מרכז הפרשה ביהושע שופטים/פרשה ח

פרשה ח': המלחמה נגד מלכי הדרום (י', א-מג)

תחום הפרשה

פרשת המלחמה נגד מלכי הדרום מתוארת ב- 43 פסוקים (י', א-מג), והיא מתחלקת לשני חלקים. חלק ראשון מתאר את הכרעת המלחמה בשדה הקרב נגד צבאות חמשת המלכים (י', א-טו). חלק שני מתאר את המצור אחר חמשת המלכים וכיבוש ערי הדרום (י', טז- מג). בסיומו של כל חלק אנו מוצאים אותו סיום: "וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה" (י', טו;י', מג). משפטי הסיום מדגישים שיש לחלק את הפרשה לשתי פרשיות משנה כאמור לעיל:
א. הקרב נגד צבאות מלכי הדרום (י', א-טו)
ב. כיבוש הערים בדרום הארץ (', טז- מג)
להלן נדון בכל פרשה לחוד.

פרשה ח1: הקרב נגד צבאות מלכי הדרום (י', א-טו)

בפרשה קצרה זו ארבעה עניינים עיקריים:

• גיבוש מלכי הדרום.
• אנשי גבעון קוראים ליהושע לעזרה, יהושע נענה לקריאתם.
• תיאור הקרב והנצחון.
• נס הניצחון ע"י "אבני הברד" ונס "שמש בגבעון דם".

מרכז הפרשה

מחצית א:י', א- ז = 7 פסוקים

מרכז:

    "ויאמר ה' אל יהושע אל תירא מהם
      כי בידך נתתים
      לא יעמד איש מהם בפניך"
                           (י', ח )

מחצית ב:י', ט- טו = 7 פסוקים

למשמעות הרעיון המרכזי

הנה כי כן במרכז פרשתנו אנו פוגשים שוב כמו במרכז פרשות קודמות (א'; ד'; ז') את הרעיון המרכזי והעיקרי של ספר יהושע. ה' הוא העושה את המלחמה, ה' הוא הגורם לניצחון, ובלשון הפסוק שבמרכז: "ויאמר ה' אל יהושע... כי בידך נתתים".

פרשה ח2: כיבוש הערים בדרום הארץ (י', טז- מג)

ענייני הפרשה

• בפרשתנו ארבעה עניינים עיקריים:
• המרדף אחר צבאות הדרום.
• המצוד אחר חמשת המלכים.
• כיבוש ערי הדרום: מקדה, לבנה, לכיש, גזר, עגלנה, חברונה, דברה.
• סיכום: כיבוש דרום הארץ.

מרכז הפרשה

מחצית א:י', טז- כט = 14 פסוקים

מרכז:

 "ויתן ה' גם אותה ביד ישראל ואת מלכה 
  ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה 
  לא השאיר בה שריד ויעש למלכה
  כאשר עשה למלך יריחו"
                           (י', ל [פסוק ראשון במחצית שניה.])

מחצית ב:' י', ל- מג = 14 פסוקים

למשמעות הפסוק המרכזי

במסגרת פרשת כיבוש ערי הדרום הוזכרו שבע ערים שיהושע כבש: מקדה, לבנה, לכיש, גזר, עגלנה, חברנה ודביר. ביחס לכל עיר מוזכרים אחד או יותר מביטויי הלחימה והניצחון: "ויכה לפי חרב", "את מלכה החרים", "ואת כל הנפש אשר בה", "לא השאיר שריד". אולם לא בכל כיבוש עיר כתוב שה' נתן את העיר בידי ישראל. אך הכתוב מצא לנכון לציין זאת במפורש דווקא בפסוק המרכזי בפרשה: "ויתן ה' גם אותה ביד ישראל" (י', ל) (ביחס לעיר לבנה). כלומר אנו מוצאים שוב שהכתוב משתמש בפסוק המרכזי לצורך הדגשה והבלטה של רעיון חשוב, אשר מהווה את לב ליבה של כל הפרשה.

השתדלות האדם ורצון ה'

בפסוק המרכזי (י', ל) אנו מוצאים את השילוב הנפלא של השתדלות האדם ורצון ה' בכפיפה אחת. הפסוק מציין במפורש את פעילות יהושע במלחמה, פעילות המציינת אכזריות, אומץ וגבורה של כל צבא ישראל.
"...ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר בה שריד ויעש למלכה כאשר עשה למלך יריחו".
מאידך, אין הדבר סותר כלל וכלל שבעצם ה' הוא העושה את החיל הזה, באותו פסוק מציין הכתוב: "ויתן ה' גם אותה ביד ישראל ואת מלכה".
אכן זהו מסר חשוב ומרכזי בכל ספר יהושע וזהו בעצם המודל האידיאלי למלחמות ישראל. האדם, המצביא, הצבא צריך לעשות את המירב והמיטב בפועל. צריך לעשות מקסימום השתדלות, אך יחד עם זאת לדעת כי ה' הוא המשגיח והוא הנותן את הניצחון בקרב.

"ככה יעשה ה' לכל איבכם"

אפשר לתחום את הפרשה קצת שונה: להתייחס לפסוקים א-ז כהקדמה או מצג, ולפסוקים ח-מג כאל פרשת המלחמה. במקרה כזה הפרשה תכלול 36 פסוקים: מחצית א' פסוקים ח-כה, מחצית ב' פסוקים כו- מג. כל מחצית 18 פסוקים. הפסוק האחרון של מחצית א', פסוק כה ישמש כפסוק מרכזי: "ויאמר אליהם יהושע אל תיראו ואל תחתו חזקו ואמצו כי ככה יעשה ה' לכל איביכם אשר אתם נלחמים אותם".
לפי חלוקה זו, הרעיון המרכזי יביע את הנחרצות בקרב מבחינת העם, ומאידך את האמונה "כי ככה יעשה ה' לכל איביכם".