מרכז הפרשה ביהושע שופטים/פרשה ט

פרשה ט': כיבוש צפון הארץ (י"א, א- כג)
תחום הפרשה
פרשה זו המתארת את כיבוש צפון הארץ מתחלקת לשני חלקים, ולאחריה סיכום כיבוש הארץ:
חלק א: הקרב נגד צבאות הצפון (י"א, א-ט) .
חלק ב: כיבוש ערי הצפון (י"א י-טו).
חלק ג: סיכום כיבוש הארץ(י"א, טז- כג).
(מבנה דומה מצאנו בפרשה הקודמת, פרשה ח', העוסקת בכיבוש דרום הארץ. כאשר חלק ראשון מתאר את הניצחון בשדה הקרב נגד הצבא, והחלק השני מתאר את כיבוש הערים.) בסיומו של כל חלק משלושת החלקים הנ"ל אנו מוצאים סימנים לסיום הפרשה: חלק א' מסתיים בפסקא של המסורה לציון סוף פרשה. לעומתו, חלק ב' מסתיים בביטוי המציין חתימה: "...וכן עשה יהושע לא הסיר דבר מכל אשר צוה ה' את משה" (י"א טו). כאן מסתיימת פרשת כיבוש צפון הארץ, מכאן ואילך עוסק הכתוב בסיכום כל כיבושי יהושע. פרשה זו תתחלק אם כן לשלוש פרשות כדלקמן:

פרשה ט- 1: חלק א'.
פרשה ט- 2: חלקים א', ב'.
פרשה ט- 3: חלקים א', ב', ג'.

פרשה ט1: הקרב נגד צבאות הצפון (י"א, א-ט)

פרשה קצרה זו עוסקת בעיקר בשלושה עניינים:

איחוד מלכי הצפון נגד עם ישראל
הבטחת ה' ליהושע:" מחר כעת הזאת אנכי נתן את כלם חללים לפני ישראל".
הקרב והניצחון

מרכז הפרשה
מחצית א': י"א, א-ה = 5 פסוקים
מרכז:

    "ויאמר ה' אל יהושע אל תירא מפניהם כי מחר
     כעת הזאת אנכי נתן את כלם חללים לפני  ישראל
    את סוסיהם תעקר ואת מרכבתיהם תשרף באש"
                                       (י"א, ו'[פסוק ראשון במחצית ב':])

מחצית ב': י"א ו-ט = 4 פסוקים

למשמעות הרעיון המרכזי

שוב כמו המרכזים האחרים גם כאן מופיע הרעיון החוזר ונשנה בכל ספר יהושע: ה' הוא הנותן את האויבים בידי ישראל, ובלשון הכתוב "אנכי נתן את כלם חללים לפני ישראל". בפסוק המרכזי בפרשה זו אנו מגלים הדגשה של רעיון נוסף והוא שלא לסמוך על הכח הצבאי. צבא רגיל כאשר הוא כובש ומנצח, יש לו עניין לקחת שלל של כלי מלחמה. בכך הוא מחזק את עוצמתו הצבאית. אולם ה' מצוה את יהושע "את סוסיהם תעקר ואת מרכבתיהם תשרף באש". זאת כדי שעם ישראל לא ילך שולל אחרי הכח הצבאי, וידרדר ח"ו למצב של "כוחי ועוצם ידי".

פרשה ט2: המלחמה נגד מלכי הצפון (י"א א-טו)

תחום הפרשה

פרשה זו כוללת את החלק הראשון : המלחמה בשדה הקרב וכן את החלק השני: כיבוש ערי הצפון. בפרשה אם כן 15 פסוקים (י"א, א-טו).

מרכז הפרשה

מחצית א': י"א, א-ז = 7 פסוקים

מרכז:

"ויתנם ה' ביד ישראל  ויכום וירדפום עד צידון רבה ועד משרפות מים ועד בקעת מצפה מזרחה ויכם עד בלתי השאיר להם שריד"
                               ( י"א, ח:)

מחצית ב': י"א ט-טו = 7 פסוקים

למשמעות הרעיון המרכזי

שוב במרכז הפרשה אנו מוצאים אותו רעיון מרכזי שמצאנו עד כה מס' פעמים: "ויתנם ה' ביד ישראל", יתר על כן כמו במרכז פרשה ח' במלחמת הדרום, כך גם בפרשה זו, אנו מוצאים את השילוב של השתדלות האדם ורצון ה'. מחד "ויתנם ה' ביד ישראל", ומאידך פעולתם הנחרצת של צבא ישראל : "...ויכום וירדפום...ויכום עד בלתי השאיר להם שריד". הניצחון נעשה בידי אדם, בידי צבא יהושע, אך אין הדבר סותר את "ויתנם ה' ". אלא להיפך, המהלך האלוקי והרצון האלוקי הוא שישראל ינצח והדבר יעשה בפועל בידי ישראל, בידי אדם. האדם הוא הוא יד ה' הארוכה בנדון זה.

פרשה ט3: המלחמה בצפון

וסיכום מלחמות יהושע (י"א, א-כג)

תחום הפרשה

אפשר לצרף למלחמה נגד מלכי הצפון את הנספחות לכל המלחמות כולם, הם דברי הסיכום של מלחמות יהושע.(טז-כז). אם נעשה כך נקבל פרשה בת 23 פסוקים (י"א, א-כג).

פרשה זו תכלול את העניינים הבאים:

כינוס מלכי הצפון.
המלחמה בשדה הקרב ונצחון יהושע.
כיבוש ערי הצפון.
סיכום הכיבוש.

מרכז הפרשה

מחצית א': י"א, א-יא = 11 פסוקים.

מרכז:

             י"א, יב: "ואת כל ערי המלכים האלה ואת כל מלכיהם
             לכד יהושע ויכם לפי חרב החרים אותם 
             כאשר צוה משה עבד ה' ".
                            (י"א, יב)

מחצית ב': י"א, יג- כג = 11 פסוקים

למשמעות הרעיון המרכזי

בפסוק המרכזי שלושה רעיונות חשובים הקשורים לכל המלחמות שנלחם יהושע.
א. יהושע לכד את ערי המלכים ואת מלכיהם.
ב. "ויכם לפי חרב החרים אותם".
ג. יהושע עשה זאת "כאשר צוה משה עבד ה' ".
ללא ספק, לפנינו פסוק המסכם ומכיל את כל תמצית הרעיונות הקשורים למלחמות ולכיבוש הארץ. הפסוק המרכזי מסיים ב "כאשר צוה משה עבד ה' ". גם כדי לקשור אותנו לתחילת ספר יהושע ולספר התורה בכלל. וגם כדי להדגיש שאין משמעות למלחמות ולא לכיבוש אלא א"כ הדבר נעשה ע"פ ציווי משה, שהוא בעצם צווי ה'.