מרכז הפרשה ביהושע שופטים/פרשה ה

פרשה ה': כיבוש מרכז הארץ (ה', יג-ח', לה)(כיבוש יריחו ומלחמת העי)
תחום הפרשה

שתי המלחמות הראשונות, ביריחו ובהעי, שזורות זו בזו. הן מהוות יחידה אחת הן מבחינת התוכן והן מבחינה צבאית. מבחינה צבאית מיד עם תום מלחמת יריחו "וישלח יהושע אנשים מיריחו העי", כלומר יהושע אינו חוזר עם צבא המלחמה לגלגל, אלא ממשיך מיריחו להעי. זוהי מלחמה אחת (ובה שני קרבות) במטרה להכניע את מרכז הארץ וליצור חיץ בין הצפון לדרום.
מבחינת התוכן שני הקרבות שזורים זה בזה. במלחמת יריחו צווה העם "והיתה העיר חרם היא וכל אשר בה לה'...ורק אתם שמרו מן החרם פן תחרימו ולקחתם מן החרם ושמתם את מחנה ישראל לחרם ועכרתם אותו" (ו', יז-יח). כלומר העם מצווה במפורש לא לקחת מן השלל. ובסוף המלחמה ביריחו מצויין כי עכן לקח מן השלל. בעקבות זאת עמ"י הפסיד במלחמת העי בפעם הראשונה. כלומר הניצחון במלחמת העי תלוי ברמתו המוסרית - דתית של העם במלחמת יריחו. יתר על כן ה' מודיע ליהושע במפורש שהכישלון בקרב העי תלוי בתוצאות מלחמת יריחו: "...לא אוסיף להיות עמכם אם לא תשמידו החרם מקרבכם" (ז', יב). ואכן רק לאחר שיהושע מעניש את עכן ומנקה את ישראל מחטא מלחמת יריחו, רק אז "...וישב ה' מחרון אפו...ויאמר ה' אל יהושע אל תירא ואל תחת... וקום עלה העי ראה נתתי בידך את מלך העי ואת עמו..." (ז', כו; ח', א).
לסיכום ניתן לאמר, כי מלחמות יריחו והעי הנן פרשה אחת כי הכתוב תולה את הניצחון במלחמת העי בתוצאות המלחמה ביריחו.
הפרשה אם כן תתחיל בפגישת יהושע והמלאך (ה', יג), מפגש שהוא הקדמה למלחמת יריחו. הפרשה תכלול את כל ענייני מלחמת יריחו והעי והיא תסתיים לאחר מעמד הר עיבל והר גריזים ( ולא מיד בתום מלחמת העי). לכאורה, אין קשר בין פרשה זו ולקרבות על מרכז הארץ. אולם שתי סיבות מביאות אותנו לקביעה זו, לכלול את מעמד הר עיבל כחלק ממלחמות יריחו והעי.
א. פרשה זו של מעמד הר עיבל והר גריזים פותחת במילה "אז" : "אז יבנה יהושע מזבח לה' אלקי ישראל בהר עיבל" (ח', ל) המילה אז מביעה קשר של סיבה ותוצאה. כלומר עקב כיבוש מרכז הארץ יריחו והעי, מתאפשר עכשיו לבנות שם מזבח ולקיים את מצוות ה' "כאשר צוה משה עבד ה' את בני ישראל ככתוב בספר תורת משה" (ח', לא).
ב. המילה "אז" (ח', ל) באה לציין את הסמיכות בין כיבוש מרכז הארץ לבין הקמת מזבח בהר עיבל, ויש לראות אם כן את כיבוש מרכז הארץ כאמצעי להקמת המזבח. זהו מימד נוסף למלחמה. כמובן, המטרה של הכיבוש היא הנחלה , אך כמטרת ביניים, יהושע מזדרז לכבוש את איזור המזבח, בבחינת זריזין מקדימים למצוות. משום כך יש הגיון רב לתחום פרשיה זו של המזבח בהר עיבל בתוך פרשת כיבוש מרכז הארץ.
ענייני הפרשה

