקולת...וירא העם וינעו ויעמדו מרחק" (כ', טו). העם פונה אל משה בבקשה "דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות" (כ', טז). לאחר תשובת משה מסתיימת הפרשה בתיאור עלייתו של משה אל ההר "...ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים" (כ', יח).
פרשת מעמד הר סיני נחתמת בהדגשה כי העם ראה ושמע כי אלקים דיבר אתו (ולא בשר ודם). משום כך התורה מצווה אגב כך את איסור עבודה זרה, ועל דרך החיוב את אופן עבודת ה': "ויאמר ה' אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם: לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב...מזבח אדמה תעשה לי..." (כ', יט – כא).

פרשת "ואלה המשפטים"
התורה אכן סיימה את תיאור מעמד עשרת הדיברות, אך לא את כל מעמד הר סיני, הכולל גם מצוות וגם את מעמד הברית. רוב פרשת "ואלה המשפטים" (כ"א, א- כ"ג, לג) עוסקת במצוות (בעיקר בין אדם לחברו). אין בפרשה זו איזכור כל שהוא של הר סיני, הגם שהפרשה נמצאת בתווך בתוככי תיאור מעמד הר סיני ומעמד הברית. כמו כן אין בפרשה פתיחה המקובלת לכל תיאור מה"ס, כגון: "ויאמר ה' אל משה", "ויקרא אליו ה'", "ויבא משה ויקרא לזקני העם", "וירד משה מן ההר", "וירד משה אל העם" וכל כיו"ב.

ברית חורב
לאחר פרשת המצוות (כ"א, א- כ"ג, לג) חוזרת התורה שוב למעמד הר סיני (כ"ד, א- יח) הפעם בהיבט של הברית הנכרתת בין ה' ובין העם. משה בונה "מזבח תחת ההר...: וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים..." (כ"ד, ד- ה) משה כורת ברית בין ה' ובין העם. הוא לוקח "חצי הדם" וזורק על המזבח וחצי הדם זורק על העם. "ויאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם..." (כ"ד, ח)
פרשת הברית חותמת בתיאור גילוי שכינה "...ויכס הענן את ההר: וישכן כבוד ה' על הר סיני...: ומראה כבוד ה' כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל...: ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר..." (כ"ד, טו- יח).

קריאה כפולה
פרשה רבתי זו של מה"ס ניתן לקוראה קריאה כפולה, כלומר שתי קריאות שונות ובהדגשים שונים.
א. קריאת כל הפרשה (י"ט, א- כ"ד, יח). קריאה זו כוללת את כל מה"ס ואת כל המצוות שבפרשת "ואלה המשפטים", הגם שלפנינו לכאורה שני עניינים שונים, מה"ס ומצוות. יש שתי סיבות לקריאה זו, האחת סיבה מבנית: הדברים נכתבים ברצף. סיבה שניה, בדרך זו התורה מדגישה כי ברית חורב כוללת את עשרת הדברות וגם את המצוות שבפרשת "ואלה המשפטים" .
ב. קריאת מה"ס ללא פרשת המצוות של "ואלה המשפטים". הגיון רב בקריאה זו, מפני שבפרשת המצוות (כ"א, א- כ"ג, לג) אין איזכור של הר סיני. יתר על כן אין ביטויי פתיחה האופיינים למה"ס: "ויאמר ה' אל משה...", "וירד משה אל העם...". העדרם של ביטויים אלה בא להדגיש את היבדלותה של פרשת המצוות (כ"א, א- כ"ג, לג).
במסגרת פרשה זו של מה"ס אנו נדון באופן הקריאה השניה. אך ורק במה שקשור ישירות למה"ס ללא המצוות שבפרשת "ואלה המשפטים".

ענייני הפרשה

ההכנות למעמד הר סיני: י"ט, א- טו
תיאור הר סיני: י"ט, טז- יט
ההכנות למעמד הר סיני: י"ט, כ- כה
עשרת הדברות: כ', א- יג
תיאור מעמד הר סיני ותגובת העם: כ', יד- יז
איסור עבו"ז, מצות "מזבח אבנים": כ', יח- כב
[המצוות בפרשת "ואלה המשפטים"]: [כ"א, א- כ"ג, לג]
הברית בין ה' ובין העם: כ"ד, א- יא
עלית משה להר לארבעים יום ותיאור גילוי שכינה: כ"ד, יב- יח

מבנה ומרכז
סך הפסוקים בפרשה
י"ט,א-כה:25; כ',א-כב:22; כ"ד,א-יח:18
סך כל הפסוקים=65
מחצית א:
י"ט,א-כה:25; כ',א':1;
סך כל הפסוקים=26
מרכז:
כ',ב-יג: עשרת הדברות: 12 פס'

מחצית ב:
כ',יד-כב:9; כ"ד,א-יח:18
סך כל הפסוקים=27
למשמעות הרעיון המרכזי

אבן בוחן לתורת במרכזים. בכל הפרשות הקודמות דנו ברעיון המרכזי וניסינו להבהיר את חשיבותו ביחס לכל הפרשה, וטענו שזוהי דרכה של תורה לשבץ את הרעיון העיקרי של הפרשה במרכזה מבחינת מס' הפסוקים.
בפרשה זו, פרשת מה"ס, אנו מוצאים במרכז מבחינת מס' הפסוקים את עשרת הדברות. נראה שאין צורך להסביר כי עשרת הדברות הם עיקר העיקרים במעמד הר סיני ובתורה כולה. אשר על כן פרשה זו יכולה להוות אבן יסוד ואבן בוחן לכל תורת המרכזים. בבחינת בניין אב לכל הפרשות ומרכזן. פרשה זו באה ללמדנו כי התורה במכוון משבצת את הרעיון העיקרי של הפרשה דווקא במרכזה.