• המפגש עם המלאך
• מלחמת יריחו
• מלחמת העי הראשונה
• מעשה עכן
• מלחמת העי השניה
• מעמד הר עיבל והר גריזים
  

מבנה ומרכז
כל הפסוקים בפרשה
פרקים ה':3; ו:27; ז':26; ח':35
סך כל הפסוקים=91
מחצית א':
ה',יג טו:3;ו':27; ז',א-ה:5
סך כל הפסוקים=35
מרכז:

  מעשה עכן	
      (ז', ו-כו [21 פסוקים])

מחצית ב'
ח, א-לה
סך כל הפסוקים 35

למשמעות הרעיון המרכזי

הנה כי כן הפרשה מחולקת לשתי מחציות שוות בנות 35 פסוקים כל אחת. כל מחצית בנויה מחלק שאינו קשור למלחמה ומחלק שהוא תיאור מלחמה. במרכז בין שתי המחציות נמצאת פרשת עכן.

מבנה הפרשה

מחצית א:
1. קרבת המנהיג לה': המפגש בין יהושע למלאך ה'
2. תאור מלחמה: מלחמת יריחו ומלחמת העי הראשונה
מרכז: מעשה עכן
מחצית ב:
2. תאור המלחמה: מלחמת העי השניה
1. קרבת העם לה': מעמד הר עיבל והר גריזים

קיום דבר ה' כתנאי לניצחון

יש להניח שביסוד ספר יהושע עומד מתח גדול בין שני ערכים חשובים אך מנוגדים. במלחמה יש צורך וחובה להילחם ולכבוש, וכאשר נלחמים וכובשים יש מצוה של "לא תחיה כל נשמה" ומצוה של "החרם תחרימם", ובמהלך המלחמה צריך וחובה להילחם ולהרוג. מאידך יש עניין לא להפנים מסרים של קרב והרג אלא להפנים שהמלחמה נעשית לשם כיבוש ונחלה. הכתוב מצא לנכון לפתור בעיה זו ע"י שילוב פרקי המלחמה בפרקי מוסר וחינוך.
אשר על כן אנו מוצאים בפתיחה, בסיום ובמרכז הפרשה מסרים חינוכיים ומוסריים:

א. בפתיחה: המפגש של יהושע עם "שר צבא ה' ", כדי ללמדנו כי ה' הוא העושה חיל.
ב. בסיום: לאחר תום הקרבות מופיע מיד מעמד הר עיבל כדי ללמדנו שלקרבות יש מטרה שמימית נעלית, ערכית והיא קיום תורת ה'.
ג. במרכז: בדיוק במרכזה של הפרשה מופיעה פרשת עכן. הדבר בא ללמדנו כי למלחמה יש כללים וחוקים. הכלל הראשון במעלה הוא קיום דבר ה'. קיום צו ה' הינו מעל לכל שיקול דעת, והוא בבחינת תנאי להמשך הניצחון.

אחדות וערבות הדדית.

אין ספק כי פרשת עכן באה ללמדנו פרק בערבות הדדית בעמ"י, מהי המשמעות של אחדות בעם. (זאת בנוסף למסר הברור שקיום צו ה' הינו תנאי לניצחון). אומנם בחטא זה של עכן חטא אדם אחד בלבד – עכן. אולם הכתוב מציין זאת כחטא של כלל העם: "וימעלו בני ישראל מעל בחרם..." (ז', א); "חטא ישראל וגם עברו את בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם" (ז', יא). בגלל חטאו של עכן העם כולו מובס בקרב על העי. כאשר יהושע מתפלל לה', תשובת ה' ליהושע הינה חד משמעית: העם חטא וכאשר יתוקן הדבר יזכה העם שוב בנצחונות.